דורשים שגרה, רוצים לחזור ללימודים: היום (רביעי) לא התקיים משא ומתן בין ארגון המורים בראשות רן ארז לבין משרד החינוך והאוצר במטרה לחתום על הסכם שכר למורים ולפתוח את שנת הלימודים בתיכונים. אם הצדדים לא יתעשתו בקרוב, שנת הלימודים ביום ראשון לא תיפתח ותשאיר בבית מעל חצי מיליון תלמידי י'-יב' שממילא עברו שנה קשה. תלמידים שכבר שנתיים לא יוצאים לטיולים שנתיים, מסעות לפולין או מקבלים ציונים ובמהלך השנה החולפת אף נאלצים להתמודד עם מלחמה שעקרה חלק מהם מביתם.
גלי שלח, שעולה לכיתה יב' שלא פונתה מביתה בצפון ולומדת בקיבוץ עמיר: "אחרי שנה אבודה אחת, כנראה שגם השנה הבאה תלך לאיבוד, ולא נראה שלמישהו אכפת. השנה, כמו כל שנה, נפתחת (ואולי לא נפתחת) באיומי שביתה והשבתת לימודים. אני מרגישה שכולם שכחו שהתלמידים הם המטרה, לא כלי מיקוח. ואחרי שאיבדנו שנה, זה לא הזמן לאבד עוד אחת. מניסיון, אי אפשר להתרכז בשיעור מתמטיקה כששומעים את הטילים נופלים על קריית שמונה. ההתרגשות של תחילת הלימודים מתחלפת כאן בפחד על החיים שלנו, הפחד מהמוות מונע מאתנו לחיות. למרות חוסר הוודאות והאופק הבלתי נראה, יש אנשים שמנסים לחיות כאן ולהמשיך להחזיק את הקהילות, כד שנוכל להמשיך לקרוא למקום הזה 'הבית שלנו'".
יעל לב מאשדוד, שעולה לכיתה י"א מספרת: "מהרגע שנכנסתי למקיף לא למדתי בכלל. קורונה, מבצעים, מלחמה ועכשיו גם השביתות. כששמעתי שאנחנו מתחילים עם שביתה לא הבנתי איך אני, תלמידה שעולה לכיתה י"א - הכיתה שאמורה להיות הכי עמוסה וקשה, איך אנחנו התלמידים יכולים לעבור את כיתה י"א בצורה נורמלית. שנה שעברה הייתה מאד קשה עבורי, כתושבת הדרום – המלחמה לא פסחה עליי, כמו על כולם , החרדות, הפחד, אין לימודים ולא מגיעים לבית ספר. אני מבקשת מכם – אנחנו התלמידים נפגענו מספיק. צוות המשא ומתן, מתעסק במלחמות אגו. שבו כמו אנשים בוגרים, תתפשרו איפה שצריך כדי שלנו התלמידים יהיה יותר טוב ונלמד בלי חוסר ודאות לגבי העתיד שלנו".
"בשנים האחרונות, הדבר אולי היחיד שנשאר יציב במערכת החינוך היא חוסר הוודאות בכל שנה לקראת ה-1.9", אומרת יובל דגני, שעולה לכיתה י״א בחיפה. "תחילת השנה הפכה מחג והתרגשות- לסימן שאלה גדול מה הולך לקרות. ובכלל, הדבר היחיד שנשאר יציב, הוא חוסר הוודאות - פשוט אין לי מושג".
לדבריה אין לה מושג איך תתחיל שנת הלימודים: "אין לי מושג אם הצלחתי במבחן, בעבודה או בבגרות, כי אין ציונים. אין לי מושג איך חצי מהשכבה שלי נראית, כי אין טיולים. מאותה סיבה אין לי גם איך נראים חלקים גדולים ויפים בארץ שלנו".
לדבריה היא מתוסכלת מכך שהיא לא בראש סדר העדיפויות של המדינה: "משרד האוצר וארגון המורים שוב ושוב מורחים את המשא ומתן ולא חותמים הסכם שיבטיח לי ולשאר התיכוניסטים קצת יציבות ואפשרות לנצל את היכולות שלנו כדיי להגיע לעתיד טוב יותר. אני כתלמידה, לא רוצה לחזור לשום בית ספר עם עיצומים, זה פשוט לא בית ספר".
אתמול התפוצץ המשא ומתן בין הצדדים, הסיבה היא ששר החינוך יואב קיש והממונה על השכר באוצר אפי מלכין מתעקשים על העסקת אחוז מסוים מהמורים בתיכונים בחוזים אישיים – מה של מקובל על רן ארז שאמר: "בתקופה בה מחסור חמור במורים מתעקשים באוצר על חוזים אישיים ופיטורי מורים, דבר שאפילו מנכ״ל משרד החינוך הצהיר שאינו משמעותי עבורם. השבתת פתיחת שנת הלימודים היא באחריות הבלעדית של שר החינוך".
