תלמידי ישראל ממשיכים לפגר אחר המדינות המפותחות

ממוצע הציונים של בישראל במתמטיקה, קריאה ומדעים נמוך מממוצע הציונים במדינות ה-OECD - כך עולה ממצאי המחקר הבינלאומי פיזה 2015 שנעשה בקרב תלמידי כיתות י' ומפרסמת היום (שלישי) הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). עוד נמצא כי מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בפערים בין תלמידים מצטיינים לתלמידים מתקשים מקרב מדינות ה- OECD.   

המבחן מתקיים אחת ל-3 שנים ונועד לבדוק אוריינות בשלושה תחומים – מדעים, קריאה ומתמטיקה ומטרתו לדרג יכולת הבנה וחשיבה מדעית ומתמטית - כלומר, באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים". במבחן עצמו לקחו חלק 70 מדינות, מתוכן 35 מדינות ה- OECD. בהשוואה למבחני פיזה 2012, לא חל שינוי מובהק בהישגי ישראל באף אחד מהמקצועות - והיא עדיין נמצאת הרחק מאחור.  

עוד באתר:

מגמה דומה למבחני הטימס והמיצ"ב

במתמטיקה הציון הממוצע של ישראל הוא 470 נקודות לעומת 490 נקודות בממוצע ה-OECD, והיא מדורגת במקום ה-39 מבין 70 המדינות שהשתתפו (30 מבין מדינות ה-OECD). בקריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 479 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD והיא מדורגת במקום ה-37 מבין 70 המדינות שהשתתפו (29 מבין מדינות ה-OECD). במדעים הציון הממוצע של ישראל הוא 467 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD והיא מדורגת במקום ה-40 מבין 70 המדינות  שהשתתפו (30 מבין מדינות ה-OECD).

כמו תוצאות מבחני המיצ"ב והטימס שפורסמו לאחרונה, מבחן 'פיזה' מראה גם את פער הציונים בין תלמידים מצטיינים לתלמידים מתקשים (מדד הפיזור). בכל התחומים – מתמטיקה, קריאה ומדעים - הפער בין ציוני תלמידים מצטיינים לציוני תלמידים מתקשים בישראל הוא מן הגדולים בעולם (תמיד בשלושת המקומות הראשונים) והגדול ביותר מבין מדינות ה-OECD. 

במתמטיקה נמצאת ישראל במקום ה-3 בפערים בין ציוני תלמידים מצטיינים לציוני תלמידים מתקשים (כלומר 67 מדינות נמצאות במקום טוב ממנה), מעליה ישנן את סין ומלטה שאינן חברות ב- OECD. גם בקריה נמצאת ישראל במקום ה-3 בפערים כשמעליה מובילות לשלילה לבנון ומלטה. במדעים נמצאת בישראל במקום השני בפערים כשמעליה רק מדינת מלטה. על פי הנתונים, שיעור התלמידים המצטיינים בישראל במתמטיקה, קריאה ומדעים דומה לזה שבממוצע ה-OECD, אך  שיעור התלמידים המתקשים בכל אחד משלושת התחומים גדול פי 1.5 מזה שבממוצע ה-OECD.

פערים גדולים: בין יהודים לערבים, בין עשירים לעניים.

פערים בהישגים נמדדים גם בין תלמידים דברי עברית לדוברי ערבית וכן בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה לזה הנמוך. בכל אחד מהתחומים – מתמטיקה, קריאה, מדעים יש פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי ערבית, לטובת דוברי העברית. הפערים בציון הממוצע הם 104 נקודות במתמטיקה, 116 נקודות בקריאה ו-  87 נקודות במדעים. כאשר בוחנים תלמידים מכל אחד ממגזרי השפה בנפרד עולה כי הישגיהם של דוברי העברית דומים לממוצע ה-OECD והישגיהם של דוברי הערבית נמוכים מממוצע ה-OECD ודומים לאלה שמוצאים במדינות מתפתחות דוגמת אינדונזיה. באופן כללי לאורך השנים חלה התרחבות בפערים בין דוברי עברית ודוברי ערבית

בשלושת המקצועות נרשמו גם פערים בהישגיהם בין תלמידים ממשפחות מבוססות לאלו הנחשלות. ככל שהרקע החברתי-תרבותי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. הפערים בהישגים בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך עומדים על87 נקודות במתמטיקה, 89 נקודות בקריאה ו-  91 נקודות במדעים כשלאורך השנים הפערים נותרו כמעט ללא שינוי. הפערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית ותלמידים דוברי ערבית נותרים משמעותיים גם כאשר משווים תלמידים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי דומה. 

שר החינוך: "מזהים צמצום בפערים בחינוך"

המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'. המדידה התבצעה כשהרב שי פירון היה שר החינוך בממשלה הקודמת.

שר החינוך, נפתלי בנט, התייחס לתוצאות מבחן הפיז"ה, ואמר כי "תוצאות המבחנים מדגישות את הצורך בצמצום הפערים בחינוך בישראל. המבחן שהתקיים חודשים ספורים טרם כניסתי לתפקיד שר החינוך מציג תמונה הדורשת שיפור משמעותי בהישגים הלימודיים ובצמצום הפערים בין חזקים לחלשים. תוצאות מבחני המיצב שפורסמו בחודש שעבר מעידות כי לראשונה אנו מזהים צמצום פערים בחינוך. אולם הדרך עוד ארוכה ועבודה רבה לפנינו. נמשיך להשקיע בכך כל שניתן כדי שילדים באופקים, רהט יקבלו הזדמנות שווה לאלו ברמת השרון".