ביקורו בבחריין של שר הביטחון בני גנץ, מלווה במפקד חיל הים האלוף דוד סלמה, הוא ביקור היסטורי ואחד מהתוצרים של הסכמי אברהם, שהולכים ומתרבים ככל שהזמן חולף.
מדינת האי הקטנטנה שוכנת בין סעודיה לאיראן ובשטחה שוכנת מפקדת הצי החמישי של ארה"ב. עד לפני שנתיים היה נראה כמעט בלתי אפשרי שבחריין תכונן קשרים עם ישראל ותזמין את שר הביטחון לביקור רשמי כדי לדבר על שיתופי פעולה ביטחוניים.
שר הביטחון גנץ: "מודה למלך בחריין על האומץ שלו לאפשר ביקור שכזה" // צילום: אלעד מלכה
נראה כי מבחינת ישראל, שיתוף פעולה עם בחריין, שנמצאת במרחק של 140 מייל מאיראן, עשוי להועיל בכמה תחומים. אמנם קשה לראות את בחריין מאפשרת לספינות ישראליות לפעול מתחומה בקרוב, אך חתימה על הסכם סודיות ואפשרות לאיסוף מודיעין סיגינטי משטחה הן אפשריות בהחלט. מנגד, בבחריין ייחשפו ליכולות טכנולוגיות צבאיות שטרם הכירו ולמטריית הגנה מפני האיום האיראני.
במזרח התיכון, שבו מהומה בהר הבית עלולה להשפיע על המתרחש בטהרן, גם הביקור הזה יהדהד. איראן, כמדינת מעגל שלישי לישראל, שואפת להביא את השפעתה ולעיתים את כוחותיה למדינות מעגל ראשון הסמוכות לישראל. לפתע הישראלים מתנהלים באותו אופן וניצבים מול פתח הבית האיראני במפרץ. כך שהתגובה של טהרן עשויה לכלול אזהרות ואיומים למדינות האזור וייתכן אף פעולה אקטיבית.
מאחורי המהלך עומדת ארה"ב. ממשל ביידן עזב את רוב האזור מבחינה צבאית, כשהשיא לכך היה הבריחה מאפגניסטן. אך האמריקנים פועלים במישור הדיפלומטי בכל הזירות, הן הפלשתינית והן האזורית. ממשל ביידן חייב להציג הישגים לקראת בחירות האמצע בנובמבר כדי לנסות לשמר את הרוב הדמוקרטי בשני הבתים - ולא, השנתיים האחרונות של כהונת ביידן יהיו מאתגרות.
ניצבים בהפקה אמריקנית
הישג חשוב עשוי להיות חתימה על הסכם גרעין חדש עם האיראנים. לא בכדי ארה"ב ארגנה תרגיל ימי רחב היקף של 60 אוניות מהצי החמישי, שחיל הים הישראלי יצטרף אליו בקרוב, והכריזה עליו בעת ביקור גנץ. מדובר במנוף לחץ על איראן, וייתכן שהרגשת הבידוד האיראנית תדחף אותה לחתום על ההסכם. זהו אינטרס אמריקני מובהק, ולעיתים אנו משמשים ניצבים בהפקה הזו. כך או כך, ביקור גנץ במנאמה מייצר פלטפורמה טובה להמשך שיתוף פעולה עם בחריין ועם הצי החמישי. לקשר הזה חשיבות גדולה לביטחון ישראל ויצירת כאב ראש גדול להנהגה בטהרן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו