310 סטארטאפים פועלים בתחום האנרגיה בישראל, עם גיוסים של כ-4.9 מיליארד דולר; המלחמה מחדדת את הצורך בעצמאות אנרגטית, קובע דו"ח משרדי האנרגיה והחדשנות
משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פרסמו היום (שני) דו"ח מקיף המצביע על מעמדה המוביל של ישראל בתחום החדשנות האנרגטית. הדו"ח, שפורסם בעקבות הכרזת המועצה למחקר ופיתוח אזרחי על תחום האנרגיה כתחום בעדיפות לאומית, מדגיש את חשיבות הנושא על רקע מלחמת חרבות ברזל והצורך בעצמאות אנרגטית.
לפי הנתונים, בישראל פועלים כיום 310 סטארטאפים בתחום ה-Energy Tech, המהווים 4.3% מכלל הסטארטאפים במדינה - יותר מפי 2 מהממוצע העולמי העומד על 2.1%. כ-88 מהחברות הוקמו בשלוש השנים האחרונות, כאשר 86% מהן מעסיקות פחות מ-50 עובדים.
בתחום המימון, הסטארטאפים הישראליים גייסו עד כה כ-4.9 מיליארד דולר, כשמעל למחצית מהסכום הושקע בתחום כלי הרכב החשמליים והתייעלות האנרגיה. ישראל מדורגת במקום ה-8 בארגון ה-OECD בהיקף ההשקעות הפרטיות בתחום, ובמקום הרביעי ביחס לגודל האוכלוסייה.
המחקר המדעי בתחום האנרגיה בישראל מתפתח בקצב מהיר, עם כ-170 פרסומים מדעיים מדי שנה. המדינה הקימה שני מכוני מחקר מרכזיים: המכון הלאומי לאגירה אלקטרוכימית בבר אילן ומכון ההיתוך בקמ"ג.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הדגיש כי "פיתוח טכנולוגיות ישראליות חדשניות בתחום זה יכול להוות מנוע צמיחה חשוב למשק". שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, הוסיפה כי "תחום האנרגיה צפוי לעמוד בחזית החדשנות העולמית בשנים הקרובות".
הדו"ח מסתיים בקריאה לפעולה, הכוללת המלצות לקידום מדיניות כלכלית ורגולטורית, כולל הטלת מס פחמן, קביעת יעדי התייעלות באנרגיה ומתן תמריצים ממשלתיים לעידוד החדשנות בתחום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו