מבחן המציאות: האתגרים של שנת הלימודים תשפ"א בצל הקורונה

המחסור במחשבים, המחסור בכוח האדם, הבור התקציבי וחוסר המיומנות של חלק מהמורים בלמידה מרחוק - אלו האתגרים של שנת הלימודים תשפ"א בצל הקורונה. 

בחודשים האחרונים עושים צוותים שונים במשרד החינוך עבודה מאומצת וראויה להערכה, בניסיון לתת מענה לכמה שיותר בעיות שעלולות לצוץ - בין שמדובר בלמידה מרחוק, ובין שבהזנה, חינוך מיוחד, הסעות וכו'. אלא שהמתווים והתרחישים השונים שהציגו במשרד החינוך מעלים לא מעט שאלות ובעיות, שספק אם אפשר לפתור במשך זמן קצר כל כך. 

• המחסור במחשבים: במשרד החינוך הודיעו כי כבר משנת הלימודים הקרובה התלמידים בחטיבות הביניים (ז'־ט') ובתיכונים (י'־י"ב) ילמדו גם באמצעות למידה מרחוק. אלא שהבעיה הגדולה ביותר היא שיש תלמידים רבים מרקע חברתי־כלכלי נמוך שאין להם בבית מחשב או חיבור לאינטרנט. 

לאחרונה אף פורסם דו"ח של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, ולפיו כ־20 אחוזים מהתלמידים מתגוררים במשקי בית ללא מחשב ול־27 אחוזים אין בבית חיבור לאינטרנט. הדו"ח ממליץ לשקול להפעיל את הלמידה מרחוק באופן חלקי בלבד, מכיוון שהיא מגדילה פערים בין תלמידים חזקים לחלשים. 

שר החינוך יואב גלנט הודה כי חסרות תשתיות למידה מרחוק ב־1,600 בתי ספר מתוך 4,000 מוסדות רלוונטיים. יתרה מכך, כבר בגל הראשון, עת נסגרו בתי הספר, הבטיחו שר החינוך דאז רפי פרץ ומנכ"ל המשרד היוצא שמואל אבואב כי יוקצו 50 מיליון שקלים על מנת לרכוש כ־30 אלף מחשבים לאוכלוסיות שאין ידן משגת - אך עד כה לא חולק ולו מחשב אחד. "הסתמכות על למידה מרחוק עלולה להשאיר תלמידים רבים מאחור", אומרת נוגה דגן־בוזגלו, מנכ"לית מרכז אדוה שעוסק באי־שוויון ובצדק חברתי. דגן־בוזגלו הוסיפה ותהתה: "האם בחודשיים שנותרו יצליח למשרד החינוך לספק אמצעי קצה לכל אלה, כולל חיבור לרשת? גם בקרב תלמידים שיש להם אפשרות ללמידה מרחוק, רבים מתקשים לשבת שעות ברצף מול המחשב ולהפיק תועלת מסוג כזה של למידה".

• חוסר המיומנות של חלק מהמורים בלמידה מרחוק: בעיה גדולה נוספת היא שיש לא מעט מורים שאינם יודעים ללמד מרחוק. לא מדובר רק בהפעלת תוכנות מחשב, או "זום" אלא נדרשת פדגוגיה שונה. 

משרד החינוך הפיץ בשבוע שעבר מכתב למנהלי בית ספר, שבו הוא מבקש מהם לבדוק מי מהמורים בקיא מספיק בכלים הדיגיטליים ולמי מהם אין ידע או מסוגלות ללמד מרחוק. המנהלים נדרשים לבנות למורים תוכנית הכשרה על מנת לצמצם את הפער - אך במערכת שבה יש יותר מ־200 אלף עובדי הוראה זהו סיפור מורכב. "למידה מרחוק היא עניין מורכב שצריך חצי שנה לפחות כדי לתכננה היטב ומראש", אומרת ד"ר יונית ניסים, ראש הפקולטה לחינוך במכללה אקדמית "אוהלו" שבקצרין, "מורים רבים אינם מודעים לטכניקות ולפדגוגיות השונות ולכן פותחים 'זום' ומדברים. הנושא טרם הוטמע כראוי".

• המחסור בכוח האדם: שניים מהתרחישים שהציגו משרד החינוך משמעותם גיוס מאסיבי של עובדי הוראה. לדוגמה: במקרה של פיצול כיתות בגילים הנמוכים, יצטרכו במשרד החינוך עוד מורים כדי ללמד מקצועות כמו אנגלית ומתמטיקה. מורים אלו לא יוכלו בהכרח ללמד בכל שכבות הגיל. כמו כן, מחנך כיתה יצטרך לפצל את השעות, מה שיקשה עליו ללמד את תחום הדעת שלו בכיתות אחרות. ובכלל, תרחיש קיצון מדבר על פיצול גני ילדים לשתי קבוצות - המשמעות היא לא פחות מ־40 אלף עובדי הוראה וסייעות נוספים שמערכת החינוך תידרש להם. 

• הבור התקציבי: משבר הקורונה הביא איתו גם משבר כלכלי אדיר. לפי תוכנית משרד החינוך, נדרשים כ־2 מיליארד שקלים בבסיס, ועוד כמיליארד שקלים עלות תפעול חודשית. השר גלנט הוכיח שהצליח להביא מיליוני שקלים לטובת הפעלת ביה"ס של החופש הגדול, אך בכל הנוגע לסכומים המדוברים כעת - זה לא יהיה פשוט. חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי: "לפי המתווה המוצע, נדרש תקציב של 4 מיליארד שקלים - בלי הכנה ומימון מיידי מלא לכך, פתיחת השנה עומדת בסימן שאלה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו