ההכרה בירושלים כבירתה של ישראל, ב־6 בדצמבר אשתקד, לא הייתה מבחינתו של דונלד טראמפ אילוץ אלקטורלי, אלא יישום כוונה אותנטית. כך גם ההחלטה שלו שלשום להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים כבר ב־14 במאי השנה, במסגרת חגיגות ה־70 לישראל. ההודעה האמריקנית באה להוכיח לעולם כי טראמפ אינו איש של הבטחות בלבד, אלא של מעשים. זוכרים את הדברים שאמר לפני שבועיים בראיון מיוחד ל"ישראל היום", כי ההכרה בבירה "הנהדרת" שלנו הייתה רגע השיא בשנתו הראשונה בבית הלבן? הוא התכוון לכל מילה שאמר לי בחדר הסגלגל. אשרינו.
טראמפ הוא הדבר הכי טוב שקרה למדינת ישראל בשנים האחרונות, אחרי שהחזאים ניבאו ש"איבדנו את אמריקה". בינינו, ההיסטוריה תשפוט, לא הפרשנים באולפן המתגעגעים בקול רם לאובאמה. אותם פרשנים הסבירו, רק לפני כמה ימים, כי קיים קרע בין הבית הלבן לראש ממשלת ישראל, לאחר שנתניהו "שיקר" בנושא הבנייה ביהודה ושומרון לנשיא ארה"ב. קרע? לכל היותר אי הבנה שטופלה בתוך שעות.
אלה אותם פרשנים שהסבירו לנו שטראמפ לא ינצח בבחירות, ולאחר מכן הסבירו ברצינות תהומית כי הוא לעולם לא יכיר בירושלים, וכתוצאה מכך גם לא יעביר את השגרירות. אני סקרן לדעת מה יגידו עכשיו - יהלכו עלינו אימים בלחץ הכבד שיופעל עלינו במסגרת עסקת השלום שרוקח טראמפ...? אולי ינסו לפקפק בקשר האמיץ בין הנשיא האמריקני לעם היהודי בכך שטרם עבר להתגורר באפרת...?
תמוה (או לא) לראות כיצד הידיעה המרעישה והמשמחת הזו הייתה רק נושא שלישי או רביעי באחת ממהדורות החדשות המרכזיות אמש, כשהמגישה המודאגת תהתה האם מדובר במתנה או בהסתבכות. אפשר להירגע, קיבלנו מהנשיא האמריקני מתנה נפלאה ליום ההולדת ה־70. למען ההיסטוריה, טראמפ הוא המתנה, אובאמה היה ההסתבכות.
בדיוק כמו הנשיא טרומן, שהכיר במדינת ישראל 11 דקות לאחר הקמתה (הנה מצאנו דרך לנגח את טראמפ, למה לא העביר את השגרירות 11 דקות אחרי הכניסה לבית הלבן...), גם טראמפ מצא עצמו מול מתנגדים למהלך כולל אצלו בבית הלבן. "אני מבין למה נשיאים אחרים התחמקו מיישום ההבטחה, למרות שהבטיחו זאת במהלך הקמפיין שלהם. אבל אני מבין כי מאמצי השתדלנות להניא אותם מהחלטה שכזו היו אדירים", אמר לי בראיון האחרון.
היו באמת כאלה, כולל מנהיגים אירופאים שניסו להסביר כי מהלך אמריקני שכזה יחבל בתהליך השלום ואף יתסיס את השטח. כאילו כל השנים שבהן שגרירות ארה"ב נמצאת בתל אביב היו שנים רגועות במחוזותינו, שבהן לא היו פיגועים. וחוץ מזה, תהליך השלום כידוע נמצא בשיאו. מכל מקום, טראמפ מקווה שבכך הסיר את ירושלים משולחן המשא ומתן, או לפחות הפך את הדרישות הקיצוניות של הפלשתינים לבלתי רלוונטיות, כפי שרוב מוחץ של אזרחי ישראל מאמינים.
עכשיו, זו התקווה, המהלך יכריח את הפלשתינים להתגמש ולהבין שהכללים השתנו. צריך תמיד לזכור שגם ברגעי השיא של תהליך השלום, כאשר בנאומים שונים הפכו ישראלים ופלשתינים לקרובי משפחה (בני דודים, אחים), תמיד ארבה בסוף הדרישה הפלשתינית לחלוקת ירושלים ולדרישת השיבה שטרפדה כל מהלך. טראמפ הבין זאת מייד.
צריך להיות בבית הלבן ולשמוע את הנשיא וסביבתו, כדי להבין עד כמה אנחנו חיים בימים היסטוריים. כמה בני מזל אנחנו שיש לטראמפ יועצים טובים שאוהבים אותנו. אז נכון שהעדר חושב אחרת; אבל העדר גם חושב שצריך לחלק את ירושלים. לא מפיהם אנו חיים.
אגב עדר, הטורקים והפלשתינים גינו את המהלך בטענה כי וושינגטון מאבדת את אמינותה לתווך בין הצדדים. יש כאלה כבר המאיימים שהמהלך ידליק את המזרח התיכון. בינתיים הדבר המדליק היחיד שאני רואה, זה טראמפ מדליק משואה ביום העצמאות הקרוב. מגיע לו! מגיע לנו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו