שמונה לוחמים מול מאות מחבלים, חוסר תיאום וכוננות לקויה: תחקיר הטבח בקיבוץ נחל עוז

צה"ל מפרסם היום (שלישי) את תחקיר המתקפה על קיבוץ נחל עוז ב-7 באוקטובר. מתקפה שבה נרצחו 13 תושבי הקיבוץ, שני חברי כיתת הכוננות ושני אזרחים זרים וכן שלושה חיילי צה"ל ואיש כוחות הביטחון. שמונה בני אדם נחטפו מהקיבוץ לעזה. מהם חזרו דפנה ואלה אלייקים, אלמה אברהם ,יהודית ונטלי רענן וצחי עידן ז"ל. שניים עדיין חטופים: עמרי מירן ואזרח מטנזניה ג'ושוע לואיטו מולל.

>>תחקיר הכישלון בנתיב העשרה: 3 מחבלים רצחו 17 תושבים במשך שעתיים ללא הפרעה; הרבש"ץ נשאר בביתו<<

נחל עוז שוכן במרחק 700 מטר משכונת סג'עייה בעזה. הקיבוץ מונה 450 איש ו-120 משפחות. ב-7 באוקטובר היו אמורים לציין את חג המשק וחגיגות 70 שנה לקיבוץ וביישוב היו אורחים רבים.

ייחודיות הקרב בקיבוץ נחל עוז מתבטאת בהצלחה יחסית של כוחות כיתת הכוננות וכוחות הביטחון לבלום את הגל הראשון של המתקפה "כנגד כל הסיכויים". בין היתר בשל נוכחות של 11 לוחמי ימ"ס דרום שישנו בקיבוץ והיו כח כוננות להפרות סדר בגדר. עם זאת מהתחקיר עולה כי העיכוב בהכוונת כוחות תגבור לקיבוץ היה בעל השלכות קשות, "אם היינו מצליחים להיות יעילים יותר בהכוונת כוחות תגבור ניתן היה למנוע את הגל השני והקטלני".

לקחים נוספים של התחקיר הם חוסר בגורם פיקוד ושליטה שיכול היה להכווין כוחות סיוע כאשר כבר הגיעו בצורה יעילה. התמקמות כוחות עתודה של גולני ושריון בעמדות מסביב לקיבוץ בשעות הראשונות סייעו לבלימת גל התקיפה הראשון.

צויינו לחיוב בתחקיר קהילת נחל עוז "שעמדה שעות תחת מתקפה ונהגה ברעות, תושיה, אחריות ואומץ". הנער תומר ערבה וכוח הימ"ס שלחם בקיבוץ במשך שעות.

על פי התחקיר, חדרו לקיבוץ מעל 180 מחבלים (ולפי חלק מההערכות בין 200 ל-300) ובשטח הקיבוץ עצמו חוסלו כ- 80 מחבלים. לבתי הקיבוץ ולשטחים החקלאיים נגרם נזק כבד ולציוד חקלאי נגרם נזק שמוערך בלמעלה מ-17 מלש"ח. הליך שיקום הקיבוץ צפוי להימשך זמן ארוך.

מהתחקיר שבוצע על ידי אל"ם (במיל') ירון סיטבון עולה כי בשעה 7:00 גל ראשון של 30-40 מחבלים הגיע לקיבוץ ונכנס מהשער הדרומי. ממפה שנלקחה שלל עולה שתוכנית המחבלים היתה להגיע מסג'עיה לשער האחורי של הקיבוץ. תוכנית חמאס היתה גם שליחת חוליה שיועדה לפגוע באנטנות ודרכי תקשורת.

תחילת המתקפה לוותה בירי של כמות גדולה של רקטות פצמ"רים שנופלים גם בשטח הקיבוץ, אחד מהם גרום לפציעה של ילד אחד מרסיס מתריס שנשבר. כמו כן בזמן זה נפל החשמל בקיבוץ דבר שמנע את פתיחת השערים.

סגן מפקד פלוגה מסייעת של גולני שהיה במוצב ליד עלומים נשלח על ידי מפקדו לכיוון היישוב. הוא הגיע לשער ב-6:49 אך לא הצליח להכנס בשל נפילת החשמל וקיבל החלטה להגן מעמדת טנקים צפונית מערבית לקיבוץ.
החלטה שהתגלתה כטובה משום שכשלוש דקות לאחר מכן הכוח של אותו סגן מפקד פלוגה כבר נמצא בהתקלות עם שישה מחבלים רכובים על שלושה אופנועים ומחסל חמישה מהם. במקביל, יצא טנק ממוצב נחל עוז לכיוון עמדת טנק סמוכה לגדר ובדרכו נתקל במחבלים על גבי אופנועים ורכבים, והשמיד את חלקם.

התחקיר מצא כי גם בנחל עוז, כמו בקיבוצים נוספים, היתה הנחיה ב"רוח הצבא" להפקיד את הנשקים הארוכים של חברי כיתת הכוננות בנשקיה. המפתח והקוד לנשקיה היו אצל הרבש"ץ אילן פיורנטינו ז"ל אך הוא סבר (ובדיעבד התברר שזו טעות) שבשל הפסקת החשמל לא ניתן יהיה להקיש את הקוד ולפתוח את הנשקיה. לכן לא הוקפצו 16 חברי כיתת הכוננות. בצה"ל מציינים כי תיגבור של הלחימה בקיבוץ בלוחמי כיתת הכוננות "היה עשוי לבלום את שאר הגלים". לסגן הרבש"ץ ניסן דה קלו היה נשק ארוך אישי והוא חבר נוסף בכיתת הכוננות ברי חברו לכוח של הימ"ס שלן בקיבוץ ויצאו להילחם.

כאמור, בשעה 7:05 חודרים מחבלים ראשונים לשטח נחל עוז מדרום לשער האחורי ולאזור הרפת באמצעות אופנועים ורגלית. הגל הראשון הזה נבלם על ידי לוחמי הימ"ס ושני אנשי כיתת הכוננות ושוטר לשעבר חבר הקיבוץ, שמנהלים קרבות בין בתי אחת השכונות.

עם זאת, בגל התקיפה הראשון נהרגים הרבש"ץ אילן פיורנטינו, רב סמל ראשון יעקב שלמה קרסניסקי (23), לוחם הימ"ס. ותושבת הקיבוץ שושי ברוש (75). בעלה יונצ'י נפצע וישנם נפגעים מכח הימ"ס.

שעות גורליות

בשעות שלאחר מכן, למעשה עד להגעת כוחות ראשונים של צה"ל לקיבוץ בשעה 13:15, לוחמים בתוך הקיבוץ רק שני אנשי כיתת הכוננות של הקיבוץ ניסן וברי עם ג'יפ דיפנדר ממוגן ושישה לוחמי ימ"ס שנעים ברכב ממוגן מסוג זאב עם חרכי ירי, דבר שהתגלה כאפקטיבי מאוד לירי תוך כדי תנועה בקיבוץ. שמונה לוחמים על שני כלים שנדרשו להתמודד גם עם הגל השני של המחבלים שהגיעו לקיבוץ סביב השעה 10:00. גל זה החל מכניסה של 60 מחבלים של גדוד שאטי שנכנסו מחמש פריצות ומיד אח"כ מחבלים נוספים נכנסים גם משערים נוספים ומספרם מוערך בכ-150.

משעה 10:30 המחבלים כובשים את הקיבוץ לכמה שעות עד להגעת כח מגלן. בשעות אלה מבוצעות כל החטיפות וגם מרבית הרציחות. רובן בשכונה אחת בקיבוץ - שכונת קשת, שמחסום בכביש המוביל אליה גרם לכך שרכב ה"זאב" עם לוחמי הימ"ס לא הצליח להכנס לחלק מסויים בה ולכן כנראה התמקמו בה המחבלים.

בשעות אלו גם צולמו מספר שידורי "פייסבוק לייב", שזכורים לכולנו שעשו המחבלים מהטלפונים האישיים במשפחת אליקים-ערבה ובמשפחת עידן. סמוך ל-10:40 המחבלים לוקחים איתם את תומר ערבה אליעז, בנה של דקלה ומאלצים אותו לדפוק על דלתות השכנים ולבקש מהם לצאת. כך בביתה של אלמה אברהם ולאחר מכן בבית משפחת עידן, שם הם יורים בדלת הממ"ד הורגים את הבת מעיין פוצעים את האב צחי ולאחר מכן הוא נחטף. ב-11:29 המחבלים נכנסים עם תומר ערבה למשפחת מירן ובהמשך ב-12:15 מעבירים את משפחת מירן למשפחת עידן. וממשיכים לשדר בפייסבוק לייב.

בשעות אלו, המחבלים רוצים גם את בני משפחת זוהר - ההורים יניב ויסמין והבנות קשת ותכלת. בבית אחר בקיבוץ נרצח אביה של יסמין, חיים ליבנה (87) וכן נרצח חבר הקיבוץ שלמה רון (85).

בצה"ל ציינו כי, "תומר התנהג בקור רוח. כשהוא כל הזמן מעביר מסרים למחבלים שאין אף אחד בבתים". עוד הצביעו בצה"ל על כך שהפרקטיקה של שימוש במעין "נוהל שכן" ושל שידור פייסבוק לייב להעברת מסרים ייחודית לנחל עוז. המחבלים בשידורי הפייסבוק דיברו באנגלית והעבירו מסרי "הסברה" כמו "לא נהרוג אתכם" או מסר לחיל האוויר לא לתקוף. בצה"ל עדיין בודקים האם מישהו מגורמי הביטחון נחשף בזמן אמת לסרטונים שיכלו לתת מידע על המתרחש בקיבוץ.

במהלך שעות גורליות אלו נרצחו שישה מתושבי שכונת קשת ושבעה נחטפו.
משפחת ערבה אליקים נחטפת ברכב יונדאי טוסון ששייך להם כאשר ככל הנראה נעשה ירי בשוגג על ידי כוחותינו לחלון האחורי של המכונית. דקלה נהרגת מהירי ונועם נמצא בהמשך באזור הרפת ללא רוח חיים כאשר לא ברור אם מת מפצעיו או נורה שוב על ידי המחבלים.

בשעה 12:00 מתפרסמות התמונות הראשונות של חטופות ישראליות בעזה ואלו הן בנותיו של נועם – דפנה ואלה אלייקים. בזמן הזה תומר ערבה מצליח לברוח מהמחבלים ונע לכיוון אחד משערי הכניסה של הקיבוץ, הוא מסתתר מאחורי תלולית ונורה סמוך לשעה 12:40, לפי ההערכה מדובר שוב בירי בשוגג של לוחמי הימ"ס.

בתחקיר מציינים כי כח הימ"ס בשעה הזו כבר שחוק מאוד אחרי שעות של לחימה ללא מים וללא מזגן ברכב הממוגן, שגם נפגע מירי וחלק מהמערכות שלו הושבתו וכי מדובר בטרגדיה של ממש.

כאמור, הלחימה בקיבוץ מהשעה 6:30 נעשית ללא סיוע מבחוץ, למעט מספר תקיפות של חיל האוויר וכוח גולני וטנק שפעלו בשעות הבוקר מחוץ לקיבוץ.
כוח של מגלן יהיה הכח הראשון שמגיע לקיבוץ.

הכוח בפיקוד רס"ן חן בוכריס, סגן מפקד היחידה הגיע ב-12:05 לציר תנועה סמוך לקיבוץ, שם נתקל במארב של 10 מחבלים. ממכת האש נהרגים בוכריס, סגן יפתח יעבץ וסמ"ר אפיק רוזנטל. שני חיילים בכוח ממשיכים להילחם. וכעבור כעשר דקות מגיע למקום גם אלוף במיל' נועם תיבון וכוח צנחנים שממשיכים להלחם במחבלים יחד עם עוד צוות של מגלן.

"היפוך הקערה" למול המחבלים

לאחר ההתקלות הקשה הכוח הראשון של מגלן ושל תגבורת מבחוץ בכלל מגיע לקיבוץ ב-13:15. כאשר במקביל בשעה זו יש עדיין חטיפות בצידו השני של הקיבוץ באזור הרפת והשער האחורי.

בשעה 13:30 המחבלים אוזקים את יהודית ונטלי רענן, אזרחיות ארה"ב שבאו לביקור בקיבוץ, את צחי עידן ועומרי מירן ומושיבים אותם ברכב של צחי. המחבלים לא מצליחים להניע את הרכב וחוטפים את הארבעה ברגל מהגדר הצפונית של הקיבוץ.

שעה 13:44, תחילת סריקה של מגלן בקיבוץ ומתחיל "היפוך הקערה" למול המחבלים. בשעה 14:00 נכנס גם כח מגדס"ר גבעתי. בשעה 15:30 אחד הכוחות נכנס לגזרה של כח אחר ללא תאום ורואים את חבר כיתת הכוננות של הקיבוץ רן פוסלושני, שהיה חמוש בקומה השניה של ביתו. הם מזהים אותו בטעות כמחבל ויורים בו.

בתחקיר הצה"לי צויין עוד כי היתה שליטה לא טובה של החטיבה הצפונית בתמונת המצב ובהכוונת הכוחות ולא היתה מוכנות לתרחיש של התקופה רחבה. וכי היתה "החמצה" בין הגל הראשון לשני כאשר "גם כח קטן שהיה מגיע היה מונע חטיפות".