המתיחות בין שר הביטחון לרמטכ"ל היא הדבר האחרון שמדינת ישראל צריכה כעת

כ"ץ מסרב לאשר מינויי קצינים מפיקוד דרום, ומתעמת עם הרצי הלוי בעיצומה של מלחמה • החלפת תפקידים אחת לשנתיים היא חלק מהדנ"א של צה"ל • הפעם האחרונה שבה שר ביטחון לא אישר מינוי של רמטכ"ל היתה בפרשת הרפז - וכולנו יודעים איך זה נגמר

ישראל כ"ץ. צילום: יונתן זינדל/פלאש90

החלטתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ - לא לאשר "בשלב זה" מינוי של שני קצינים בכירים מפיקוד הדרום לתפקידים של מפקדי חטיבת הצנחנים ויחידת יהל"ם - התקבלה בזעם בצה"ל. ההחלטה משקפת שינוי דרמטי בדינמיקה בין שר הביטחון לרמטכ"ל: בעוד קודמו בתפקיד, יואב גלנט, כמעט לא חלק על הרמטכ"ל הרצי הלוי בפומבי - כ"ץ לא רק מסרב להוות חותמת גומי, אלא אף בוחר בהתנגשות חזיתית.

המתיחות הגיעה לשיא כשהשר כ"ץ עבר עבירת ביטחון מידע בחשיפת שמו של קצין ההנדסה של פיקוד דרום, אל"ם א', שמונה למפקד יהל"ם, והודעתו המקורית נמחקה ונשלחה מחדש. זה היה רק המשך ישיר להחלטתו מיום שישי האחרון להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד מתיישבים יהודים, בניגוד לעמדתם של ראשי מערכת הביטחון.

כ"ץ חשף בטעות את שמו של מפקד היחידה החדש בהודעה - ומחק. לוחמי יהל"ם בחאן יונס (ארכיון), צילום: דוצ

הרמטכ"ל צדק כשהחליט לקיים את דיון השיבוצים - החלפת התפקידים אחת לשנתיים היא חלק מהדנ"א של צה"ל, והמשרתים חייבים ודאות לגבי עתידם, במיוחד אחרי שנה של לחימה. אלא שהביקורת הקשה עליו נסבה סביב העובדה שהוא עדיין מכהן בתפקידו 416 ימים אחרי מחדל 7 באוקטובר, ולא זו בלבד - הוא מעצב את הצבא עבור הרמטכ"ל שיחליף אותו.

בשנה שעברה נדחו דיוני השיבוץ בשל המלחמה, מה שיצר משבר חמור בכוח האדם. הלוי ספג ביקורת קשה על חלק מהמינויים, במיוחד מינויו של תא"ל שלומי בינדר לראש אמ"ן טרם השלמת התחקירים על תפקודו ב־7 באוקטובר.

עם תום דיוני השיבוצים לקיץ 2024, דיוני השיבוצים לקיץ 2025 היו אמורים להתחיל כבר ביולי, אך כפי שחשפנו ב"ישראל היום" - הרמטכ"ל החליט לדחותם בחודשים בשל המצב המבצעי, ובעיקר בשל חוסר הבהירות בנוגע לתפקידים שיש לאייש. זאת, לצד רצונם של קצינים בכירים רבים לסיים את שירותם, והעובדה שהתחקירים טרם הסתיימו.

פרשה עגומה. בועז הרפז, צילום: יוסי זליגר

התחקירים, אגב, עדיין לא הושלמו - יש שיגידו בשל המצב המבצעי, ויש שיטענו שלצבא נוח למרוח אותם. אך כל עוד התחקירים לא מסתיימים, לא ניתן להסיק מסקנות בנוגע לתפקודם של קצינים שהיו מעורבים במחדל. לפרצה הזו נכנס השר כ"ץ, ועיכב את המינויים של קצינים ששירתו בפיקוד דרום ב־7 באוקטובר.

גם אם מבחינה עניינית יש טעם בהתנהלותו של השר - נכון היה לפתור את המחלוקת בארבע עיניים, ולא באופן פומבי. הפעם האחרונה שבה התקשורת עסקה בעובדה ששר ביטחון לא אישר את מינוי הרמטכ"ל היתה לפני יותר מעשור, בעיצומן של פרשת הרפז ושל היריבות הגדולה בין שר הביטחון דאז אהוד ברק לרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי - וכולנו יודעים איך הפרשה העגומה הזו הסתיימה.

כעת, מחד, טוב שהשר כ"ץ לא משמש חותמת להחלטותיו של הרמטכ"ל - אך מאידך, מתיחות בין שר ביטחון לרמטכ"ל היא הדבר האחרון שמדינת ישראל צריכה כעת, בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר