זיהום במים ובקרקעית הים: המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר (ראשון) ממצאי סקר שבוצע לראשונה לאיתור ולמיפוי מזהמים כימיים במי הים והקרקעית של מפרץ אילת.
ממצאי הסקר קשים ומצביעים על מספר מוקדים המהווים מקור למזהמים שונים בים ובקרקעית, כשהמוקד העיקרי הוא מסוף הדלקים של חברת קצא"א, לצד המרינה, הנמלים ורציף הספורט הממונע בחוף קיסוסקי.
התחום הראשון שנבדק עסק במוקדי זיהום מפעילות שיט ממונע ופריקת נפט. המזהמים המאפיינים סוגי פעילות אלה הם: נפט ותוצרי הפירוק שלו, מרכיבים של נפט שנחשבים רעילים מאוד לחי הימי, אלקאנים, מרכיב נוסף רעיל של נפט, בנזן, טולואן, אתיל בנזן וקסילן, לרוב תוספים של דלקים ושמנים.
כאן נמצאו במי הים ריכוזים חריגים של מרכיבי נפט הנחשבים כרעילים מאד לחי הימי, אלה נמצאו בחוף קיסוסקי, שבו יש מוקד פעילות של ספורט ימי ממונע, ובאזור קצא"א.
בקרקעית, לעומת זאת, נמצאו כל סוגי המזהמים בריכוזים חריגים במספר מוקדים, לרבות המרינה בחוף הצפוני, חוף קיסוסקי, חוף החשמל, המספנה וחופי קצא"א, מעגנת תור-ים ואף במצפה התת ימי.
המזהמים שעליהם מדובר הם: נפט ותוצרי הפירוק שלו, מרכיבים של נפט שנחשבים רעילים מאוד לחי הימי, אלקאנים, מרכיב נוסף רעיל של נפט, בנזן, טולואן, אתיל בנזן וקסילן, לרוב תוספים של דלקים ושמנים.
הריכוזים הגבוהים ביותר נמדדו במעגנת תור-ים. מעגנה זו ממוקמת מדרום ובמורד הזרם ממסוף קצא"א. מדובר במעגנה שבה תחלופת המים אינה טובה ולכן כל מה שמגיע מצפון מצטבר בקרקעית.
באתר זה נמצא גם הריכוז הגבוה ביותר של תוצרי נפט בלתי ניתנים לזיהוי. ככל שנפט נמצא יותר זמן בים ובקרקעית, כך הוא מתפרק למרכיבים שלא ניתן לזהות במעבדה. בהקשר לכך נמצא כי מעגנת תור ים מכילה בקרקעית הן זיהום טרי מהשנים האחרונות והן זיהומי נפט היסטוריים.
בנוסף לכך נבדקו במי הים גם מוקדי זיהום מפעילויות שייט: המזהם העיקרי המאפיין פעילויות שייט ותחזוקת סירות הוא טריבוטילין טין, ותוצרי הפירוק שלו. חומר זה שימש בעבר בצבעי אנטיפאולינג, צבעים שנועדו למנוע מבעלי חיים ישיבים, דוגמת צדפות, אצות ובלוטי ים לגדול על כלי השייט ולהאט אותם.
חומר זה נמצא במי הים בשני אתרים: תעלת הקינט והמספנה. מכיוון שבתעלת הקינט אין כלי שייט או פעולות תחזוקת כלי שייט, סביר להניח כי מקור החומר הוא בכלובי הדגים והפעילות התפעולית שלהם, אשר היו באתר עד 2006. המספנה, לעומת זאת, היא מוקד לפעילות תחזוקת סירות. מציאת החומר במי הים מעידה על כניסה של צבע חדש למערכת הימית. מדובר על חומר רעיל המבוסס על מתכת בדיל. החומר נמצא בעבר כמשבש את מערכת הרבייה של חסרי חוליות ולכן נאסר לשימוש עוד בסוף מאה הקודמת.
הסקר המלא, שבוצע עבור המשרד להגנת הסביבה, נמצא בשלבי סיום ויפורסם בשבועות הקרובים.
ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים, המשרד להגנת הסביבה: "הסקר ממפה לראשונה את מצב הזיהום הכימי במפרץ אילת ואת מקורות הזיהום האפשריים. הממצאים מצביעים על מספר מוקדים שבפעילותם השוטפת מהווים מקור לזיהום מי הים והקרקעית באזור רגיש וחשוב זה, ומחזקים את הצורך להימנע מהגברת הפעילות המזהמת באילת. עיקר הזיהום נמצא בקרקעית, בשל הנטייה של המזהמים לשקוע ולהצטבר לאורך זמן. בסקר עלה כי מי הים נמצאו נקיים במרבית המפרץ, למעט באזור המספנה ומסוף קצא"א".
הסקר בוצע עבור המשרד להגנת הסביבה על ידי ד"ר יוני שקד, מנהל תוכנית הניטור הלאומית מהמכון הבין-אוניברסיטאי באילת, וד"ר אפרת מידר, מחברת י.ד.ע מים.
מקצא"א נמסר: "מדובר בניסיון הטעיה הזוי ופאתטי נוסף, בתזמון תמוה, של המשרד להגנת הסביבה לעצור את החלטת הממשלה באשר לביטול מדיניות אפס תוספת סיכון. רק לאחרונה פורסם כי פתיחתו של חוף קצא"א לציבור היא זו שגרמה להרס שונית האלמוגים, שגדלו במשך 50 שנה ללא מגע יד אדם ותחת פיקוחה של קצא"א".
"קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות, ואתגרי וצורכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הלחימה במספר חזיתות, כולל החזית הצפונית של מדינת ישראל".
"החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כלל הגורמים הרלוונטיים. בזכות קצא"א ועובדיה המסורים שפעלו בפתיחת המלחמה ובמהלכה תחת אש נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, משבר שקצא"א הזהירה מפניו במשך זמן רב בפני כל הגורמים הרלוונטיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו