האלימות בבתי הספר מזנקת: "יש תחושה שהכל מותר"

"דמם של עובדי ההוראה הותר להורים או לתלמידים - מורים מאוימים, חוששים, אני עדיין לא הצלחתי להשתחרר מהטראומה", כך אומרת בכאב יעל (שם בדוי), מורה שעברה תקיפה מצד אמו של אחד מתלמידיה במהלך יום הלימודים בבית הספר.

"היו בעיות של ריבים בין התלמידים בכיתה, והיתה תוכנית ליווי", היא מספרת בשיחה עם "ישראל היום". "אבל יום אחד באמצע הלימודים, התלמידים רבו והתלמיד התקשר להוריו. אני לימדתי בכיתה, ולפתע אני שומעת צרחות אימים במסדרון, קללות.

"אחת המורות נכנסה לכיתה, נעלה את הדלת ואמרה לי 'את לא יוצאת מכאן - יש אישה שרוצה לתקוף אותך'. במשך עשר דקות היא עמדה מחוץ לדלת, בטירוף של קללות, צעקות ואיומים, עד שהגיעה למקום משטרה והוציאה אותה מבית הספר".

אלא שבזה לא הסתיים הסיוט מבחינתה של יעל. "האישה חזרה לחפש אותי בסוף יום הלימודים", היא ממשיכה. "היא באה לתקוף גם אותי וגם את הילדים שעשו חרם על הבן שלה. בסוף אותו היום הלכתי למשטרה והגשתי תלונה נגדה. שבוע לא יצאתי מהבית, הייתי עם חרדה איומה.

"זה היה משפיל ומעליב, כל כך חמור שבית הספר הושבת לשעתיים. אבל ההורים אפילו לא הגיעו לשיחה אצל המנהלת, והמשיכו לשלוח את הילד כרגיל. המערכת מתפרקת, אבל להורים לא אכפת".

האומץ להתלונן

בעיית האלימות בין כותלי בית הספר לא חדשה במערכת החינוך. מקרי התקיפה כבר לא נמצאים בשוליים, ומתרחשים גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי, כולל בחינוך הממלכתי־דתי. עובדי ההוראה שמחים לחזור לעבודה, אך חלקם חוששים מההתנהגות האלימה של התלמידים או של הוריהם, שלעיתים לא יודעת גבולות.

שר החינוך יואב קיש דיבר אמנם על חיזוק מעמד המורים, אך משרדו כלל לא אוסף מידע על מקרי אלימות כלפיהם. הסתדרות המורים, המייצגת את עובדי ההוראה בשירות המדינה (גני ילדים עד כיתה ט'), החלה לתעד מקרי אלימות שדווחו לנציגיה, ומתברר שבתשפ"ג דווח על 573 תקיפות פיזיות ומילוליות מצד תלמידים או הוריהם כלפי גננות, מורים ומנהלים.

כך, 87 מכלל התלונות של מורים בגין אלימות התקבלו בסניף נתניה, 56 בירושלים, 45 בסניף תל אביב יפו, 41 בסניף ראשון לציון, 42 בגוש דן, ולסניף באר שבע והמרחב הגיעו 39 תלונות. אין זה הופך את התלמידים וההורים האלה לאלימים יותר ביחס ליישובים אחרים, כמובן, מכיוון שמדובר בעיקר באומץ וברצון של עובדי ההוראה להתלונן ולעדכן את נציגי הסתדרות המורים על האלימות שחוו.

"הורים מבולבלים"

שנת הלימודים הקודמת הסתיימה במבול של מקרים מזעזעים בכל הארץ, מנהריה וגבעת זאב עד ראשון לציון ונתיבות. בשל נושאים פוליטיים וביטחוניים נדחק גל האלימות לשולי החדשות, אבל הנושא הטריד רבים במערכת החינוך ובארגוני המורים.

מדגם אקראי: מנהל נדקר בסכין על ידי תלמיד. מנהל הוכה ורכבו הוצת. תלמיד כיתה ג' שהושעה משך בחצאית של המורה, איים עליה "אני אהרוג אותך!" וזרק לעברה כיסא שפגע בה. אביה של תלמידה תקף מילולית את המנהלת ורדף אחר סגניתה. הורה של תלמיד כיתה ה' תקף מילולית כמה פעמים את המחנכת מול תלמידי הכיתה, לאחר שהגיע עקב בקשתה לקחת את בנו שרב עם ילד אחר. הורים תקפו מנהלת ואיימו עליה. הורים קיללו את המורה לעיני הורים אחרים.

"אנחנו פועלים ביד קשה ובכל האמצעים העומדים לרשותנו למיגור תופעת האלימות שהחריפה בשנים האחרונות", אומר מ"מ מזכ"לית הסתדרות המורים, ד"ר אליעזר וינוגרד, "הבעיה העיקרית היא שאין תוכנית מערכתית, אסטרטגית, מתוקצבת ומסודרת למיגור האלימות. יש טיפול נקודתי לכל מקרה, וגם הוא לוקה בחסר. אנחנו מאמינים שכל הגורמים צריכים להתכנס יחד ולגבש תוכנית ארצית למיגור האלימות במערכת החינוך.

"לצערנו, לא רק תלמידים אלא עוד ועוד הורים מבולבלים שמשתמשים באלימות כלפי עובדי הוראה - בגידופים, באיומים על חייהם, בשיימינג ברשתות החברתיות ואף במכות פיזיות. כשאין אמון במערכת החינוך, מה נותר? אנחנו מאוד מודאגים מהמצב. בקצב הזה לא יישארו עובדי הוראה במערכת, ואז יהיה מאוחר מדי לתקן את שנעשה".

האלימות עדיין מטרידה

המורים והמנהלים הם לא היחידים שסובלים מכך שחלק מבתי הספר הפכו לשדה קרב. גם האלימות בין התלמידים עצמם עדיין קיימת. בסוף שנת הלימודים האחרונה התפתח עימות אלים בתיכון באשקלון, כאשר בעקבות סכסוך בין שתי תלמידות הגיעו האימהות לבית הספר, והתפתחה קטטה ביניהן שהסתיימה בבית חולים ובהתערבות המשטרה.

זה כבר שנים שמשרד החינוך מנסה להוריד את רף האלימות בבתי הספר - וללא הצלחה. סקר אקלים וסביבה פדגוגית שערך המשרד בין עשרות אלפי תלמידי כיתות ה'-ט' מצא ש־37% מתלמידי כיתות ה'-ו' חוו אלימות קלה (דחיפה, למשל), 19% ספגו סטירות, בעיטות וכדומה; ו־12% מתלמידי חטיבות הביניים (ז'-ט') דיווחו שחטפו מכות ממש.

ברמת האלימות המילולית, 43% מתלמידי היסודי דיווחו שתלמיד אחר צחק עליהם, קילל או העליב אותם; 10% חוו איומים שיפגעו בהם בסיום יום הלימודים, 5% מתלמידי היסודי ו־4% מתלמידי חטיבות הביניים חוו חרם כלפיהם. סוגיית החרם בלטה בסקר בקרב תלמידים במגזר הערבי, שדיווחו בשיעור גבוה יותר על חרם שסבלו.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד פועל באפס סובלנות כלפי אלימות מכל סוג שהוא, ופועל במגוון דרכים לקידום אקלים חינוכי מיטבי ולצמצום האלימות. אירועי האלימות החריגים מדווחים למפקחים במחוזות לצורך ליווי ומתן מענה. באפשרותו של איש צוות חינוך שחש מאוים בנוגע לתפקידו, לבקש סיוע מהמשרד להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת.

"במקרי פגיעה בצוות החינוכי פועל המשרד במתן ליווי, תמיכה וסיוע בהיבטים שונים. מוקד הסיוע הרגשי של המשרד פועל במהלך כל השנה ומאפשר לתלמידים, לצוותי חינוך ולהורים להיוועץ עם מומחים מהשירות הפסיכולוגי־ייעוצי של המשרד במצבי חירום, מצוקה, סיכון, אלימות, חרם ועוד. מוקד זה מאפשר פנייה ישירה לאנשי מקצוע, נוסף על הצוות החינוכי, היועצת ופסיכולוג המוסד החינוכי".