משחק הכדורגל בין ארגנטינה לישראל בירושלים בוטל בגלל גל המחאה בעקבות פעולות המדינה היהודית נגד הפלשתינים. עכשיו, כדי להיות עקביים, צריך לדמיין שהנבחרת שלנו לא תשחק גם ברוסיה, כי בקרמלין הוחלט לנקוט פעולות צבאיות בסוריה, בשיתוף העריץ בשאר אסד, שגרמו למותם של מאות אלפי אזרחים סורים.
לא היינו צריכים לשחק גם מול איסלנד, משום שכוחותיה היו שותפים לקואליציה שפלשה לעיראק ולאפגניסטן בדם ובאש. גם נגד ניגריה אל לנו לשחק במחאה על הזוועות שבוצעו על ידי ארגון הטרור בוקו חראם, שרצח אלפים, בעיקר נשים וילדים.
ברור שצריך להימנע גם ממשחק מול קרואטיה, בגלל הסולידריות עם הסרבים ובגלל הברוטליות הקרואטית במלחמה ביניהן, שגרמה למותם של רבים כל כך.
ולדימר פוטין ובשאר אסד // צילום: רויטרס
כמובן, גם הסרבים לא היו קדושים, בלשון המעטה. שלא לדבר על הברית ההיסטורית בעבר בין הקרואטים לנאצים. בל נשחק גם נגד ספרד, בגלל המובלעות הקולוניאליות שלה בסאוטה ובמלייה, והשערים החשמליים באתרים הללו, שגורמים למותם של לא מעט מהגרים.
גם לא נגד צרפת - בגלל המדיניות הקולוניאליסטית שלה לאורך ההיסטוריה; ולא נגד ערב הסעודית, בגלל דיכוי הנשים בממלכה; וגם לא נגד ברזיל, ששלחה לכלא את הנשיא לולה, ובגלל העבר שלה בתקופת העבדות והאפליה שעדיין קיימת בה.
על פי קו המחשבה הזה, הנבחרת גם אמורה לא לשחק לעולם בפלשתין. רצועת עזה נשלטת על ידי ארגון הטרור חמאס, שנמצא במלחמה עם הרשות הפלשתינית, ששולטת בגדה המערבית.
נשים שנשבו על ידי ארגון בוקו חראם // צילום: אי.פי
בואו לא נשטה באיש. גם לא בעצמנו, כי אנחנו לא יכולים להתמודד אפילו עם מקרים של שחיתות אצלנו. בכלל, אנחנו יכולים לבטל את הכדורגל, להיות משואה מוסרית ולהניף את גביע העולם בצביעות אוניברסלית.
המאמר פורסם בעיתון הנפוץ בארגנטינה, "קלארין"