חזון טראמפ: אלו הם חמשת הסיכונים המרכזיים שישראל תצטרך להתמודד איתם

מתווה טראמפ למזרח התיכון ביום שאחרי מלחמת חרבות ברזל הותיר רבים מופתעים, גם בצד תומכיו וגם מצד מתנגדיו. אם היה מבקש מראש הממשלה לכתוב עבורו את התוכנית וההצהרה, לא בטוח שהוא היה מספיק נועז להעלות על הכתב את הרעיונות שהוצגו בבית הלבן לפני ארבעה ימים.

אולם לאחר שהדיו יבש וכל צד הספיק לשטוח את טיעוניו, נותרנו עם מציאות שבה נצטרך להתמודד עם סיכונים שהביאה עצם העלאת החזון לעזה. אציין רק חמישה.

1. הראשון נוגע להמשך המימוש של המתווה לשחרור כל החטופים. בהינתן התוכנית, ישאל חמאס את עצמו איזה אינטרס יש לו להמשיך אפילו בשלב א' של המתווה, שאנחנו נמצאים בעיצומו. מבחינת ארגון הטרור, המשך שחרור החטופים, כאשר יעד המשא ומתן הוא סיום המלחמה בעזה, אינו מתכתב עם תוכנית טראמפ.

2. הסיכון השני הוא שמתווה טראמפ עלול לאחד את כל העולם הערבי, סונים ושיעים כאחד, נגד הרעיון וכתוצאה מכך - נגד ישראל. קואליציה ערבית מקיר לקיר, עם איראן.

3. הבעיה השלישית היא שניוד האוכלוסייה הפלשתינית מרצועת עזה למצרים, לירדן ולמדינות נוספות שלא הוזכרו עלול לחולל בהן חוסר יציבות. בירדן, ש־70% מאוכלוסייתה היא פלשתינים, כל תוספת עלולה לערער עוד יותר את השלטון עד כדי נפילתו, ונפילת בית המלוכה ההאשמי עלולה לגרור את נפילת הממלכה כפרי בשל בידי טהרן - ואז נפגוש אותה בגבול הארוך ביותר של ישראל. מי שלא רצה לקבל את איראן בסוריה עלול לקבל אותה בירדן.

4. הסיכון הרביעי - הסרת האופציה הצבאית מול איראן מפקידה את ביטחון ישראל בידי הסכם. אולי זה יהיה "הסכם טוב", כדברי טראמפ, אך טוב ככל שיהיה, כל הסכם נבחן ביישומו, במנגנוני האכיפה והבקרה ובמשך הזמן. ומה הערובה שהממשל האמריקני הבא יתמוך בו? ראו איך כעת אנו עדים לנשיא שבשבועיים מבטל כל חוק, תקנה או החלטה של הממשל הקודם.

5. ולבסוף, נורמליזציה עם ערב הסעודית ועם מדינות נוספות בעולם הערבי עלולה להיכנס להקפאה. הסיבה: הן קשרו את עתידן עם הפתרון הפלשתיני, גם אם רק בהיבט ההצהרתי, ולכן יתקשו לעכל נורמליזציה עם ישראל כאשר במקביל העם הפלשתיני מנויד לשורת מדינות ומתרחק מרעיון המדינה.

בינתיים, הפעימה החמישית של שחרור שלושה חטופים חיים בוצעה, אולם ככל שנתקרב לסיום שחרור החטופים ומתווה טראמפ ימשיך להיות רעיון מוביל, כן יגברו וילכו הסיכונים.

חובה על ממשלת ישראל ועל מקבלי ההחלטות להיערך לתרחישי הסיכון ולא להתבשם במתווה המהפכני (והוא כזה!) שהציג הנשיא טראמפ. בסופו של יום, מי שנשאר באזור להתמודד עם האתגרים והסיכונים זו מדינת ישראל, אנחנו. אין לנו הפריבילגיה שלא להיערך לכל אותם סיכונים, בוודאי לא אחרי 7 באוקטובר. בין אם מתווה טראמפ יתממש, ובין אם הוא רק נקודה לתחילת משא ומתן, ישראל והמזרח התיכון כולו נכנסים לטלטלה שאת סופה מי ישורנו. אבל טוב לזכור שאין סיכויים בלי סיכונים.

הכותב הוא תא"ל (מיל'), לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי