אלפי תיקים שלא נאכפים וזבל שמושלך בטונות: מחקר על עבירות הפסולת בארץ מעלה ממצאים מדאיגים

מרכז המחקר של הכנסת הציג היום (שני) מסמך מיוחד על מצב האכיפה של עבירות פסולת בישראל, שממנו עולה תמונה עגומה: לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, מדי שנה מושלכות כ-1.3 מיליון טונות של פסולת בשטחים פתוחים, כולל כ-1.1 מיליון טונות של פסולת בניין. חלק מהפסולת מפונה, חלקה נשרף וחלקה נותר בשטח. "ההשלכה וההבערה של פסולת בשטח גורמת לסיכונים בריאותיים וסביבתיים, לאובדן הכנסות למדינה ולפגיעה בתהליכי המיחזור", נכתב.

מחברת המסמך, החוקרת ד"ר רוני בלנק, כותבת כי המוטיבציה להשלכת פסולת בשטחים פתוחים גדלה מאד בשנים האחרונות, עקב העלייה הגדולה בעלות ההטמנה באתרי פסולת מורשים. החוקרת מוסיפה: "מנתונים שמסרה רשות הטבע והגנים עולה כי בשנים 2024-2021 אותרו 5,105 אתרי השלכה פסולת חדשים או חוזרים, ובאותה תקופה הוזנו למערכת המידע של המשרד להגנת הסביבה 676 מקרים. ברט"ג ציינו עוד שרוב אתרי השלכת הפסולת ממוקמים בצפון ובמרכז - כאשר באזור המרכז חלק ניכר מהפסולת מושלכת באזור קו התפר".

אלפי תיקים - שלא נאכפים פלילית

המשרד להגנת הסביבה הוא הרגולטור המרכזי בתחום עבירות הסביבה, והוא מבצע אכיפה בתחום הפסולת. גם משטרת ישראל והשלטון המקומי והאזורי עוסקים בפיקוח ובאכיפה. למעשה, השלטון המקומי והאזורי יכולים להסמיך פקחים בתחום הפסולת ולתת להם סמכויות נרחבות לרבות הטלת קנסות בתחום הפסולת.

בלנק מציינת כי לפי הנתונים שמסר המשרד להגנת הסביבה, כי בשנים 2024-2021 בוצעו 88 פעולות אכיפה מינהליות ונפתחו 191 תיקי חקירה פליליים בנושא. המשרד מסר גם נתונים מסוימים על קנסות בתחום הפסולת - אך לא ידוע בכמה מהמקרים מדובר בהשלכת פסולת בהיקף משמעותי בשטחים פתוחים. "ביקשנו מהמשרד מידע על סכומי הקנסות שהוטלו וכמה מהם שונו לאחר ערעור אך לא קיבלנו מידע זה", מבהירה החוקרת.

בנוסף למשרד להגנ"ס, רשות הטבע והגנים מסרה גם היא את נתוני האכיפה מצידה, לפיהם בשנים 2024-2021 בוצעו 2,094 פעולות אכיפה, מתוכן כשני שליש בצורה של ברירת משפט (כלומר, ניתן קנס). 430 מהם היו מקרים חמורים יותר - שבהם נאספו חומרי חקירה והועברו למשטרה הירוקה. "לא ידוע לנו כמה ממקרים אלו הגיעו לחקירה פלילית, אך מאחר ובתקופה זו נפתחו 191 תיקי חקירה אפשר לקבוע שרק מיעוטם הגיעו לכדי אכיפה פלילית", נכתב במסמך. "משטרת ישראל מסרה לנו כי בשנים 2024-2021 נחקרו 208 מקרים הקשורים לעבירות פסולת (ללא מחוז ש"י) אם כי רק חלקם הגיע לכדי כתב אישום".

ועדיין, בהתחשב בכמות הפסולת העצומה שמושלכת, כאמור, מדי שנה - נראה כי היקף פעולות האכיפה אינו מספק. אחת הסיבות לאי אכיפה מספקת היא חיסרון בפקחים. "נטען בפנינו כי יש לשפר את האכיפה כנגד משליכי ומבעירי פסולת בשטחים הפתוחים, בעיקר באמצעות הגדלת כוח האדם העוסק בתחום", הסבירה ד"ר בלנק. בין השאר, המשרד להגנת הסביבה דרש הוספה של 30 תקני מפקחים וחוקרים למשטרה הירוקה, ורט"ג מסרה כי יש להוסיף שני תקנים למחוז מרכז.

נוסף על כך, נטען בפני מרכז המחקר כי יש להגדיל את סמכויות האכיפה של הגופים העוסקים באכיפה, לדוגמה מתן סמכויות נוספות למשטרה הירוקה, ולהגדיל את הקנסות לצורך חיזוק ההרתעה. באופן רחב יותר נטען בפנינו כי עבריינות סביבתית אינה מקבלת את היחס הראוי לה, בהתחשב בנזקים החריפים להם היא גורמת, וכי יש להחמיר את היחס כלפי עבריינות זו. עוד הזכירו את הצורך בהקצאת אתרי הטמנה נוספים ופיתוח חלופות להטמנה.