המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר (חמישי) את מדד ההשפעה הסביבתית השלילית של מפעלים וחברות ציבוריות בישראל לשנת 2023. המדד, המתפרסם השנה בפעם ה-12, מציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי תעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית. המדד בחן את הסיכון לסביבה הנובע מפעילותם של 125 מפעלי תעשייה גדולים המשתייכים ל-46 חברות ציבוריות וממשלתיות.
הכנת המדד נעשתה בהתבסס על נתונים הנמצאים בידי המשרד להגנת הסביבה ובסיוע חברת DHVMED. על פי שיטת הניקוד במדד, ככל שהדירוג גבוה יותר - כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר. המדד מאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע מגורם ממשלתי בלתי תלוי על רמת הסיכון הסביבתי של חברות אלו.
על פי המדד של 2023, מפעלים של בית זיקוק אשדוד, כיל רותם, בתי זיקוק לנפט (בז"ן), השפד"ן, כרמל אולפינים ומפעלי ים המלח דורגו במקומות הראשונים מבחינת ההשפעה השלילית שלהם על הסביבה.
בית זיקוק אשדוד, דורג במקום הראשון והשלישי ביותר הן ב-2022 והן ב-2023, בעיקר בשל שחרור מזהמים לסביבה ופליטת עשן שחור, חריגות בפליטות בנזן ותחמוצות גופרית. בנוסף התקיימו נגדו כמה תהליכי אכיפה בגין אי-דיווח על חריגות ותקלות כנדרש וחריגה בפליטת בנזן בשנים 2022-2021.
כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט נגב בע"מ) דורג ב-2023 במקום השני. על המפעל הוטל עיצום כספי בגין איחור בהגשת תוכנית שיקום למערום הגבס. בשנה זו תועד גם אירוע של הזרמת תשטיפים אל קרקע חשופה. המפעל גם קיבל צו מנהל ב-2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, תשתית וחריגת פליטות מזהמים לאוויר. למפעל פליטות רבות לאוויר שתועדו בשנים 2023-2021.
בתי זיקוק לנפט (בז"ן), מדורגים במקום השלישי, בשל פליטות מזהמים לאוויר ולים, דליפת בנזן ב-2021, שימוע שהתקיים ב-2022 בגין דליפת גז מימן וחריגות בפליטות מזהמים לאוויר, וכן עקב הרשעה ב-2020 בעקבות שרֵפה ואי-תקינות מְכל חומרים מסוכנים.
השפד"ן דורג במקום הרביעי, בגין פליטות והעברות לסביבה של קולחים מטוהרים לשימוש בחקלאות. כמו כן בגין חריגות לאוויר במזהם פורמאלדהיד ב2023. האתר קיבל ניקוד שלילי גם ב2022 בגין חריגות אוויר נוספות.
כרמל אולפינים דורג במקום החמישי, זאת בשל חריגות פליטות לאוויר משלושה דודי קיטור שונים.
מפעלי ים המלח דורגו במקום השישי. גם ב-2022 דורג המפעל במקום זה, בעיקר בשל דליפה וחלחול לקרקע של תמיסת מֵי ים המלח ב2022.
אסדת תמר דורגה במקום השביעי, בעיקר בגלל אירוע הזרמת נוזל הידראולי לים. ב-2023 ניתנה התראה על הזרמת נוזל הידראולי מעל הכמות המותרת ותועדו מקרים של דליפת מתנול, בעיות תחזוקה, הזרמת שמן, אי-ניטור הזרמות לים ואי-הגשת טפסים כנדרש.
חברות ציבוריות ומזהמות
בנוסף, פרסם המשרד להגנת הסביבה גם דירוג של עשר החברות הציבוריות בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר בישראל (נכון לשנת 2023):
ICL (כיל) דורגה במקום הראשון במדד לשנים 2023-2022. אלו המפעלים שתרמו לניקוד החברה: כיל רותם, מפעלי ים המלח, מפעל דשנים וחומרים כימיים, מגנזיום ים המלח, חברת ברום ים המלח, תרכובות ברום, פריקלאס ים המלח, כיל רותם מחצבת אורון, כיל רותם מפעל צין, מטמנת גני הדס, אתר כרייה-צין, אתר כרייה-אשלים, אתר כרייה-חֵמר.
בז"ן דורגה במקום השני במדד לשנים 2023-2022. אלו המפעלים שתרמו לניקוד: בתי זיקוק לנפט, כרמל אולפינים, גדיב תעשיות פטרוכימיה ו-GES מתחם בז"ן.
חברת החשמל לישראל דורגה במקום השלישי במדד לשנים 2023-2022. אלו המפעלים שתרמו לניקוד: תחנת הכוח אורות רבין, תחנת הכוח חיפה, תחנת הכוח רוטנברג, חח"י אשכול, חח"י חגית, חח"י גזר, תחנת הכוח נתיב האור, חח"י צפית, חח"י כנרות, חח"י קיסריה, חח"י עטרות, חח"י איתן, חח"י הרטוב וחח"י אילת.
אלקטרה דורגה במקום הרביעי לשנים 2023-2022. אלו המפעלים שתרמו לניקוד: מט"ש רהט, מט"ש נתיבות, מט"ש שוקת, מט"ש חצור-אשדוד, מט"ש ביתניה, מט"ש נתניה, מט"ש להבים, מט"ש דרום השרון, מט"ש תנובות, מט"ש אילת, מט"ש ערד, מט"ש קולחי השרון, מט"ש ירוחם ומט"ש קציעות.
ג'נרשיין קפיטל דורגה במקום החמישי במדד לשנים 2023-2022. אלו המפעלים שתרמו לניקוד: בלוג'ן, מט"ש תימורים, גרין נט תחנת מעבר, מט"ש תפן, מט"ש אשדוד, דרך הים התפלה, מט"ש עכו, אשדוד התפלה, מט"ש בית שאן, מט"ש שדרות, דקל גרינסויל, פאוורג'ן רמת גבריאל, סייקלין, פאוורג'ן אלון תבור, אשל ק.מ.מ ומט"ש עומר.
ניקוד חיובי
מלבד צבירת הניקוד השלילי במדד, חברה או מפעל זכאים גם לניקוד חיובי בעבור מגוון פעולות שנעשות מעבר לנדרש מהן בדין. במובן זה, ב-2023 בדקו לחיוב הגופים הבאים:
אינפיניה בע"מ חדרה – מקסום השבת קולחים מוּשבים לייצור נייר, עם התייעלות של 14% בהקטנת השימוש במים טריים למפעל.
או.פי.סי רותם – איסוף ניקוזי מערכת תגבור הספק והחזרה לתהליך, עם התייעלות של 18.4% בהפחתת צריכת מֵי מקורות למפעל.
או.פי.סי חדרה – צמצום כמות המים הנדרשת לקירור שפכי תעשייה, עם התייעלות של 23.2% בצמצום כמות המים הנדרשת לקירור למפעל.
"צורך דחוף בפעולה מיידית"
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "סיכון סביבתי אינו רק בעל השפעה על בריאותנו ואיכות חיינו, אלא הוא גם מהווה סיכון פיננסי, שאותו המשקיעים והבעלים בחברות ציבוריות לשקלל בהחלטותיהם".
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, בתגובה לפרסום הבוקר: "תם זמנם של המפעלים המזהמים במפרץ. דוח המשרד להגנת הסביבה הוא קריאת השכמה והזדמנות היסטורית עבור המשרד להגנת הסביבה והממשלה כולה, לבצע פעולות דחופות ולהקדים את לוחות הזמנים לפינוי כל המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה".
איגוד ערים לסביבה שרון-כרמל: "תחנת הכוח אורות רבין שבחדרה שוב מוגדרת כתחנת הכוח המזהמת ביותר בישראל. נתונים אלו ממחישים את הצורך הדחוף בפעולה מיידית לסגירת היחידות הישנות והמזהמות. תחנת הכוח אורות רבין ממשיכה לפגוע בבריאותם ובאיכות חייהם של תושבי המרחב, כמו גם בסביבה כולה".
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה.
"4 מתוך 10 המפעלים המזהמים בישראל ממוקמים כולם במתחם בז"ן במפרץ חיפה, שאם היה נספר כמפעל אחד, היה המפעל המזהם ביותר במדינת ישראל, כמעט פי שלושה מהבא אחריו. לתושבי אזור מפרץ חיפה נגמר הזמן, כל דחיה נוספת ביישום החלטת הממשלה להוצאת מפעלי בז"ן ממפרץ חיפה עולה בחיי אדם".

מפעלים במפרץ חיפה (ארכיון). "כל דחיה נוספת ביישום החלטת הממשלה להוצאת מפעלי בז"ן ממפרץ חיפה עולה בחיי אדם", אומר אביהו האן
מחברת בז"ן נמסר: "החברה ממשיכה להשקיע ולפעול לשיפור החותם הסביבתי שלה. את תוצאת ההשקעה של הקבוצה ניתן לראות במסגרת דוח הקיימות האחרון, בין היתר, השקעה בניהול הפסולת כתוצאה מהייצור (ירידה של 26% בפסולת המסוכנת בהשוואה לשנת 2022), הפחתה של 84% בפליטות בנזן ביחס לשנת 2018 וגיבוש תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות פחמן... בנוסף, הקבוצה מטמיעה באמצעות מערך ייעודי פתרונות טכנולוגיים חדשניים המאפשרים התייעלות בפעולות הייצור והפחתת פליטות".
מהשפד"ן נמסר: ״מכון שפד"ן הינו מפעל חיוני ואסטרטגי של מדינת ישראל. המתקן מעניק שירותים חיוניים ללמעלה משליש מאוכלוסיית ישראל, ומתמודד באופן מיטבי עם האתגרים השונים הקיימים בקצב הגידול המואץ של גוש דן. רק לאחרונה, פעילות השפד"ן הורחבה בכ-20 אחוזים, ובמתקן הוטמעו מערכות חדשות המאפשרות טיפול מתקדם, טכנולוגי וסביבתי בשפכים. איגודן מודה למשרד להגנת הסביבה כי ראה לנכון לציין כי כלל החריגות טופלו ותוקנו באופן מיידי ומקצועי".
בהתאחדות התעשיינים הגיבו בחריפות לפרסום הרשימה האדומה: "מדובר במדד מיותר המבוסס על בחירה מעוותת של נתונים. בעשור האחרון חלה ירידה דרמטית בפליטות המזהמים מהתעשייה הישראלית, בזכות השקעות עצומות בהתייעלות ושיפור הטיפול בפליטות. התעשייה מהווה כ- 15% בלבד מהעלות החיצונית של פליטות לאוויר במשק הישראלי, בעוד התחבורה מהווה 35%. בנוסף, קיימת ירידה חדה – של עשרות אחוזים – בפליטות המזהמים של התעשייה, על פני השנים, אשר בגינה ירד משקל התעשייה ביחס לסקטורים משקיים אחרים.
"כך, למשל, מהווה התעשייה רק 2% מהפליטות לאוויר של חומרים מסרטנים, לעומת כ- 76% משריפת פסולת פיראטית (עירונית וחקלאית) בשטחים הפתוחים וכ-15% מהתחבורה. ואולם, במקום להכיר בכך, המשרד ממשיך להפנות אצבע מאשימה דווקא לתעשייה – בעוד שהגורמים המרכזיים לזיהום האוויר הם תחבורה ופסולת פיראטית.
הטיפול בזיהום חייב להיות ממוקד בבעיות האמיתיות – לא במדדים מיותרים שמעוותים את המציאות ומכפישים את התעשייה לשווא״.