דוח נציבת קבילות החיילים לשנת 2024, שיוגש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מציג תמונת מצב מטרידה על היחס למשרתים בצה”ל, במיוחד בתקופה הסוערת של מלחמת ‘חרבות ברזל’. הדוח חושף אלפי תלונות של חיילים ומשרתי מילואים על רשלנות רפואית חמורה, אלימות פיזית מצד מפקדים, יחס משפיל, תנאי מחיה ירודים והיעדר תשתיות מיגון.
אחד המקרים הקשים ביותר שמתועד בדוח חושף כי חייל קבע שסבל מסימנים ברורים של שבץ מוחי – קושי בשליטה על רגליו, טשטוש ראייה וכאב ראש – הגיע למרפאה הצבאית, אך הרופא שלח אותו הביתה לנוח במקום לפנותו לבית חולים.
רק כאשר מצבו הידרדר בהמשך היום, החייל הובהל לבית חולים, שם אובחן כי עבר שבץ מוחי. “על סמך התסמינים שעימם הגיע הנגד למרפאה היה ניתן לזהות באופן מובהק כי ישנו חשד לאירוע מוחי”, נכתב בדוח, “הרופא היה צריך להפנות אותו מיידית לבדיקה בחדר מיון – אך נמנע מכך”.
האירוע החריג הזה מדגיש את אחת הבעיות הגדולות שמוזכרות בדוח: ליקויים קשים במערך הרפואה הצבאי, שבמקרים מסוימים עלולים היו להסתיים באסון.
עלייה חדה של 88% בתלונות משרתי המילואים מעידה על היחס הבעייתי כלפיהם. חיילי מילואים ששירתו בחזית דיווחו כי לא הוכרו כלוחמים ולכן לא קיבלו את ההטבות המגיעות להם, למרות שהשתתפו בפעילות מבצעית.
בנוסף, קבילות רבות הוגשו על טעויות רישומיות שפגעו בתגמולים: חיילים שגויסו לחודשים ארוכים גילו בדיעבד כי ימי המילואים שלהם כלל לא הוזנו במערכות הצבא, מה שמנע מהם לקבל תשלומים ומענקים.
“היקף הגיוסים, המעברים בין יחידות והעומס על גורמי השלישות הביאו לפערים ולעיכובים”, נכתב בדוח, “משרתי מילואים רבים הלינו כי ימי השירות שלהם כלל לא הוזנו – ולכן הם לא קיבלו את הזכויות המגיעות להם”.
הפרק העוסק בפיקוד ומנהיגות חושף תמונה קשה על התנהלות דרגי הפיקוד בצה”ל. מתוך 6,777 קבילות שהוגשו במהלך השנה, 39% עוסקות ביחס מפקדים, עלייה של 2% בהשוואה לשנה שעברה.
מעבר למקרה הקשה בו קצין בדרגת רס”ם פנה לחייל במצוקה נפשית ואמר לו “הנה, קח סכין”, הדוח מציין גם מקרים נוספים של יחס משפיל מצד מפקדים:
• חיילת תצפיתנית בגבול מצרים התלוננה כי במהלך אירוע מבצעי נכנס סמג”ד לחמ”ל וצעק: “מי התצפיתנית החיה בסרט? צעירה מבולבלת”, ובהמשך אף אמר למפקדתה: “אני במקומך הייתי נותן לה שתי סטירות”.
• חיילת אחרת הלינה על נגד שאמר לה: “את צריכה לצבוע לבלונד כי את טיפשה”, לצד הערות מזלזלות נוספות.
במקרים מסוימים, המפקדים ננזפו, אך ברובם לא ננקטו צעדים משמעותיים מעבר להערות משמעתיות.
אחת התופעות המדאיגות שעלו בדוח היא הטיפול הקשוח במועמדות לשירות ביטחון (מלש”ביות) שסירבו להתגייס לתפקיד תצפיתניות. מאז אירועי 7 באוקטובר, חלה עלייה משמעותית במספר המתגייסות שמבקשות לא לשרת בתפקיד זה, אך במקום למצוא להן שיבוץ חלופי, חלקן נשארו במעצר בלשכות הגיוס עד שיסכימו לקבל את השיבוץ.
בנוסף, משפחות של חיילות המשרתות כתצפיתניות התלוננו על כך שבנותיהן מוצבות בחמ”לים סמוכים לגדר, אף שניתן היה להציבן במקומות בטוחים יותר. לטענתן, “האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום מאפשרים שליטה מרחוק, ואין צורך לסכן את הבנות”.
הדוח מתריע גם על מצב תשתיות ירוד בבסיסי צה”ל, כאשר אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר מרחבים מוגנים. בעקבות נפילת כטב”ם בבסיס של חטיבת גולני, הוצפו הנציבות בתלונות של חיילים והוריהם, שטענו כי בבסיסי טירונים רבים אין מקלטים, והחיילים נאלצים לחפור שוחות כפתרון חירום.
אמנם בצה”ל הציבו חלק מהמקומות מיגוניות נוספות, אך הדוח קובע כי הכמות אינה מספיקה לכלל המשרתים.
נציבת קבילות החיילים, תא”ל (מיל’) רחלי טבת ויזל, סיכמה כי “למשרת שמקדיש את זמנו לצה”ל, ודאי בשעת מלחמה, קיימת ציפייה לגיטימית כי ענייניו יטופלו במקצועיות ובמסירות”, אך הממצאים מעידים כי הפערים בין מה שהצבא מתחייב לו – לבין המציאות בשטח – עדיין גדולים מאוד.
למרות שהצבא ביצע תיקונים בעקבות חלק מהתלונות, המספרים מדברים בעד עצמם: שנת 2024 הסתיימה עם 6,777 קבילות – עלייה של 18% בהשוואה לשנה שעברה, כאשר 55% מהן נמצאו מוצדקות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו