שנה וחודשיים לאחר אסון 7 באוקטובר: בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, השתתף בוועידת הביטחון של "ישראל היום" וסיפר על אתגרי הביטחון של ישראל ועל התקדמות טכנולוגיות ההגנה.
לוי התייחס ליכולות מערכות יירוטי הטילים, בדגש על מערכת "חץ", שהוכיחו יכולת מרשימה במתקפות האיראניות. "כשתכננו את המערכת, ידענו שיתקפו אותנו יום בהיר אחד בטילים בליסטיים", סיפר. "אבל אני יכול להגיד כאן שמעולם לא חשבנו שיתקפו אותנו בכזאת כמות ובמטח מתוזמן. והנה המערכות שבנינו וייסדנו במשך השנים, שנתנו לחיל האוויר להפעיל אותן, ידעו להתמודד עם האירוע הזה", אמר והדגיש את היתרון של המערכת הרב-שכבתית ואת יכולת חיל האוויר להפעיל אותה בצורה מדויקת תוך כדי סנכרון עם מערכות הגנה נוספות.
ראינו גם מספר נפילות, גם בבסיסי חיל האוויר וגם באזורים מסוימים במרכז הארץ. מה אתה יכול להגיד לנו על אחוזי היירוט של החץ ועל היכולות ומה למדתם מהאירועים האלה?
"זאת מערכת שכבר תוכננה לפני מספר שנים, אבל היא חלק ממערך רב שכבתי. וכשמסתכלים על הגנת מדינת ישראל, צריך להסתכל את המארג הכולל. יש פה חשיבה הנדסית שניתנה בתחילת הדרך ושבאה לידי ביטוי שנים רבות לאחר מכן. הביצועים היו טובים, הם כללו את כל השכבות ביחד. ובסך הכול מי שמחליט מתי להגן, איפה להגן, האם בכלל להגן, זה חיילי חיל האוויר, הלוחמים, שיושבים מול המסכים, רואים את כל התמונה ובעצם מנווטים את היכולת של חיל האוויר להתמודד עם הטילים האלה.
"אני לא אכנס פרט, פרט לכל אחד מהיירוטים, כי היו הרבה. ובאמת יש גם זליגות, כי אין מאה אחוז הגנה בשום מצב. אבל בסך הכול, כשאני מסתכל על מקובלות בעולם, כשאני מסתכל על הקריטריונים שעליהם תכננו את המערכת, המצב הוא באמת פנומנלי".
מצב פנומנלי, ובכל זאת אנחנו מדברים על זה שאיראן מתקדמת לגרעין ואני רק מדמיינת מה היה קורה אם לאיראן היה גרעין והיא הייתה משגרת באחד מהטילים האלה טיל גרעיני. האם ניתן לשפר את המערכת יותר ממה שהיא עכשיו כדי למנוע נפילה של טיל גרעיני?
"אז קודם כול, אני אקדים ואומר שאני חושב שהאוכלוסייה במדינת ישראל יודעת היום ומבינה שמערך החץ בנוי משני סוגים של טילים, חץ 2 וחץ 3. כאשר אחד מהם מיירט גבוה מאוד בחלל והשני מיירט יותר נמוך ממנו. הסיבה היא שאנחנו רוצים לפגוע באיום כמה שיותר גבוה וכמה שיותר רחוק כדי שהשיירים של הפיצוץ יישרפו בעצם בכניסה לאטמוספירה ועל ידי כך יקטינו את הנזק השיעורי על פני כדור הארץ. ולכן כאשר הטיל תוקף את מדינת ישראל, אנחנו יודעים איזה ראש קרבי יש בו. אבל כשהוא נפגע, זה לא משנה איזה ראש קרבי יש בו, כי השיירים בעצם יישרפו באטמוספירה".
לפני מספר שבועות שלחו האמריקנים לארץ את סוללת ה-THAAD שלהם. לדברי לוי, הבאתה ארצה היא לא סימן לכך שאין לישראל מספיק טילים במידה ויידרש. "זה בגלל שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם האמריקנים. כשמדברים על מערכת הגנה רב שכבתית, צריך להוסיף את כל השכבות. בתרגילים המשותפים שאנחנו עושים עם האמריקנים לאורך השנים מופיע גם הטילים האמריקניים, טילי ההגנה האמריקניים, ולכן אך טבעי הוא שהם יביאו אותם לפה בתור בעלות ברית ויעשו ביחד איתנו את מה שתרגלנו. זה לא אומר שאין לנו מספיק טילים. עובדה, התמודדנו גם במטח האחרון ויש עוד טילים במלאי למצב שבו נידרש אליהם. אבל כשיש יותר פתרונות, כשיש יותר מערכות, כשכולם עובדים בסנכרון, אז המענה המערכתי הוא טוב יותר".
אם מחר בבוקר איראן שוב משגרת לכאן מטח כזה של 180 או אפילו יותר טילים, למדינת ישראל יש יכולת הגנתית מספיק טובה?
"אני חושב שהדגמנו את זה פעם אחת ועוד פעם".
"מושפעים פחות מנושא האמברגו"
סבבי הגיוסים הרבים למילואים, השפיעו גם על התעשייה האווירית, בזמן שישנה דרישה להגברת ייצור אמצעי הלחימה. למרות שחלק גדול מהעובדים עדיין נמצאים במילואים, אומר לוי, הייצור לא נפגע. "גייסנו פנסיונרים, גייסנו כוח אדם. צעירים ומבוגרים עובדים שכם לשכם ברצפת הייצור ומביאים לידי ביטוי את היכולת הטכנולוגית של התעשייה האווירית, למול הצרכים שמגדירה מערכת הביטחון".
עד כמה אתם מושפעים מהאמברגו נשק, המוצהר או הבלתי מוצהר, של מדינות אירופה ומדינות נוספות על ישראל בעקבות המלחמה?
"כמובן שיש השפעה. אבל בראייה הכוללת, התעשייה האווירית היא חברה לאומית, חברה ממשלתית, היא חברת הביטחון הגדולה בישראל. בדרך כלל רוב העסקאות שלנו הן עסקאות לממשלות ולבעלות ברית. לכן אנחנו מושפעים אולי פחות מאחרים בנושא האמברגו. אבל כשאנחנו מדברים על הראייה הכוללת, אז פה ושם יש נושאים ואנחנו מכלכלים את צעדינו בתבונה ומחליפים ספקים איפה שצריך ומייצרים בארץ כחול-לבן ודואגים לכל מה שצריך לעשות כדי בסופו של דבר לספק בזמן ללקוחות שלנו".
עד כמה העובדה שהצרפתים מחרימים את ישראל בתערוכות הגדולות שהם מקיימים משפיעה?
"ההשפעה העיקרית למה שהצרפתים עושים היא השפעה ערכית. אני, כבן לניצולת שואה, מרגיש מאוד מאוד לא נוח עם זה שבתערוכות בצרפת כתוב 'אין כניסה לישראלים'. אותי זה מחזיר לתקופות חשוכות. אבל זה לא פוגע בביזנס, כמו שאומרים, כי את הלקוחות שלנו אנחנו פוגשים בכל העולם. מה שקורא למקרון לבוא ולשקול את הדרך שלו מחדש, כי זה לא עוצר אותנו מלעשות עסקים".
אחד מאתגרי המלחמה הם הכטב"מים הרבים שחודרים לשטח הארץ, אותם כוחות צה"ל מתקשים ליירט. לדברי לוי, אמנם מדובר בנושא מורכב, שעיקר הבעיה בו הוא הצורך בפתרון גילוי ומערב אחר המטרה.
האם לתעשיות הביטחוניות יש כרגע פתרון לכטב"מים?
"בסופו של דבר, הבעיה הטכנית שנדרשת לפתרון זה הגילוי, המעקב והיירוט של אותו כטב"ם. ואנחנו עובדים על כל שלוש הנגזרות, עובדים בכל התעשיות הביטחוניות כדי להביא פתרון. זה נכון שהתחלנו לעבוד בשלב מאוחר יחסית במלחמה, כשהאיום הזה התגבר. זה נכון גם שהיינו יכולים להתחיל ולעשות את זה בשלבים מוקדמים יותר, אבל זה המצב ועם זה מתמודדים. ואני מאמין, על סמך מה שאני יודע שקורה אצלנו כאן בבית בתעשייה האווירית, שבתוך חודשים ספורים אנחנו נוכל להעמיד פתרון גם לנושא הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו