'פלסטיק' מיקינתון: איך אפשר להפוך את בעיית יקינתון המים ליתרון?

כל מי שאי פעם עלה על הגלגל הענק בסופרלנד נהנה מתצפית על האגם של ראשון לציון. אך כיום הכתם הכחול בנוף התחלף בכתם ירוק, בשל השתלטותו של צמח פולש וקטלני המכונה יקינתון המים. לא מדובר בפרח היקינתון שמוכר לנו מהיבשה. "יקינתון המים" ניתן ככינוי לצמח איכהורניה עבת רגל – צמח יפהפה אך קטלני, שמשתלט על אגמי מים מתוקים בכל העולם ומחסל את החיים בהם.

השתלטות מהירה

יקינתון המים קולט ביעילות חומרים מומסים במים, כולל חמצן, ולא מותיר חומרי הזנה לבעלי החיים שבסביבתו. קצב ההתרבות שלו גבוה במיוחד והצמח מכפיל את עצמו כל 5 ימים; ההשתלטות המהירה הזאת דוחקת את שאר צמחי המים, את הדגה ואת העופות ולא משאירה להם מרחב מחיה. מקורו באמזונס, שם צמיחתו מאוזנת על ידי בעלי חיים וחרקים טפילים שניזונים ממנו. הוא מעולם לא היה אמור לצאת משם, אך יופיו הוביל לכך שבני האדם הביאו אותו למקומות אחרים, ומאז הוא עשה נזקים אדירים בכל העולם. 

בישראל פגיעתו של הצמח נותרה אקולוגית בלבד, אך במדינות בעולם שבהן מאגרי המים המתוקים משמשים מקור הזנה עיקרי ונתיב תנועה ומסחר, יקינתון המים פוגע בחיי התושבים באופן ישיר ואף מחסל את אוכלוסיית הדגה וגורם למחסור במזון. כך למשל באגם ויקטוריה המשתרע על שטחי המדינות אוגנדה, קניה וטנזניה ביבשת אפריקה, השתלטות יקינתון המים הובילה לתמותה של 30 אחוז מהדגה שעליה מסתמכים תושבי המדינות כמקור תזונה עיקרי. באינדונזיה, השתלטות הצמח על אגם ראווה פנינג כמעט מונעת מדייגים לנוע במים ולדוג באמצעות רשתות את הדגה שבין כה התמעטה.

להפוך את החיסרון לפתרון

הצמח הטורדני השתלט כבר על כ-50 אגמים גדולים בעולם, אך הודות לתושייה בחלק מהמדינות מצאו דרכים יצירתיות לנצל אותו. בגאנה ובקניה מייצרים ממנו נייר אקולוגי נטול כימיקלים המשמש במחברות, בעטיפות ובאריזות נייר; ובקמבודיהנשים אורגות מגבעוליו מוצרים לבית ומוצרים אופנתיים כמו תיקים. נוסף על כך, נמצאו בעולם דרכים להשתמש ביקינתון המים כדלק ביולוגי לבית, כדשן לצמחים ואף כמזון לבהמות. 

שימוש מפתיע במיוחד בצמח השתלטן הוא בייצור של תחליף מתכלה לפלסטיק. ביו-פלסטיק הוא תחליף פלסטיק צמחי, שכדי לייצר אותו יש צורך בכמות גדולה של תאית, חומר המצוי בדופן התאים של צמחים. כיום מפיקים ביו-פלסטיק בעיקר מעמילן תירס ומקנה סוכר, וכך מאות אלפי דונמים של תוצרת חקלאית חשובה להזנה מתבזבזים על ייצור חומר שלעיתים אף איננו מתכלה. 

ליקינתון המים יש כמה יתרונות על פני התירס וקנה הסוכר: קצב הגידול שלו מהיר יותר משל תירס ואין צורך להקצות לו שטחי חקלאות יקרים, להפך – יש צורך לפנות אותו על בסיס קבוע ממקורות המים עליהם הוא משתלט.  25 אחוז מהחומר הביולוגי המרכיב את יקינתון המים הוא תאית, לכן ניתן לייצר ממנו את "מסטיק התאית", חומר הביניים שממנו מייצרים את הביו-פלסטיק הידוע גם בכינוי CMC. בהתערבות כימיקלית מזערית אפשר להפיק ממנו פולימר שאינו מסיס במים ולייצר תחליף פלסטיק מתכלה ללא שחרור של כימיקלים רעילים לסביבה. 

ניסויים לייצור ביו-פלסטיק מיקינתון המים נהיו פופולריים במיוחד במדינות יבשת אסיה, שם תלמידים עורכים ניסויים שונים בצמח כפרוייקטים מדעיים. במאמר שפורסם בכתב העת לפיזיקה של תאילנד, תואר ניסוי מורכב ליצירת ביו-פלסטיק חזק יותר ומתכלה לחלוטין, שיכול לשמש בתעשיית אריזות המזון. במחקר, אבקת יקינתון המים עוברת תהליך בשילוב סודה קאוסטית , נתרן כלורי וחומר פלסטי טבעי. ייבוש התמיסה תחת קרני גמא )גלים רדיואקטיביים המשמשים למחקר וגם להקרנות של תאים סרטניים) מייצר חומר פלסטי גמיש ועמיד. מסקנותיהם של מספר מחקרים שנעשו בנושא הן שביו-פלסטיק שעשוי מצמח יקינתון המים יכול להחליף את אריזות המזון העשויות פלסטיק.

אגם ראשון יישאר ירוק?

גם בישראל נעשו ניסיונות לפתור את בעיית האגם בראשון לציון ולעשות שימוש חיובי ביקינתון המים, אך עד היום לא נמצא פתרון מתאים. "הצמח לא נמצא מתאים כמזון לבהמות משום שיש בו הרבה אשלגן – הוא לא טעים ובכמויות גדולות יכול אף להיות רעיל, וגם הניסיונות לעשות ממנו דשן נכשלו", אומר פרופ' אביטל גזית, מומחה לאקולוגיה של נחלים וחתן פרס ישראל. "יקינתון המים הוא אחד הצמחים שגדלים במהירות רבה ויוצרים ביומסה ירוקה שניתן לקצור בקלות, ולמרות שהוא צמח מעולה להתפלת מים, מצאנו שהוא לא מתאים לשימוש בשפד"ן (המכון לטיפול והשבת שפכי גוש דן)".

למרות שלפי גזית יש היום שיטה ישראלית חדשה שיודעת לייצר פלסטיק מפסולת אורגנית, כמות יקינתון המים שצומח בארץ אינה מספיקה לכך. "מבחינת השימוש ביקינתון המים אנחנו נמצאים בבעיה כי גם אם יהיה אדם שירצה להשתמש בו לייצור ה'פלסטיק', אין מספיק מהצמח באגם הקטן של ראשון לציון כדי לפתוח מפעל; מפעל צריך ביומסה רצינית. בארץ אין לנו שטחים כאלה, אנחנו לא מדינה עשירה במים", הוא מסכם. 

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה