בזמן שהעולם מתמודד עם משבר מים מחריף, מתברר כי תעשיית הבינה המלאכותית צורכת כמויות עצומות של מי שתייה לצורך קירור מערכותיה. מחקר חדש חושף כי חוות שרתים בודדת צורכת כ-25,500 מ"ק מים בשנה, וכי בישראל לבדה פועלות כבר יותר מ-20 חוות כאלה. המומחים מזהירים: ללא פתרונות בני-קיימא, המשך הצמיחה המהירה של התעשייה עלול להוות איום משמעותי על משק המים העולמי והמקומי.
הבינה המלאכותית (AI) הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, מאבחון רפואי ועד רכבים אוטונומיים. אולם מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה המתקדמת מסתתר מחיר סביבתי כבד, שרוב הציבור אינו מודע אליו: צריכת מים אדירה הנדרשת לקירור חוות השרתים המפעילות אותה.
כמה שווה תמונה
"כל פעולה של הבינה המלאכותית צורכת מים. לדוגמא שימוש בבינה מלאכותית כדי לייצר תמונה אחת צורך קצת פחות מכוס אחת של מים," מסביר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש מרכז המחקר לקיימות סביבתית וחברתית מהמרכז האקדמי רופין שהוביל את המחקר.
על פי הנתונים, חוות שרתים קטנה הצורכת 1 מגה-ואט חשמל בשנה, זקוקה לכ-25,500 מ"ק מים לצורכי קירור בלבד. כיום פועלות ברחבי העולם כ-11,000 חוות שרתים, מה שמוביל לצריכה של מיליארדי מ"ק מים בשנה.
המצב בישראל מדאיג במיוחד. נכון לסוף 2023, פעלו בישראל מעל 20 חוות שרתים, ומספרן צפוי לזנק בעשור הקרוב בשל הביקוש הגובר לשירותי ענן וחישוב עתירי נתונים. במדינה בה מקורות המים מוגבלים, העלייה הצפויה בצריכת המים, בשימוש אותן חוות, מעוררת דאגה רבה.
הפתרונות המוצעים כוללים הקמת חוות שרתים באזורים קרירים, שימוש במי קולחין או מי ים, ופיתוח מערכות קירור יעילות יותר. בנוסף, מומחים קוראים לקביעת תקנים סביבתיים מחמירים והעלאת המודעות הציבורית.
"בפעם הבאה שאתם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לייצר תמונה, לשפר ניסוח של מייל או סתם משתעשעים ביכולותיה, כדאי לזכור את ההשלכות הסביבתיות ואת כמויות המים האדירות שהיא מנצלת," מזהיר ד"ר ברנט-יצחקי.
ישראל, כמובילה עולמית בתחום החדשנות והטכנולוגיה, ניצבת כעת בפני אתגר משמעותי: כיצד להמשיך את ההתקדמות הטכנולוגית תוך שמירה על משאבי המים המוגבלים של המדינה. האיזון בין קדמה טכנולוגית לבין השפעתה על הסביבה יהיה מבחן משמעותי בשנים הקרובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו