מתקפת הביפרים: ״חיזבאללה שם לב שהסוללות מתרוקנות מהר מהצפוי״

תחקיר ״רויטרס״ חושף כיצד הפכו סוללות הביפרים למטעני חבלה • לוח דק וריבועי עם שישה גרם של חומר נפץ הוכנס בין שני תאי סוללה מלבניים המרווח הנותר הכיל רצועה של חומר דליק ביותר ששימש כמנגנון ההפעלה

.מתקפת הביפרים המיוחסת לישראל. צילום: .רשתות ערביות

תחקיר של סוכנות הידיעות ״רויטרס״ חושף פרטים חדשים על המבצע הסודי שהוביל לפיצוץ אלפי מכשירי איתורית בלבנון, במה שנחשב למכה קשה לארגון חיזבאללה.

על פי מקורות בכירים ששוחחו עם ״רויטרס״, סוכנים ישראלים פיתחו טכנולוגיה מתוחכמת שהפכה סוללות תמימות למראה לפצצות קטלניות. הסוללות שהוטמנו במכשירי האיתורית שהגיעו ללבנון הכילו מטען קטן אך רב עוצמה של חומר נפץ פלסטי ומנגנון הפעלה חדשני שהיה בלתי נראה בצילומי רנטגן.

אחד הביפרים שהתפוצץ במסגרת המתקפה בלבנון, צילום: רשתות ערביות

לוח דק וריבועי עם שישה גרם של חומר נפץ פלסטי לבן מסוג PETN (פנטאריטריטול טטרניטרט) הוכנס בין שני תאי סוללה מלבניים. המרווח הנותר הכיל רצועה של חומר דליק ביותר ששימש כמנגנון ההפעלה. ההרכב כולו הוכנס לשרוול פלסטיק שחור ולמארז מתכת בגודל של קופסת גפרורים.

מנגנון ההפעלה של הפצצה היה ייחודי ומתוחכם. בניגוד לרוב מטעני החבלה אשר בהם משתמשים בגליל מתכת זעיר שהיה עלול להתגלות בבדיקות ביטחוניות, המהנדסים השתמשו בחומר דליק מיוחד שלא מכיל מתכת כלל. שיטה זו אפשרה למנגנון ההפעלה לחמוק מסריקות רנטגן ובדיקות אבטחה אחרות.​​​​​​​​​​​​​​​​

לפי ״רויטרס״, הסוללה הייתה מסומנת כ-LI-BT783, דגם שלא היה קיים בשוק. כדי להסוות את המוצר החדש, נוצרו חנויות מקוונות מזויפות, דפי אינטרנט ופורומים שדנו בסוללה כדי ליצור "היסטוריה" מזויפת למוצר. הסוללה הוצגה תחת המותג הטייוואני המוכר Gold Apollo, לאחר שיושב ראש החברה העניק רישיון לשימוש בשם, ללא ידיעה על המזימה.

הזימוניות עצמן הוצגו כדגם AR-924 תחת אותו מותג. למרות שעברו בדיקות ביטחוניות של חיזבאללה, כולל סריקות בשדות תעופה, הן לא עוררו חשד.

ב-17 בספטמבר, אלפי איתוריות התפוצצו בו-זמנית בפרברים הדרומיים של ביירות ובמעוזים אחרים של חיזבאללה, ברוב המקרים לאחר שהמכשירים צפצפו, מה שסימן הודעה נכנסת רגע לפני הפיצוץ. בין הנפגעים שהובהלו לבית החולים, רבים סבלו מפציעות בעיניים, באצבעות או בבטן.

פצוע ממתקפת הביפרים בבית חולים באיראן, צילום: AP

התקפה זו, יחד עם התקפה נוספת ביום שלאחר מכן שהפעילה מכשירי קשר ממולכדים, הרגו 39 מחבלים ופצעו יותר מ-3,400. לפי ״רויטרס״, חיזבאללה לא הצליח לזהות את הסכנה למרות בדיקות ביטחוניות. הארגון שם לב שהסוללות מתרוקנות מהר מהצפוי, אך לא ראה בכך בעיה ביטחונית משמעותית.

על פי הערכות מומחים, מנגנון הפיצוץ פעל כך: תחילה, נוצר ניצוץ חשמלי מבוקר בתוך ערכת הסוללות. ניצוץ זה הצית חומר דליק שהוטמן בסוללה. הבעירה של חומר זה גרמה בתורה להפעלת חומר הנפץ העיקרי, ה-PETN.

פרופ' פול כריסטנסן, מומחה לסוללות ליתיום מאוניברסיטת ניוקאסל, אמר כי "יש כמות משמעותית של מסה לא מוסברת בסוללות אלו". אמירה זו מרמזת על הנפח הנוסף שנדרש להטמנת מנגנון החבלה בתוך הסוללה, מבלי לפגוע בתפקודה החיצוני כמקור כוח למכשיר.​​​​​​​​​​​​​​​​

חיזבאללה פתח בחקירה פנימית לבירור כשלי האבטחה, אך המאמצים נפגעו כאשר המחבל הבכיר שהוביל את החקירה, נביל קאוק, ראש יחידת הביטחון המונע של חיזבאללה, חוסל בתקיפת צה"ל ברובע הדאחייה בביירות ב-28 בספטמבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר