כבר עשרות שנים שתא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל נמצא בליבת העשייה הביטחונית של ישראל. הוא שימש ראש המל"ל בפועל, היה מהדוחפים המרכזיים של מערכת כיפת ברזל ושירת בתפקידים משמעותיים ביחידת המודיעין 8200. ועדיין, את כתיבת הדוח לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח, במסגרת הוועדה שבראשה הוא עומד - הוא מגדיר כמלאכה הכי מפרכת שהיתה לו אי פעם.
בוועדה קצינים בכירים לשעבר כאפי איתם ויעקב עמידרור - הרבה אנשים, הרבה דעות, כל אחד מומחה בתחומו, והנושא הוא החשוב ביותר בחיינו - ביטחון ישראל. לא פשוט ליישב בין העמדות המנוגדות - בוודאי בעיצומה של מלחמה, אבל גם בלעדיה יש מחלוקות בשפע שהובילו לא אחת לפיצוץ הדיונים.
ובכל זאת, חרף לוח זמנים קצר מאוד, התוצר של הוועדה שהוגש החודש מדוקדק ומפורט. רק קריאה בו מלמדת עד כמה מרשימה העבודה שנעשתה. "אין הבדל מהותי בין הדוח שפורסם לציבור, לבין הגרסה הסודית שנמסרה לנתניהו", מגלה פרופ' נגל. "בדוח הסודי היו 80 המלצות. הוא מפורט יותר ויש בו מאות שורות של מספרים וסכומים ביחס לכל איום, שלא מופיעים בגרסה הגלויה".
מה הפתרון לעצמאות בייצור נשק? הרי אי אפשר באמת להיות בלתי תלויים בעולם.
"ב־15 עד 17 מוצרים ישראל צריכה להיות עצמאית. פגזי טנקים ותותחים, מיירטים ועוד מרכיבים הכרחיים, אבל אנחנו צריכים להיות מסוגלים לייצר אותם לבד בארץ".
אתם מדברים על "מודל חדש של הרתעה". אבל כל המלחמה נולדה בשעה שחשבנו שיש הרתעה, והתברר שלא.
"לכן צריך לבנות יכולות גם למקרה שההרתעה לא תעבוד. קבענו שישראל לא תאפשר לצבא סדיר או לארגון טרור לבנות מעבר לגבול כוח שיאיים עליה".
לדברי פרופ' נגל, גם המלחמה לא הצליחה לפתור את משבר כוח האדם בצה"ל, ואנשים ממשיכים לעזוב את הצבא, הן ביחידות השדה והן ביחידות הטכנולוגיות - תופעה שהחלה עוד לפני 7 באוקטובר. "יש מגוון סיבות למשבר", מסביר נגל, "בהן שחיקה כתוצאה מהמלחמה, תחושה שהתגמול אינו מספק, והרגשה שהציבור אינו מעריך את המשרתים בקבע".
לדבריו, אפילו היחס למשרתי המילואים הידרדר - מה שהחל בסבלנות כלפי המשרתים לתקופות ארוכות, הפך למקרים של פיטורי אנשי מילואים. אחת ההמלצות שמציע נגל לפתרון המשבר היא "להכיר שמדובר בבעיה חברתית־לאומית, להאריך את השירות הסדיר בחוק לשלוש שנים, לבנות מודל שירות קבע קצר עד שנתיים ולהפוך את המשך השירות לעבודה מועדפת".
"אין יותר צבא קטן וחכם"
פרופ' נגל מגיב בחריפות לביקורת הציבורית על תנאי השכר בצבא. "שום שכר בעולם לא יכול לתגמל קצין או חייל שמסכן את חייו", הוא אומר, "משלמים לו כדי להרוג או חלילה להיהרג - אין עוד 'עבודה' כזו". נגל מציין כי 80% ממפקדי הפלוגות בגבעתי נהרגו או נפצעו במלחמה. "הכעס צריך להיות על כך שהם לא מקבלים יותר", הוא קובע, "כי בלי האנשים האלה לא יהיה צבא. מי שיש לו תלונות, שילך בעצמו להיות מג"ד או סמג"ד".
מלבד כוח האדם - לא נגעתם בגיוס החרדים.
"זה במפורש היה מחוץ למנדט שלנו. ובכל זאת כתבנו, 'כלל אזרחי המדינה הם שווי זכויות וחובות והם נדרשים לשאת בנטל השירות... מודל צבא העם, כיום חשוב יותר מתמיד'. יומיים ישבנו רק על ניסוח המשפט הזה (שמופיע במלואו בדוח, א"כ)".
מה פירוש ההמלצה שלכם ל"גישה התקפית בלתי מכילה"?
"לעבור מהכלה והגנה למניעה, להתקפה, למכה מקדימה. מתקפת מנע, שזה דבר שנמנענו ממנו הרבה שנים, היא לא מילה גסה, וה'שקט בכל מחיר' אינו נכון. במקרים רבים עדיף שלא יהיה שקט, מאשר שקט מדומה. זה שינוי בתפיסת ההפעלה".
אתם כותבים בדוח גם "גישה לא פרופורציונלית". כלומר?
"אם הם יורים טיל, אני מחזיר 500. אני לא מגיב על פי מה שהוא עשה, אלא על פי מה שאני רוצה לגרום לו. כשהיו טפטופים הם ידעו מראש מה המחיר. מעכשיו אין מחירים".
השבוע נהרגו שלושה יהודים בפיגוע ליד קדומים. מה היית עושה עכשיו ביו"ש, על פי התפיסה החדשה?
"לא עסקנו במה שבתוך ישראל. ביו"ש תפיסת ההגנה היא אחרת".
מה שאתם מציעים עולה המון כסף.
"קרה משהו ב־7 באוקטובר. גילינו שהצבא שהיה לא התאים לצרכים. לכן אין יותר צבא קטן וחכם. ועדיין, היינו צריכים לאזן בין מה שצה"ל ביקש לבין מה שניתן לעמוד בו כלכלית. אם תקרא את הדוח תראה שנתנו לצה"ל בכל שנה סכום נמוך ב־10 מיליארד שקלים ממה שהצבא הגדיר כהכרחי. למה? כדי לשמור על האיזון. אנחנו חושבים שאפשר לספוג תוספת של 13-15 מיליארד בשנה, וציינו גם מקורות הכנסה, בשאיפה ללא העלאות מיסים".
אז כמה אוגדות חדשות נדרשות לצה"ל?
"אני לא יכול לדבר בגלוי על מספרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו