על פרשת דרכים: המשך המו"מ לצד החזרה ללחימה, וארבע הסוגיות הבוערות שאל לנו לשכוח

ישראל עמדה אמש בפתחו של שבוע נוסף של חוסר ודאות. שחרורם של שלושת החטופים אמנם לימד שחמאס עדיין מחויב להסכם, אך לצידו נערכים בישראל לחידוש הלחימה כבר בימים הקרובים.

כמו בסבבי השחרור בשבועות הקודמים, גם אתמול חמאס הפיק מפגן שנועד להציג משילות וניצחון - והיה רחוק מזה. אם עושים זום-אאוט מהשלטים ומהחמושים שעמדו לצד הבמה המאולתרת בחאן יונס, מקבלים עיר חרבה, שספק אם תושביה מעוניינים לשוב ולראות את כוחות צה"ל בסמטאות ובבתיהם.

חמאס אמנם מעניק משקל משני בלבד לדעת התושבים לעומת האינטרסים שלו, ובראשם שימור שלטונו, אך לא כדאי לבטל כליל את משקלו של הרחוב כמנוף לחץ לבלימת אפשרות של הסלמה מחודשת. סביר שחמאס ינסה להתל בישראל גם בהמשך, במטרה לסחוט הטבות נוספות בתמורה לשחרור שאר החטופים שנכללים בשלב הנוכחי של ההסכם.

אחרי שחרורם אתמול של שגיא דקל חן, יאיר הורן וסשה טרופנוב, בשבועות הקרובים אמורים להשתחרר עוד 14 חטופים - שישה מהם בחיים. השחרור הבא אמור להתבצע בשבת הקרובה, וחמאס צפוי ללחוץ עוד קודם לכן כדי לקבל רכיבים בהסכם שהובטחו לו ושטרם מומשו (בעיקר קרוואנים ואוהלים שטורקיה אמורה לספק לו), כפי שעשה בשבוע החולף.

הארכת שלב א'

בישראל מעוניינים להרחיב את השלב הנוכחי ולכלול בו חטופים חיים נוספים, שלגביהם התקבל בשבועות האחרונים מידע (מחטופים ששבו) כי מצבם קשה מכפי שהעריכו תחילה. לא ברור כיצד חמאס יגיב לכך, אם יסכים ובאילו תנאים. אם ניתן יהיה לגבש הסכמות כאלה, בהכרח יידחה יישום השלב השני של ההסכם, שהשיחות בנוגע אליו היו אמורות להתחיל כבר לפני שבועיים.

פרסומים שונים, שלא קיבלו אישור רשמי, טענו בימים האחרונים כי המגעים לשלב הבא כבר מתקיימים מאחורי הקלעים, אך נראה שישראל תתעדף את הארכת השלב הנוכחי אם תוכל - גם במחיר של שחרור אסירים כבדים נוספים - ובלבד שתשיב הביתה חטופים חיים רבים ככל האפשר, בטרם שאלת חידוש הלחימה תעמוד שוב על הפרק.

זה עשוי לקרות כבר בימים הקרובים אם ההסכם יקרוס, ובצה"ל כבר נערכים לכך מבחינת היקף הכוחות, התוכניות המבצעיות וההתרעות שכבר ניתנו לחלק מכוחות המילואים לאפשרות שיגויסו בתוך זמן קצר.

שותפות מערבית-ערבית

חידוש הלחימה הוא אחד משני מנופי הלחץ העיקריים שיש לישראל מול חמאס, לצד עניין הסיוע ההומניטרי. התבטאויותיו האחרונות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מרמזות כי ייתן לישראל חבל ארוך אם תחליט לפלוש שוב לעזה בכוחות גדולים, אבל על ההנהגה המדינית והצבאית להבהיר לציבור מהי תכלית הלחימה כעת, וכיצד היא תושג אחרי שלא הושגה ב-16 חודשי הלחימה הקודמים.

אלה שאלות כבדות משקל, שהתשובה אליהן לא יכולה להסתכם בסיסמאות כמו "ניצחון מוחלט". הן דורשות עיסוק מיידי גם בסוגיית "היום שאחרי", שהממשלה ברחה ממנה עד כה. התמיכה הבלתי מסויגת של טראמפ מאפשרת לישראל להיכנס לדיון הזה בידיעה שלא ייכפה עליה הסדר, ושכל פתרון שיושג יהיה על דעתה.

לצד הצעתו של טראמפ להגליית תושבי הרצועה, שסיכוייה נמוכים, מדינות ערב המתונות מגבשות הצעה לשלטון חדש בעזה שחמאס לא יהיה חלק ממנו. הסדר כזה יכול להניח את דעתה של ישראל, אם הוא יכלול את פירוק חמאס מנשקו, את פירוז הרצועה, את הרחקת אנשי חמאס ממוקדי השלטון וכן שותפות מערבית-ערבית בניהולה של עזה לשנים ארוכות - לצד השלמת ההסכם להשבת כל החטופים לישראל.

לכאורה חמאס אמור להתנגד לו, אך אם יבין שמולו ניצב איום ממשי של חידוש הלחימה בגיבוי נרחב, ואם יבין שהוא מאבד גם את תמיכת העולם הערבי - הוא עשוי להסכים, בתקווה שבעתיד יוכל להשתלט מחדש על נכסים שאיבד.

ארבע סוגיות בוערות

מטבע הדברים, העיסוק האינטנסיבי בחטופים ובעזה דוחק הצידה את כל הסוגיות האחרות, אך יש עוד ארבעה עניינים שמחייבים קשב.

הראשון הוא הזירה הצפונית. צה"ל אמור להשלים עד יום שלישי את הנסיגה מלבנון, ולהתפרס מחדש בשטח ישראל. כעת נעשים מאמצים להאריך את מועד הנסיגה, ולאפשר את המשך שהיית הכוחות בחמש נקודות בשטח לבנון לכמה שבועות נוספים, שבמהלכם תועמק הפגיעה בתשתיות חיזבאללה שנותרו בשטח, וכן יושלמו רכיבי ביטחון במכשול החדש שמוקם בגבול הצפון.

העניין השני הוא יהודה ושומרון, שם צה"ל ושב"כ משקיעים מאמץ עצום נגד תשתיות הטרור הפלשתיני בצפון השומרון. הפעילות הזאת סיכלה עשרות פיגועים מתוכננים, אך נדמה שהעיקר עוד לפנינו: רמדאן שיתחיל בסוף החודש צפוי להיות סוער, וברקע, כתמיד, תעלה גם סוגיית תפילות יהודים בהר הבית.

העניין השלישי הוא איראן. בימים האחרונים, פרסומים שונים קשרו את ישראל לאפשרות של תקיפה קרובה של מתקני הגרעין, אך המסלול לאיראן צריך לעבור קודם דרך וושינגטון - שנדמית כרגע כמי שמתעדפת שיח דיפלומטי במטרה להגיע להסכם גרעין מחודש.

העניין הרביעי הוא המטכ"ל שמעצב הרמטכ"ל הבא, אייל זמיר. הסכמתו של האלוף תמיר ידעי לשוב לצה"ל ולכהן כסגן הרמטכ"ל מצוותת בצמרת צה"ל את הצמד המיטבי בעת הזאת. ועדיין, המשימה שתוטל על זמיר וידעי תהיה קריטית: שיקום צה"ל ואמון הציבור בו, השלמת התחקירים, האצת התוכניות לחידוש המלחמה בזירות השונות - והתמודדות עם משבר כוח האדם ועם חוק ההשתמטות מגיוס שהדרג המדיני נחוש לקדם, למרות צורכי צה"ל.