התחקיר שבחן את חטיבת המבצעים באירועי 7 באוקטובר קובע: ראש החטיבה, האלוף שלומי בינדר (אז תא"ל) קיבל החלטות נכונות, פעל בקור רוח והפעיל את כל המשאבים שעמדו לרשותו.
אלא שהתחקיר המקיף, המתבסס על צילומים והקלטות מ"הבור", מתחיל רק בשעה 6:29 בבוקר. מה שקרה בלילה שלפני המתקפה לא נבדק באותה רמת פירוט, אלא רק כחלק מתחקיר כללי שערך קצין בכיר באגף המבצעים. העובדה שאותו קצין מכהן בתפקיד מקביל לבינדר מעלה סימני שאלה על אובייקטיביות הבדיקה.
נזכיר כי מינויו של בינדר לראש אגף המודיעין ספג ביקורת חריפה בתוך הצבא ומחוצה לו. הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, הואשם בקידום מקורבו ואיש אמונו, שהיה ראש חטיבת המבצעים בבוקר הטבח. הלוי טען כי ממצאים ראשוניים מהתחקיר על אגף המבצעים לא מנעו את המינוי. אולם כאמור העובדה שהתחקיר מתחיל רק מהשעה שש וחצי בבוקר עשויה להטות את התמונה, ועד כה לא בוצעה אינטגרציה בין התחקירים.
מהתחקירים שבוצעו עד כה עולה כי האלוף בינדר לא הכיר את תוכנית "חומת יריחו" למקרה של פלישה המונית של מחבלים. התרחיש המסוכן ביותר שאליו נערך, על בסיס הערכות המודיעין, היה ירי רקטי וחדירות ממוקדות.
בשעה 02:30 לפנות בוקר קיבל בינדר את המידע הראשוני על התרחשות חריגה - מהשב"כ ולא מגורם מודיעיני בצבא או בפיקוד הדרום. אף שהמידע לא העיד על מיידיות ההתרעה, קיים בינדר שורת שיחות עם כפופים לו ועם קציני חיל האוויר וחיל הים.
ב־04:30 התקיים חיתוך מצב על ידי ראש אגף המבצעים והרמטכ"ל, שהקדים את הערכת המצב המתוכננת לבוקר. בעקבות זאת שלח בינדר את ראש זירת דרום (קצין בדרגת סא"ל) לקריה להכין את הערכת המצב.
עם זאת, חרף הסימנים המודיעיניים המצטברים, בינדר לא קיים הערכת מצב מקיפה באותו לילה, שהייתה אמורה להקדים את ההתייעצויות של מפקדיו. בהתייעצויות אלה, כידוע, איש לא העריך שצפוי אירוע חריג. בעגה הצבאית, לא זוהתה "טז"מיות" (טווח זמן מיידי) להתרעה או להתרחשות ברצועת עזה, אך ייתכן שהערכות מצב מקיפות יותר והתייעצויות באגף המודיעין היו מובילות למסקנה אחרת.
לא היה מחסור בכוחות
אחת הטענות המרכזיות נוגעת להגעתו המאוחרת של בינדר ל"בור". על פי עיקרי התחקיר שהגיעו לידי "ישראל היום", הוא נקלט במצלמות נכנס למוצב הפיקוד העליון (המצפ"ה) רק ב־8:47 בבוקר, יותר משעתיים מאז החלה מתקפת הטרור. ההסבר לכך בתחקיר הוא שהאלוף בינדר מתגורר ברמת הגולן, ומפעם לפעם הוא נאלץ להתעכב כדי לתת פקודות - מאחר שקליטת הסלולר בירידות מהרמה משובשת. התחקיר קבע כי החלטתו בהקשר זה היתה סבירה.
על פי התחקיר, עם פתיחת המתקפה ב־6:29, היה "הבור" המטכ"לי בקריה בכוננות בסיסית בלבד. מנהל הלחימה היה קצין בדרגת רב־סרן, אך בעקבות ההתרחשויות בלילה הגיע למקום גם ראש זירת דרום, קצין בדרגת סא"ל, להכנת חומרים להערכת המצב המתוכננת לבוקר.
למרות הדיווחים על מחסור בכוחות באוגדת עזה, התחקיר מצא כי בפועל היתה בגזרה פלוגה אחת יותר מהתקן הנדרש. אמנם ניתן להתווכח אם סדר הכוחות היה מותאם, אך בשטח לא היה חסר בכוחות. עם תחילת השיגורים, הפעילה חטיבת המבצעים את הכוחות שבכוננות מהירה: יחידות מיוחדות וכמה גדודים, ביניהם גדוד של גבעתי מהצפון, גדוד 450 של בית הספר למ"כים וגדוד גפן של בה"ד 1.
הדיווחים הלכו והתרבו
בשעה 06:36 התקיימה שיחה בהשתתפות (בין היתר) הרמטכ"ל, ראש אגף המבצעים, מפקד חיל האוויר ומפקד פיקוד הדרום, שבה הוחלט להפעיל את הצבא באופן הרחב ביותר האפשרי. עד השעה 07:30 הופעלו כל כוחות הצבא הסדיר וחלק מכוחות המילואים.
התחקיר, המתבסס על מצלמות מה"בור" בזמן אמת, מראה שמסכי הטלוויזיה פעלו ולא היה פער משמעותי בין תמונת המצב של ה"אוסינט" (מודיעין ממקורות גלויים) לבין המידע שהיה בבור (הטענה על מסכים כבויים נוגעת לחמ"לים אחרים בצבא).
הכרזת "פרש פלשת" - פקודת החירום למקרה של חדירה עוינת - נעה במעלה שרשרת הפיקוד: אוגדת עזה הכריזה ב־06:37, הפיקוד ב־06:43, וה"בור" ב־06:48. הפקודה מעניקה למפקד הגזרה את כל הסמכויות להתמודד עם החדירה, כולל הפעלת אש מהאוויר ויחידות מיוחדות.
הדיווח הראשון על חדירה התקבל ב"בור" בשעה 06:48 בגזרה הצפונית. הדיווחים הלכו והתרבו: ב־07:10 דיווח פיקוד דרום על 8 חדירות, וב־07:30 כבר היו ידועות 15 חדירות לאורך הרצועה. בהמשך נרשמו עשרות חדירות נוספות, חלקן דווחו וחלקן לא.
הגעה איטית לשטח
דקות ספורות אחרי תחילת המתקפה נפתחה שיחת וידאו רציפה בין פיקוד הדרום ל"בור", שם צפו גם בחוזי (צילום וידאו; ל"ש) ממקורות נוספים. כך נמנע פער בתמונת המצב בין המטכ"ל למצפ"ה. ב־06:55 זיהה ראש זירת דרום חדירה מהים ועדכן את קצין אג"ם פיקוד הדרום שדיווח לאוגדה. בדקות הראשונות נשמע הרמטכ"ל מדווח על חדירת "בקאים" (טרקטורונים מעופפים; ל"ש), לאחר שמפקד אוגדה 146 דאז, תא"ל ישראל שומר, תושב כפר עזה, ראה זאת במו עיניו.
אחת השאלות המרכזיות באשר לתפקוד חטיבת המבצעים נוגעת לאופן הקצאת הכוחות לעשרות מוקדי האירועים. מהתחקיר עולה שאוגדת עזה, פיקוד הדרום וה"בור" המטכ"לי התקשו לגבש תמונת מצב מדויקת של המתרחש, בין היתר כיוון שהדיווחים על החדירות נראו זהים.
על פי התחקיר, עד השעה 07:30 הפעילה חטיבת המבצעים את כל הכוחות הזמינים. המטכ"ל, באמצעות החטיבה, הקצה כוחות לפיקוד הדרום, וזה העביר אותם לאוגדה בהתאם לשרשרת הפיקוד הסדורה. הפיקוד המרחבי והאוגדה היו אחראים על שליחת הכוחות לנקודות השונות.
בסביבות השעה 08:00, לאחר הערכת מצב רמטכ"ל, נכנס לבור ראש אגף המבצעים, אלוף עודד בסיוק, והנחה על מעבר למלחמה. הוא שחרר את כל המגבלות האחרונות ואישר גיוס מילואים. ב־09:07 הפעילה חטיבת המבצעים את מערכת "גל" (גיוס לאומי) - עוד לפני אישור הדרג המדיני.
צוואר בקבוק
לשאלה החשובה והמשמעותית - מדוע הכוחות לא הגיעו מהר יותר, התחקיר מצא כי היו אילוצים פיזיים של זמן, התארגנות ונסיעה. רוב הכוחות הגיעו בין 09:30 ל־10:00. ההגעה על פי התחקיר אמנם לא היתה מהירה מספיק, אך צה"ל לא נערך לתרחיש של חדירת מאות ואלפי מחבלים בו־בזמן בעשרות נקודות, והניח שתהיה התרעה שתאפשר היערכות מתאימה של הסד"כ (סדר הכוחות; ל"ש).
התחקיר גם עונה על השאלה "איפה היה הצבא?". התשובה פשוטה - צה"ל נתקע בשדרות. הכוחות שהגיעו דרומה התמקמו באופקים ובשדרות מכמה סיבות: תמונת המצב, שהושפעה בין היתר מסרטון טנדר החמושים בשדרות - הצביעה על לחימה בעיר. רבים מהכוחות הופנו לשם למרות שבניר עוז, למשל, היו פי עשרה יותר מחבלים. ההערכה היתה שתוחלת הנזק גדולה יותר בערים המאוכלסות. נוסף על כך, שדרות היוותה צוואר בקבוק גיאוגרפי שעיכב את התקדמות הכוחות דרומה עד כמעט 11:00.
באופן כואב, הכוחות נשלחו למקומות שהצליחו "לצעוק" חזק יותר לעזרה. לניר עוז, למשל, הגיעו הכוחות רק אחרי שאחרון המחבלים עזב. במסיבת הנובה, הצבא לא הבין את ממדי הקטסטרופה עד שלב מאוחר.
התחקיר בחן גם מדוע המטה הכללי לא התערב יותר בהקצאת הכוחות - חרף המצב הקטסטרופלי והכאוטי. התשובה העיקרית נעוצה במבנה הפיקוד בצה"ל: פיקוד דרום תפקד, ואוגדת עזה בפיקוד תא"ל אבי רוזנפלד שידרה שליטה במצב - למרות שבפועל קרסה. במצב כזה, על פי התחקיר, ובהתחשב בצורך להיערך לזירות אחרות (בעיקר בצפון), לא היתה הצדקה להתערבות יתר של המטכ"ל. החריגה מכללי הפיקוד והשליטה, נטען, היתה מייצרת כאוס.
ובכל זאת, היו מקרים שבהם המטה הכללי כן התערב, אך עשה זאת בשיתוף הפיקוד, ולא מעל ראשו. באחד המקרים, למשל, ניתן לראות כי ראש חטיבת המבצעים האלוף בינדר מכווין כוחות ומפקדים ליישובים יחד עם קצין האג"ם של פיקוד הדרום.
"זה לא סיכום רשמי"
למרות התוצאה האכזרית והכואבת של הטבח, התחקיר קובע שבתנאי הכוננות הקיימים ובהיעדר התרעה מודיעינית, ההתנהלות ב"בור" המטכ"לי היתה טובה בסך הכל. עם זאת, זוהו תחומים לשיפור: גיבוש טוב יותר של תמונת המצב, מיצוי יכולות רב־ארגוניות (שב"כ, מוסד וארגונים נוספים שישבו במקום), הפעלה מהירה יותר של כוחות וקיום מערך כוננויות בזק הכולל מערכי היסעים ומסוקים.
אולם נשאלת השאלה אם מתודולוגיית התחקור שנבחרה נכונה. ההפרדה בין אירועי הלילה ליום מעלה תהיות, שכן ההחלטות - או היעדרן - במהלך הלילה השפיעו מהותית על התרחשויות היום ועל היכולת למנוע או לצמצם את הקטסטרופה. תחקיר חטיבת המבצעים המתחיל ב־06:29 לא יכול להיות שלם בלי סנכרון עם בחינת התנהלותה במהלך הלילה.
דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה"ל נמצא בעיצומו של הליך התחקור המבצעי של אירועי 7 באוקטובר ומה שקדם להם. הפרטים המוצגים בכתבה אינם מהווים את הסיכום הרשמי של התחקיר. התחקיר טרם סוכם, לכשיסוכם יוצג בשקיפות לציבור".
