כמחצית (49%) מבני הנוער בישראל סיפרו כי נתקלו ברשתות החברתיות לעיתים קרובות בתכנים המתארים אירועים קשים, תמונות, פוסטים, סרטונים - מראות מצונזרים וגם כאלה שאינם מצונזרים - שתיארו את הזוועות שחוו תושבי העוטף.

ברשתות, כידוע, הופצו גם תיאורים על פגיעות מיניות והתעללות קשה מצד מחבלי חמאס. נוסף על כך, 40% מבני הנוער דיווחו כי נתקלו בהתנהגות פוגענית ותוקפנית כגון בריונות, שנאה או כעס. עד כמה היו בני הנוער במצוקה? 61% מהם דיווחו על שימוש ברשת החברתית כדי לחשוב פחות על המלחמה במידה בינונית או רבה.

שנת הלימודים שנפסקה ממש אחרי שהחלה, התלמידים הרבים שפונו מבתיהם, בתי הספר שנסגרו, ופעילויות אחר הצהריים שהופסקו - כל אלה ניקזו את התלמידים אל המסכים. מהמחקר עולה כי מחצית מבני הנוער דיווחו גם על התנהגויות מסוכנות, ובעיקר גלישה לאורך זמן בלי לשים לב, גם על חשבון משימות אחרות, ו־22% תיארו גלישה שבאה על חשבון פעילות חברתית היוצרת בדידות, ועל חרדה או על חוסר נוחות בעקבות השימוש ברשת (15%). עוד עולה מהנתונים כי 46% דיווחו על כך שנתקלו בקבוצות או ביחידים המנסים לשכנע אחרים בדעותיהם הקיצוניות, ו־48% דיווחו על כך שנתקלו בתוכן שייתכן כי אינו אמיתי.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א - פרופ' אלה דניאל, ד"ר נעמה אפל־דורון, תמר פרידלנדר, ד"ר אלינה שטרית ונעם גררה־היילפרין - ונתמך על ידי המדענית הראשית של משרד החינוך. במסגרת המחקר ענו על שאלונים 305 זוגות של בני נוער, בגילי 13-16, ואחד מהוריהם.

יש גם יתרונות

על פי החוקרים, בני הנוער לא רואים ברשתות החברתיות רק בעיה אלא גם פתרון, והשתמשו בהן גם כדי להתמודד עם הבעיות והדילמות שעימן התמודדו. לדוגמה: 62% מהם חיפשו בהן מידע שיעזור להם להבין את המצב, 57% השתמשו בהן כדי לחדד את ערכיהם, 37% קיבלו בהן נחמה או הבנה ממישהו קרוב, 36% השתמשו ברשת כדי לנקוט פעולות לשיפור המצב כמו התנדבות, 35% קיבלו ברשת עצה או עזרה, 33% קיבלו בה תמיכה רגשית.

לדברי פרופ' אלה דניאל, "הורים העריכו הערכת חסר את החשיפה של בני נוער לתכנים מסַכנים. נראה שההורים לא הכירו את כל הסיכונים האפשריים ברשת. הם העריכו הערכת חסר גם את השימוש של בני הנוער באסטרטגיות התמודדות ברשת. הם ידעו כי בני הנוער משתמשים ברשת לצורך הסחת דעת, אך לא חשבו שילדיהם משתמשים בכלים הנוספים, הכוללים התמודדות עם הבעיה או ויסות רגשי".

ד"ר אודט סלע, המדענית הראשית של משרד החינוך, הגיבה למחקר: "הרשתות החברתיות משנות באופן עמוק את המרחב החברתי של ילדים ובני נוער, ומציבות אתגר משמעותי לאנשי החינוך ולהורים ביחס להדרכה של ניווט ושימוש מיטיב בהן. מחקר זה, ומחקרים אחרים המבוצעים ביוזמה ובליווי של אנשי המקצוע במשרד החינוך, מאפשרים להבין טוב יותר את מאפייני השימוש ברשתות ולדייק את המדיניות ואת הפרקטיקה החינוכית".