פרטים חדשים על מתווה הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה ועל האופן שבו תיאכף מניעת התחמשותו המחודשת של ארגון הטרור. ל"ישראל היום" נודע החלק הביטחוני של ההסכם שמגדיר שלושה מצבים של איומים ביטחוניים: איום מידי וקצוב בזמן בכל רחבי לבנון; איום מכל סוג בדרום לבנון; איום שאינו מידי ולא קצוב בזמן מצפון לליטני.

איום מידי וקצוב בזמן בכל רחבי לבנון

ישראל רשאית לפעול באופן מידי בכל מרחב לבנון, וארה"ב תתמוך בפעולה. סעיף זה מתייחס למקרים בהם בלא פגיעה מידית במטרה, יכולת המעקב אחריה עשויה להשתבש. למשל, משאית שמבריחה משלוחי טילים ועלולה לחמוק ממעקב, אם לא תטופל באופן מידי. במקרה כזה, כאמור, צה"ל רשאי לחסל את היעד באופן מידי ובלי לעדכן את המנגנון הבינלאומי.

איום מכל סוג בדרום לבנון

בשטח שבין הגבול הישראלי ועד נהר הליטני, וכן ב"ברך" שמצפון לליטני כפי ששורטטה במפה שפרסמה ממשלת לבנון, ובאזור חצביה, ישראל יכולה לפעול בלי להודיע מראש, ובלי להסביר. מקרים מסוג זה כבר התרחשו מאז החלה הפסקת האש. הפעולה הישראלית במקרים אלה תהיה בדרך כלל מהאוויר אולם על פי המסמך, תתאפשר גם פעולה קרקעית.

איום שאינו מידי ולא קצוב בזמן מצפון לליטני

ישראל תעדכן את המפקד מטעם סנטקום שאמור לאמן את צבא לבנון, ולפקח על פעולותיו. הנציג האמריקני יעביר את הפניה לצבא לבנון. ואולם אם הצבא הלבנוני לא יעשה את המצופה, ישראל רשאית לפעול בעצמה בתוך פרק זמן קצר ולעדכן את ארה"ב "במידת האפשר", לשון המסמך.

"מדיניות ההבלגה וההכלה לא תחזור"

גורם ישראלי בכיר שהיה מעורב במגעים לבניית הפסקת האש אמר כי "האינטרס והרצון הישראליים הם שצבא לבנון יעשה את העבודה. אין לנו עניין לפעול בלבנון, ואדרבה, זו הזדמנות שמדינת לבנון תיקח את המושכות לידיים ותמנע בעצמה את ההשתלטות המחודשת של חיזבאללה על המדינה".

עם זאת, הבכיר הישראלי הדגיש כי מדיניות ההבלגה וההכלה שאפיינו את ישראל שנים רבות, לא תחזור. "זה לקח מ-7 באוקטובר שאתה יכול לשמוע לכל אורך השרשרת. אנחנו נחושים לא לאפשר לחיזבאללה לבנות שוב את כוחו. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. כעת הבחירה בידי לבנון, האם היא רוצה לנהל בעצמה את העניינים או שישראל תפעיל גם בשטח שלה מב"מ (מערכה שבין המלחמות, במסגרתה ישראל פועלת גם בתקופה של הפסקת אש נגד יעדי אויב ובפרט הברחות נשק של איראן – א"כ), כפי שיש בסוריה שנים רבות".

הבכיר הישראלי הוסיף כי מתווה הפסקת האש הנוכחי כולל שיפורים רבים ביחס להחלטה 1701, שהתקבלה לאחר מלחמת לבנון השנייה. "יש לך חופש פעולה ישראלי, מה שלא היה אז. אתה לא תלוי ביוניפי"ל שהוא כוח או"מי שלא עושה דבר, אלא מגובה בארה"ב שהיא זו שתפקח על המתרחש. אני מאמין שככל שיחלוף הזמן אנשים יבינו טוב יותר שההסכם הזה טוב לישראל".

ל"ישראל היום" נודע כי צוות סודי בין משרדי, הוא שהגדיר את הפרטים שצריכים להיות כלולים בהסדר כאשר המטרה המרכזית הייתה לא לאפשר לחיזבאללה להתחמש מחדש, ולא לאיים על יישובי הצפון. במהלך המשא ומתן בלבנון הבהירו שלא יסכימו לכל סוג של רצועת ביטחון או אזור חיץ בתוך שטחם, כיוון שהמשמעות היא הפרת הריבונות הלבנונית. בישראל הבינו שהברירה היא בין מלחמת התשה ממושכת עם חיזבאללה לבין ההסכם שהושג, ובחרו באפשרות השנייה.