הזנחה רפואית ומחסור במזון: עדויות קשות מהמעון הירושלמי לילדים חרדים שהוצאו מבתיהם

מרכז החירום "קן דרור" בשכונת בית וגן בירושלים, המופעל על ידי "עמותת בית בלומנטל", הוא מעון המיועד לבנים ולבנות חרדים (בהפרדה) שאינם יכולים להתגורר בבתיהם. המקום קיים שנתיים, ולפניו פעל מרכז אחר בשכונת רמת שלמה בירושלים בשם "מבטח עוז" שנסגר עקב כשלים בניהול. במרכז שוהים בתפוסה מלאה 17 בנים ו-17 בנות בגילים 3 עד 14, והוא בדרך כלל מלא.

יהודית סגל, בת 29 ואם לחמישה המתגוררת בסמוך ל"קן דרור", עבדה כאם בית במקום במשך כשלושה חודשים. היא מספרת שמייד עם תחילת עבודתה, החלה להבחין בהזנחה קשה של הילדים: "כבר בימים הראשונים שמתי לב להזנחה נוראית של הילדים - מבחינת ביגוד, מבחינת מחיה ומבחינה רפואית. הילדים לבושים בגדים שאינם תואמים לעונה, שלא לדבר על כך שאין קשר בין פרטי הלבוש, ושחלקם קרועים. חלק מהילדים עם שיער מגודל ומלא כינים."

סגל מוסיפה כי מבחינת האוכל, המצב היה בלתי נסבל: "היתה קמצנות נוראית. כמות מדויקת של אוכל לכל ילד, ולא משנה מה גילו או גודלו. פעם הביאו שבעה בורקסים קטנים ל-17 ילדים רעבים! פניתי למנהל והוא אמר שיטפל. הטיפול היה שהורידו תשעה בורקסים מהבנות, והן נאלצו להסתפק באורז בלבד."

היא מדגישה את הבעיות ההיגייניות והרפואיות: "מבחינת היגיינה אישית של הילדים, יש בעיה של מחסור בנייר טואלט. אצל הבנות חסרו פדים, כי המנהל טען שהן מחליפות יותר מדי. מבחינה רפואית, הייתי צריכה להילחם כדי לקנות משקפיים לילד בן 10 עם מספר 3.5, והם טענו שלא צריך כי בעוד חצי שנה יש לו זכאות לקבל משקפיים חינם מהרווחה."

רוחמה (שם בדוי), עובדת נוספת שעבדה כאם בית במקום, מוסיפה עדות דומה: "המנכ"ל מתנהל בקמצנות פתולוגית. יש תקציבים למקום, יש תרומות, אבל הילדים לא מקבלים מענה. היה חוסר של מצעים למיטות. חצי שנה הייתי שם אם בית, התחננתי למצעים ולא קיבלתי."

גם מדריכה נוספת, לדורות (שם בדוי), מעידה על קשיים דומים: "הייתי צריכה להתחנן שיקנו לילדים נעליים. העבירו אותי מאחד לשני, מהרכזת למנהל ולאם בית, ואז אמרו לי: 'לא קונים לו נעליים כי קנינו לו לא מזמן'. אמרתי: 'אבל הילד הולך בנעליים קרועות'. רק אחרי חודש שהוא הלך ככה, קנו לו."

גם הורים שילדיהם שהו במקום מעידים על תנאים קשים. מרדכי (שם בדוי), אב לשני בנים שנשלחו למרכז, מספר: "תנאי הסביבה היו קשים. שמן נשפך על הרצפה וניקו אותו רק אחרי שהערתי שמישהו יכול להחליק. הבן שלי בשיא הקיץ לבש כובע גרב, כי לא מצא את הכיפה שלו. היה ילד שהתחנן למשקפיים ולא קיבל מסיבות תקציביות."

גילה (שם בדוי), אם לילד בן 9, מוסיפה: "ראיתי שם ציוד שבור והרוס. חוסר תחזוקה מבחינת ניקיון מינימלי. הילד שלי הגיע מאוד מוזנח לפגישות, לא מסופר, עם ציפורניים ארוכות. כינים הלכו לו על הראש."

תגובת משרד הרווחה והביטחון החברתי היתה נחרצת: "שלומם וביטחונם של הילדים במרכזי החירום עומד בראש סדר העדיפויות של משרד הרווחה, ואנו רואים בחומרה רבה כל חריגה מהנהלים וסטייה מתנאי ההתקשרות של המרכז עם המשרד, שמטרתם להבטיח תנאים הולמים ומיטיבים לילדים. בעקבות התלונות בכוונתנו לערוך בירור עומק בנושא ולפעול בהתאם לממצאי הבדיקה."

מנהלת מרכז החירום "קן דרור" השיב בתגובה: "המרכז מופעל בתיאום ובהכוונת משרד הרווחה, ומציל, פשוטו כמשמעו, ילדים ונערים מקרב האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל, הזקוקים למעני חירום מיידיים, שלא מסופקים להם בהיותם בשולי החברה בישראל. השירות והמענים שניתנים לשוהים במרכז החירום מסופקים ברוחב לב, בנדיבות ומעל ומעבר לצורך הנדרש, כדי לאפשר ולסייע להם להתמודד עם המצבים הסוציאליים הקיצוניים שבהם הם מצויים."

המרכז הוסיף: "עובדת שעבדה במרכז פרק זמן קצר ביותר ונכשלה בתפקידה המקצועי, בסוגיות שהשתיקה יפה להן, סיימה את עבודתה לאחר פרק זמן קצר מאוד, והיא ככל הנראה המקור לתלונות הכוזבות. ההזנה החמה נרכשת מחברת קייטרינג מוכרת, איכותית וידועה, שבשל תקלה במהלך חג הסוכות לא סיפקה את המזון כנדרש, והמרכז נאלץ לאתר חלופות מיידיות וזמניות לאספקת צורכי הילדים."