רק בישראל ורק לחרדים: מחקר חדש על הפער בין ישראל לעולם בתקצוב חינוך עצמאי

מחקר חדש של פורום קהלת מציג את הפערים הגדולים בין ה'חינוך המוכר שאינו רשמי' העצמאי בארץ, לחינוך העצמאי המקביל במדינות אחרות, הן מבחינת הרגולציה והן מבחינת שיעור התקצוב הציבורי.

"הטלנובלה סביב החינוך החרדי היא רק סימפטום לבעיה רחבה יותר", אומר אברום תומר, ראש מחלקת חינוך בפורום קהלת. "יש אי שוויון וחוסר קוהרנטיות ביחסה של המדינה לחינוך הפרטי בארץ. מצד אחד מעט בתי הספר הפרטיים בישראל בחינוך הממלכתי (דתיים או חילוניים), מופלים ביחס למקביליהם בעולם, הן מבחינת העומס הביורוקרטי והן מבחינת התקצוב הנמוך, ואילו בתי הספר החרדיים לא עומדים בקריטריונים הבסיסיים ביותר הנהוגים בעולם על מנת לקבל הכרה ותקציב ציבורי".

המחקר מתפרסם יממה לאחר הפרסום ב"ישראל היום", על כך שראש הממשלה נתניהו הבטיח ליו"ר וועדת הכספים משה גפני כי ידאג לכספים עבור החינוך העצמאי החרדי, עבור תשלום פנסיות יולי של המורות והעובדים. זאת במטרה למנוע קריסה של מערכת החינוך החרדית הנמצאת בחובות ולאחר שגפני איים בפרישה מהממשלה. 

פערי תקציב בחסות הפוליטיקה

בישראל קיימים פערי תקצוב גדולים מאוד בין הסוגים השונים של בתי הספר בישראל – בין החינוך הרשמי והרשתות החרדיות שבשליטת המפלגות, לשאר החינוך המוכר שאינו רשמי שסובל מתקצוב נמוך במיוחד.

רשתות החינוך החרדיות, שמהוות פלח מתוך החינוך העצמאי בארץ, נמצאות תחת אור הזרקורים מאז הקמתה של הממשלה. ההסכמים הקואליציוניים כללו הבטחה להגדיל את תקציב הרשתות החרדיות, שכבר היום קרוב לתקציב של בתי ספר רשמיים, על ידי החלת רפורמת אופק חדש והגדלת שכר עובדי ההוראה בהן. אך הניסיון לקדם את המהלך נתקל בהתנגדות רבה ממשרד האוצר ומגורמים רבים במערכת הפוליטית.

על רקע המאבק שמגיע בימים אלו לנקודת רתיחה, התפרסם השבוע כי מעל ל-20 בתי-ספר חרדיים החלו במגעים עם משרד החינוך על מנת לצאת מהרשתות ולהפוך לבתי ספר ממלכתיים-חרדים המפוקחים על ידי המשרד ומלמדים לימודי ליבה מלאים. עוד פורסם כי במשרד החשב הכללי במשרד האוצר הוחלט לנתק את רשתות החינוך של המפלגות החרדיות ממערכות התקציב, השכר והחשבות של המדינה, בשל הגירעונות העצומים והשחיתות שהתגלתה בשימוש בתקציבים.

הביקורת הציבורית על אי הסדרים התקציביים ברשתות החינוך החרדיות ועל היעדר הפיקוח על איכות הוראת מקצועי הליבה מקשים על הממשלה להעניק את התקציבים המובטחים להגדלת תקציבי רשתות החינוך החרדיות. אך חברי הכנסת והשרים החרדים מפעילים לחצים כבדים, מתוך חשש שאי תוספת תקציב תוביל בתי-ספר רבים לצאת מהרשתות ומהשליטה הפוליטית שלהם אל חיקו של משרד החינוך, עם תקציב יציב ומובטח.

הצעה לתיקון

פורום קהלת מציע להגדיר מחדש בתקנות את הקריטריונים הבסיסיים שיאפשרו ליותר בתי ספר פרטיים להיפתח ולקבל תקציב שוויוני לזה של בתי-הספר הרשמיים כל עוד מתקיימים בהם התנאים הבאים: סטנדרט בטיחותי ובריאותי בתשתיות הפיזיות, שקיפות תקציבית מלאה ומנהל תקין, קיום לימודי ליבה והשתתפות במבחנים השוואתיים, ואי אפליית תלמידים על רקע לא רלוונטי.

בתי ספר שיעמדו בתנאים הללו צריכים לקבל תקציב שווה לזה של בתי-הספר הציבוריים, כפי שנהוג במדינות רבות בהן החינוך הפרטי נפוץ יותר, מכיוון שהם פועלים על פי האינטרס הציבורי.