כוכב בשמי המפרץ: יורש העצר הסעודי, ושליטה בפועל של הממלכה, כבר אינו מסתיר את שאיפתו להנהיג את העולם הערבי. מחמד בן סלמאן, מנהיג שנוי במחלוקת, נמצא כעת בשלב השני של תקופת מנהיגותו.
השלב הראשון התאפיין בעלייה מטאורית, אך גם בנקיטת מהלכים שבחלקם פגעו בממלכה. בין השאר הוא פתח במלחמה בתימן, הטיל מצור על קטאר, כלא את ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי והחריף את הטון כלפי איראן.
כעת הוא מבקש לשים תקופה זאת מאחוריו ולהמשיך במהפכה שאותה יזם מתוך כוונה ליצור סעודיה חדשה: ריכוזית יותר מבחינה שלטונית, פתוחה יותר מבחינה חברתית-דתית וכזו השואפת להיגמל מנפט. האם למד מטעויותיו? לא ברור. אך הוא החל לנקוט אמצעים אחרים: יותר דיפלומטיים-כלכליים ופחות כוחניים, כדי לקדם את יעדיו האזוריים, וזאת בעיקר בשל נסיבות ותנאים שונים.
חומת הבידוד סביבו נסדקה כבר לפני המלחמה באוקראינה, אך זו הגבירה את משקל הממלכה במשק האנרגיה העולמי והעצימה את החיזורים אחריו.
שחקן גלובלי
בן סלמאן כבר אינו מסתפק בהובלת העולם הערבי, שאיפותיו הן מעבר לכך – להפוך לשחקן משמעותי בזירה הגלובלית. הוא מתבונן מסביבו בתחושת עליונות ואף בחוסר הערכה כלפי מנהיגים שכנים: ראשי מדינות ערביות הנמצאות במשבר מתמשך, חלקן מדינות כושלות ממש.
ממלכתו היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם, ובשטחה המקומות הקדושים לאסלאם. השפעתו על מיליארד וחצי מוסלמים ועל הכלכלה העולמית עצומה - והוא מבקש לנצל אותה כדי לעצב מערכת יחסים חדשה עם מדינות האזור, אויבות כאיראן וידידות כאיחוד האמירויות. האינטרס הסעודי הוא להפחית מתיחות היכן שניתן כדי להתרכז בזירת הפנים: להביא לשגשוג שיירשם לזכותו ויכין את הקרקע להמלכתו.
לרשותו עוצמה כלכלית, השפעה גאו-אסטרטגית ולגיטימציה דתית. אולם, בדרכו אתגרים למכביר: בזירה הפנימית ישנם שאינם שבעי נחת משלטונו ויכולים לאתגרו, אם בשל הפתיחות שהנהיג ואם בשל שכלא, הרחיק או נישל את שעמדו בדרכו. בזירה האזורית בן סלמאן החל באיחוי פצעים ובכיבוי שריפות, את חלקן במידה רבה הוא הצית. רצונו להנהיג את המרחב הערבי ייתקל בהתנגדות מצד מנהיגי מדינות שהיו מרכזיות בעולם הערבי וכעת ירדו מגדולתן, כמו מצרים. יציבותה של מצרים תלויה בנדיבותן של מנהיגי המפרץ, ואלה מבקשים מעתה להבהיר למצרים מי קובע את הטון.
המפרץ הפך זה מכבר לזירה המרכזית בעולם הערבי. לא רק מבחינה כלכלית ופוליטית, אלא בהדרגה גם בספורט, במדע ובתרבות, וככזו זו הזירה המציבה לבן סלמאן תחרות מדינית וכלכלית משמעותית. איחוד האמירויות וקטאר נושפות בעורפו.
ומה איתנו? לישראל אין הכרות מעמיקה, שלא לומר השפעה על תהליכים פנימיים בממלכה, אלא שיש לה השפעה מסוימת בוושינגטון והיא ניצלה השפעה זו בעבר כדי לרכך את הביקורת האמריקנית כלפי בן סלמאן.
השגריר היוצא בארה"ב, מייק הרצוג: "כך החמצנו נורמליזציה עם סעודיה"
מכתב החיזוק של חבר הקונגרס: לא להקמת מדינה פלשתינית במסגרת הנורמליזציה עם סעודיה
פרסומת | המירוץ לאולימפיאדה: מהמיונים להישגים
חוקר סעודי בכיר: "התנאי להסכם נורמליזציה - הפסקת אש קבועה בעזה"
החזון של טראמפ: מלחמה באיראן, שלום עם סעודיה - והפלת חמאס | מקורבו של הנשיא בראיון בלעדי
המלך לעתיד מציב לפתחנו הזדמנויות, בראש ובראשונה בזכות ראייה פרגמטית יותר של קשרים אפשריים עם ישראל ואף הגעה לנורמליזציה, בנסיבות ובתנאים המתאימים לו. אך על ישראל גם להביא בחשבון שהאינטרסים של סעודיה אינם חופפים במלואם לשלה (ולא רק בעניין איראן), כמו גם את מאפייני מנהיגותו הייחודיים, ולקוות כי לפתחנו בן סלמאן חדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו