שעות לפני ההכרזה על סיום השביתה: מה שקרה בחדרי המו"מ

הרגעים שלפני ההכרזה על השהיית השביתה: הצדדים נפגשו אתמול (ראשון) למשא ומתן של מספר שעות. המשא ומתן בין הצדדים ובהם משרד האוצר וארגון המורים נמשך מהשעה 11 בבוקר. מדובר היה בהישג כשלעצמו, שכן עד כה כל הפגישות הסתיימו מהר או התפוצצו בחילופי האשמות. אורך הפגישה גם הוא העלה אופטימיות זהירה. ואכן, לפני חצות יצאה ההודעה על החזרה ללימודים.

בניסיון לרכך את את הביקורת הציבורית הודיעו השרים בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש, כי כבר בתחילת השבוע הקרוב יתקיימו תוכניות אלטרנטיביות לתלמידי התיכונים בזמן השביתה. מדובר במסגרת חלופית אשר יכלול תחומי עניין שונים, פעילויות העשרה, חברתיות, רגשיות וערכיות שיתנו מענה לבני הנוער שעברו כל כך הרבה בשנה האחרונה.

אז מי נגד מי?

במשא ומתן על הסכם השכר של המורים יש מספר שחקנים, חלק מהמם משמעותיים וכל עוד הם יתבצרו בעמדם אין שום סיכוי להגיע להסדר. מנגד, יש גם שחקנים שהיכולת שלהם להשפיע פחות ולפעמים לא קיימת.

ארגון המורים: ארגון המורים של רן ארז, הוא הארגון היציג של המורים בתיכונים ולטענתו מייצג כ- 90 אלף מורים בכיתות י'-יב'. ארז עצמו נמצא בתפקיד כמעט 30 שנה ומצטייר כמשבית לימודים סדרתי למרות שבפועל, במציאות לא היו שביתות כבר שנים רבות, רק עיצומים.

ארז טוען כי הוא מתנגד להצעה לפיה יועסקו במערכת החינוך מורים בחוזה אישי שלא כחלק מההסכם הקיבוצי, הוא טוען שזה יפריט את מערכת החינוך ויפגע באיכות המורים בפריפריה. לצד זה הוא מלין על עוד נושאים.

לארז יש קבוצה של מורים שהולכת איתו כברת דרך ומעניקה לו גיבוי מצד שני על פי הערכות, בכל יום עומד תשלום שכר המורים על כ-20 מיליון שקלים. את הכסף הזה אין לרן ארז לשלם למורים – יש לו קרן פיצויים שיכולה לתמוך רק במורות יחידניות ובמשפחות שבהם שני בני הזוג מורים.

המשמעות היא שבאוקטובר, חודש שכולו חגים, למורים לא יכנס שכר לחשבון הבנק.

מורים מובילים שינוי: מדובר בתנועה של מורים ומורות מהשטח שמרגישים שארגוני המורים כבר לא מייצגים אותם ובעיניהם המאבק הנוכחי הוא מאבק על כוח. הם קראו למורים לשבור את השביתה של ארז ומגיעים אל בתי הספר ללמד. בתגובה נפתח נגדם קמפיין והם הוצגו באופן מזלזל.

הם מבקשים לקדם את מערכת החינוך על ידי גמישות, אוטונומיה ורלוונטיות. לטענתם, שנים ששוב ושוב עושים את אותו הדבר ומורים ממשיכים לעזוב, המערכת ממשיכה לקרוס.

משרד האוצר, והשר בצלאל סמוטריץ': משרד האוצר ושר האוצר רואים עצמם כמי ששומרים על קופת המדינה, המגן של הכף הציבורי שלא יתבזבז לחינם וייעשה בו שימוש ביעילות. בייחוד בתקופה הזאת, במשרד האוצר לא יכולים לפרוץ את מסגרת התקציב שהוקצה להסכם עם המרים בתיכונים כבר בשנה שעברה. אלא שהביקורת עליהם שהם רוצים לקבוע ולהתערב גם בנושאים שקשורים לאופן שבו תתנהל מערכת החינוך כמו למשל סמכות מנהלים, פיטורים ואבן המחלוקת – חוזים אישיים. מבחינתם האשם האחראי והבלעדי הוא רן ארז.

משרד החינוך והשר יואב קיש: הם אלו שאמורים לדאוג לתלמידים, לייצג את האינטרס שלהם – אמורים לדאוג לשגרה פדגוגית, כלומר כשארגון המורים לא מעניק ציונים לתלמידים משרד החינוך בבעיה ולא יכול להנפיק ציוני בגרות. לצד זה המשרד אמור לדאוג גם למצב הרגשי נפשי חברתי של התלמידים באמצעות סל תרבות הצגות, טיולים שנתיים – שכבר שנתיים כמעט ולא קיימים בשכבות הגבוהות.

אנשי המטה של משרד החינוך הם שמקיימים את הקשר היום יומי מול הארגון ולכן הם לא "מלכלכים את הידיים" אבל שר החינוך יואב קיש תקף הרבה פעמים ומאשים את רן ארז, לצד זה שכמה פעמים האשים גם את משרד האוצר בגרירת רגליים.

מרכז השלטון המקומי: הגוף שמי שעומד בראשו הוא חיים ביבס. הוא מעיד על עצמו שהוא מייצג בראש ובראשונה את התושבים, ההורים והתלמידים. אלא שיש צד נוסף, הגוף הזה מייצג את הרשויות המקומיות, שבהרבה מקרים הם המעסיק של המורים בתיכונים ומהפן הזה חשוב להם שלמורים יהיה הסכם שכר ראוי – כדי שאלו לא יברחו מהמערכת. הם מאמינים כי הדרישה להגיע להסכם שכר מוצדקת, אבל לא מסכימים עם דרך השביתה של רן ארז.

ההורים והתלמידים: התלמידים הם הצד שהכי נפגעים מהשביתה וגם ההורים המודאגים, אלא שלמרבה הצער יש לומר באומץ – אף אחד לא סופר אותם. מועצת התלמידים והנוער הארצית מקפידה להילחם בשביתה, יש שם בני נוער נפלאים, מוכשרים שעושים הרבה ודרשו מסגרות חברתיות בזמן השביתה, אך הם מתקשים להפעיל לחץ שיחזיר אותם ללימודים. גם מכתב שהוציאה הנהגת ההורים הארצית לראש הממשלה בנימין נתניהו ובו כתבו ״אנו פונים אליך אדוני ראש הממשלה – לא נסכים שתלמידי התיכונים יהיו דור אבוד במדינת ישראל" לא זכה להתייחסות.