ירידה לישראל בציוני המדרג במתמטיקה ובמדעים

תלמידי כיתות ח' בישראל נמצאים במקום ה-16 במתמטיקה ובמקום ה-19 במדעים מבין 39 מדינות - כך עולה מנתוני מדד הטימס (מבחן המיצ"ב הבינלאומי הבוחן את הישגי התלמידים במתמטיקה ומדעים) שנת 2015 שמתפרסם הבוקר (שלישי). מדובר בירידה בדירוג לעומת שנת 2011 שבו פורסמו הנתונים האחרונים אז הייתה ישראל במקום ה-7 במתמטיקה ובמקום ה–13 במדעים מבין 42 מדינות. 

בתוך כך הפערים בין תלמידים מצטיינים לתלמידים מתקשים גבוה מאוד- מהגדולים ביותר מבין המדינות המשתתפות. על אף הירידה, במשרד החינוך מציינים כי גם במדעים וגם במתמטיקה ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל גבוה במובהק מהממוצע הבינלאומי. תלמידי ישראל הגיעו בשנת 2015 לציון של 511 במתמטיקה בעוד שהממוצע הבינלאומי עומד על 481.  בשנת 2011 עמד הציון במתמטיקה על 516 כלומר ירידה של 5 נקודות שאינה מהווה שינוי ניכר.  

הציון במדעים בשנת 2015 עומד על 507 נקודות כאשר הממוצע הבינלאומי הוא 486 נקודות. בשנת 2011 עמד הציון על 516 - כלומר ירידה של 9 נקודות. במשרד החינוך טוענים כי ישראל אינה נחלשה, וכי הירידה בדירוג נובעת מהעובדה כי מדינות אחרות שהיו חלשות יותר מישראל השתפרו, כמו כן לדירוג עצמו שתמהיל המדינות בו משנה התווספו מדינות חזקות.   

במתמטיקה: במקום ה-1 ניצבת סינגפור, ואחריה קוריאה הדרומית (2), טאיוואן (3), הונג קונג (4), יפן (5), רוסיה (6), קזחסטן (7), קנדה (8) ואירלנד (9). במקום ה- 10 ניצבת ארה"ב ואחריה אנגליה (11). במדעים; במקום ה- 1 ניצבת סינגפור, ואחריה יפן (2), טאיוואן (3), קוריאה הדרומית (4), סלובניה (5) הונג קונג (6), רוסיה (7), אנגליה (8) קזחסטן (9) ואירלנד (10). במקום ה- 11 ניצבת ארה"ב ואחריה הונגריה (11). 

המדד מתייחס גם לשיעור התלמידים המצטיינים והמתקשים בישראל, שיעור התלמידים המצטיינים בישראל הם מן הגבוהים מבין המדינות המשתתפות - עם זאת שיעור התלמידים המתקשים גבוה גם הוא. במדרג המדינות על פי שיעור מצטיינים ישראל נמצאת במקום ה-8 במתמטיקה ובמקום ה-9 במדעים במדרג התלמידים המתקשים ישראל נמצאת במקום ה-20 במתמטיקה ובמדעים ומכאן שהנתונים מצביעים על כך שהפערים בין תלמידים מצטיינים למתקשים גבוה מאוד.

במגזר הערבי: הבנות עוקפות את הבנים במדעים

המדד נותן גם הצצה אל הישגי תלמידי ישראל במבט פנים-ישראלי ומצביע על פערים ניכרים במתמטיקה ומדעים בהישגי תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות בישראל - הן באוכלוסייה היהודית והערבית והן על רקע חברתי - כלכלי. בהשוואה על פי דוברי השפה העברית והערבית, הישגיהם של תלמידים דוברי עברית גבוהים בהשוואה לתלמידים דוברי ערבית. במחקר הנוכחי נמצאו פערים גדולים של כ-70 נקודות בממוצעי ההישגים במתמטיקה ובמדעים לטובת תלמידים דוברי עברית.

בהתייחסות לרקע חברתי-כלכלי ממשיך הקשר המעיד כי ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. קיימים פערים גדולים מאוד של כ-110 נקודות בין תלמידים יהודים ממשפחות מבוססות לביו תלמידים יהודים ממשפחות נחלשות. בקרב האוכלוסייה דוברת הערבית קיים פער של 130 נקודות בממוצעי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לאלו מרקע חברתי-כלכלי נמוך. כשמשווים תלמידים דוברי עברית ודוברי ערבית  מאותה קבוצת רקע חברתי-כלכלי (כלומר חזקים מול חזקים וחלשים מול חלשים) הפערים בממוצעי ההישגים מצטמצמים במידה ניכרת.

באשר למגדר - בקרב תלמידים דוברי עברית לא נמצאו פערים מובהקים בין בנים ובנות, בעוד שבקרב תלמידים דוברי ערבית נמצא שהישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים, בעיקר במדעים.

במשרד החינוך מסרו כי "נוכח הפערים הקיימים, הופעל מודל התקצוב הדיפרנציאלי, אשר מוטמע במערכת זו השנה השלישית. לצד מודל זה פועלת תכנית מרום אשר מתעלת את התקציב באופן אופטימלי לטובת קידום התלמידים החלשים. הודות להטמעת התקצוב הדיפרנציאלי, חל צמצום בפערים, כפי שבא לידי ביטוי במבחני המיצ"ב של שנת הלימודים תשע"ו (2016). עוד מציינים במשרד כי במהלך השנים האחרונות הוא מוביל תכנית מערכתית מקיפה שנועדה לחזק את לימודי המדעים ובכלל זה לימודי המתמטיקה. התכנית מתמקדת בהגדלת בין היתר בהגדלת מספר התלמידים אשר לומדים את המקצוע ברמה מוגברת".

שר החינוך נפתלי בנט, התייחס לתוצאות מבחן הטימס ואמר: ״לכל מצקצקי הלשון ולמי שהיה עוד צריך הוכחה לצורך הדחוף במהפכה בלימודי המתמטיקה, תוצאות מבחנים אלה, שנערכו בתקופת הממשלה הקודמת מוכיחים שאכן הגענו למצב חרום לאומי בתחום המדעים והמתמטיקה". עוד הוסיף בנט כי "למען עתיד המדינה ולמען חתני פרס הנובל ומפתחי הוייז הבאים, אנחנו נמשיך לפעול להכפלת מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה, גם אם תהיה ביקורת כזאת או אחרת״.