הפרשה הביטחונית החמורה: כך הפכו מסמכים סודיים לנשק פוליטי

פרשת המסמכים המסווגים חושפת תמונה מטרידה של מערכת שלמה שפעלה בדרכים שנחשדות כפליליות, בתוך לשכת רה"מ • המטרה: לפגוע במערכת הביטחון ולקדם אינטרסים פוליטיים • התוצאה: סיכול מאמצי שחרור החטופים ופגיעה במאמץ המלחמתי • וכל זה קורה בזמן שישראל נלחמת בכמה חזיתות

העצור (מטושטש משמאל) בישיבת ממשלה. צילום: ללא קרדיט

פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לתקשורת הזרה היא מהחמורות שידעה ישראל. נזקיה אינם רק ביטחוניים נטו: עולה ממנה החשד שלשכת ראש הממשלה פעלה לסכל עסקת חטופים בניגוד למטרות המלחמה, והיא גם מלמדת על דרכי פעולה פסולות של לשכת ראש הממשלה, שחלקן אף נחשדות כפליליות, כולל אפשרות למעורבות בפרשה של בכירים שטרם נחקרו.

אינפו המסמכים המסווגים, צילום: ללא

הפרשה, שנחקרת בידי שב"כ, החלה בעקבות הדלפת מסמך מסווג ליומון הגרמני "בילד", ובו הנחיות לכאורה של הנהגת חמאס כיצד לנהל את המו"מ בעניינם של החטופים. להדלפת המסמך היו שתי מטרות עיקריות: האחת, להציג את צמרת צה"ל ומערכת הביטחון כמי שממדרת את נתניהו ואנשיו ממידע, כלומר כמי שחותרת תחת ראש הממשלה; השנייה, ליצור רושם שלחמאס אין שום עניין בעסקה, והטענה שנתניהו הוא שמסכל עסקה היא משוללת כל יסוד.

דיווח ב"בילד" הגרמני, צילום: הבילד

כבר ביום הפרסום התברר כי המסמך עבר מניפולציות, תוכנו עוות במתכוון, ובעיקר - שלא מדובר במדיניות רשמית אלא בנייר עבודה שכתב דרג זוטר־בינוני בחמאס. בצה"ל הוטרדו מאוד מההדלפה, שהצטרפה לפרסום קודם בשבועון הבריטי־יהודי "ג'ואיש כרוניקל" כי חמאס עלול להבריח חטופים בציר פילדלפי, והחליטו לחקור את מקורות ההדלפה.

דיווח ב"ג'ואיש כרוניקל", צילום: "ג'ואיש כרוניקל"

החקירה הועברה לשב"כ, שהצליח לפצח אותה במהירות. החקירה הובילה אל יועץ בלשכת נתניהו, שהפעיל גורמים שונים בצה"ל כדי לקבל מהם מידע. המידע הזה הופץ על פי החשד באופן מניפולטיבי לעיתונאים שונים בארץ ובעולם כדי לקדם את האינטרסים של נתניהו, וכחלק מקמפיין עמוק שנועד לפגוע ביריביו, ובכלל זה בראשי מערכת הביטחון.

לשכת נתניהו, צילום: לשכת ראש הממשלה

מדובר בחשדות חמורים וחסרי תקדים. ראשית, משום שהוצאת מסמכים מסווגים מצה"ל היא עבירה פלילית שדינה מאסר ממושך. שנית, משום שעל פי החשד לשכת ראש הממשלה עסקה בפועל בריגול בתוך מערכת הביטחון, בזמן מלחמה. שלישית, משום שהפצת המסמכים לגורמים בלתי מורשים היא עבירה פלילית נוספת. רביעית, משום שהממשלה הגדירה את שחרור החטופים כמטרת מלחמה עיקרית, והפרסומים שנשענו על המסמכים (שכאמור בוצעה בהם מניפולציה) נועדו לחבל באפשרות להגיע לעסקה - כלומר, הם היו מנוגדים להחלטת הממשלה.

חשד להעלמת חומרים

בסביבתו של בנימין נתניהו עשו בימים האחרונים מאמץ ניכר להתרחק מהפרשה. כחלק מכך, הועלו שתי טענות עיקריות: הראשונה, שהיועץ שנעצר אינו מועסק בלשכת ראש הממשלה. השנייה, שכל העולם מדליף (ובעיקר מערכת הביטחון), וראש הממשלה הוא שדורש בקביעות חקירת פוליגרף לגילוי המדליפים.

שתי הטענות בעייתיות, בלשון המעטה. היועץ היה חלק מלשכת נתניהו, הגיע איתו לסיורים במערכת הביטחון ושוחח בשמו בקביעות עם עיתונאים רבים (כולל עם הח"מ). זאת, אף שהוא כשל בבדיקה ביטחונית ולא קיבל סיווג. כלומר, הוא המשיך להיחשף לאנשים ולמידע בלשכה המסווגת במדינה כשהיה ברור כי הוא מהווה סיכון. החקירה תברר בוודאי עם מי בלשכה הוא חלק את המידע שהשיג בצה"ל. העיתונאי מיכאל שמש פרסם כי צחי ברוורמן ויונתן אוריך, מקורביו של נתניהו, נועצו עם עורך הדין עמית חדד.

כוחות צה"ל בעזה, צילום: דובר צה"ל

בנוגע להדלפות, לנתניהו יש מסורת ארוכה של הדלפות, עוד מהתקופה שבה היה ראש האופוזיציה באמצע שנות ה־90. באפשרותו היה להורות לשב"כ לחקור אותן (ולהתחיל באנשי לשכתו), אם כי החקירה היתה נתקלת בבעיה מראשיתה: היא אינה מאפשרת לבדוק בפוליגרף את מי שבגופו מותקן קוצב לב. כלומר, נתניהו עצמו יהיה פטור ממנה.

יתרה מזאת, בחודשים האחרונים עלו נגד נתניהו ולשכתו טענות חמורות, כולל מצד האלוף אבי גיל ששימש מזכירו הצבאי, על חשד להעלמת חומרים ולשינוי סטנוגרמות של דיונים והחלטות. אם אכן כך נעשה, מדובר בעבירות פליליות שמחייבות חקירה, שלא ברור אם נפתחה. מי שמוסמך לנהל חקירה כזאת הוא שב"כ, שראשו רונן בר נתון למתקפה קבועה של נתניהו ושופרותיו בתקשורת, שאת מניעיה ניתן להבין כעת. בחקירת הפרשה הנוכחית הוכיח בר שהוא אינו חושש לנער גם את האילנות הגבוהים ביותר, אולם עליו לדרוש - ביחד עם הרמטכ"ל והיועצת המשפטית לממשלה - שהחשדות יובררו עד תומם.

לתמרן את דעת הקהל

הפרשה הזאת גם מאפשרת הצצה לדרך שבה פועלת סביבת נתניהו. ההפצה השיטתית וחסרת האחריות של מסמכים ומידע, לעיתים חלקי או מסולף, כדי לתמרן את דעת הקהל בארץ ובעולם כחלק ממבצעי תודעה והשפעה מתוחכמים ומרושעים. דוגמה טובה לכך היתה הספין של ציר פילדלפי, והטענה (השקרית) כי יוברחו דרכו חטופים ששימשה גם היא לעיכוב העסקה.

ציר פילדלפי, צילום: אורן כהן

כל זה נעשה בעת מלחמה רב־חזיתית, כשישראל נערכת (שוב) למתקפה איראנית ומתמרנת בלבנון ובעזה - כולל נפגעים נוספים בסוף השבוע האחרון. במקום לשמש המבוגר האחראי, סביבת נתניהו מתבררת שוב כמי שעוסקת ברפש וכמי שאינה בוחלת (על פי החשד) בגניבת מסמכים מסווגים והפצתם, בהשמצת יריבים ובסיכול שחרור חטופים, על מנת לשרת מטרות פוליטיות.

חמינאי ובכירים בצבא איראן, צילום: אי.אף.פי

זה המשך ישיר לבריחתו של נתניהו מהודאה באחריותו למחדל 7 באוקטובר ומהימנעותו מהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, ולמהלכים שונים שהוא מוביל - ובראשם חוק ההשתמטות מגיוס - שמלמדים שלא ישראל וביטחונה עומדים לנגד עיניו, אלא המשך שלטונו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר