למרות הלחץ האמריקני, נראה כי בישראל לא מוציאים מכלל אפשרות שהתגובה באיראן תהיה עוצמתית יותר מזו שבוושינגטון היו רוצים. שני בכירים אמריקנים אמרו אתמול לסוכנות הידיעות AP: "ההבטחה של נתניהו לביידן לא לתקוף מתקני גרעין ונפט אינה מוחלטת, והנסיבות עשויות להשתנות".
טראמפ: "ישראל צריכה לתקוף את אתרי הגרעין של איראן" (05.10.24)
אותם בכירים גם ציינו כי הרקורד של ישראל במילוי הבטחות בעבר הוא "מעורב", ולעיתים קרובות משקף את הפוליטיקה הפנימית הישראלית.
גורם מדיני בכיר אמר בהקשר זה ל"ישראל היום": "אין להקל ראש בשיתוף הפעולה החיוני עם ארה"ב במודיעין וביכולות ההגנה הנדרשות כעת. אין הרבה מדינות שמתמודדות עם איום של מאות טילים בליסטיים. צריך לקחת בחשבון שהתגובה באיראן תהיה מהלך ארוך ולכן יש לנווט בחוכמה בין תיאום נדרש לבין שמירה על האינטרסים הישראליים".
לאורך כל היממה אתמול קיים נתניהו התייעצויות ביטחוניות בנושא האיראני, ובין היתר ערך ביקור בבסיס במרכז הארץ שלא פורסם לתקשורת. לדברי גורמים מדיניים בירושלים, ההחלטות על היקף ומטרות התקיפה באיראן טרם התקבלו באופן המחייב בקבינט, ועל כן חרף ההבטחות כפי שפורסמו בתקשורת האמריקנית – הן עשויות להשתנות בהתאם לנסיבות.
על אף ההבטחה שנתן נתניהו לביידן באשר ל"התנהלות מתונה", גורמים מדיניים בישראל הבהירו אמש שוב כי "תהיה תגובה משמעותית מול איראן". שרי קבינט ובכירים נוספים המעורים בקבלת ההחלטות סירבו להתייחס למגבלות האמריקניות ולכך שישראל התחייבה שלא לתקוף מתקני גרעין או נפט. עם זאת, החלטה סופית טרם נפלה נכון לכתיבת שורות אלה.
גם בדיון בקבינט שנקבע בשל הצורך לדון בסוגיה זו שרי הקבינט לא דנו באופי התגובה באיראן, או לחלופין הסמיכו את נתניהו וגלנט לקבל החלטה בנושא. אלא שבדומה לחיסול נסראללה - מדובר בהחלטה שיכולה לצאת לדרך תוך דקות בזיהוי ההזדמנות המודיעינית הנדרשת.
"תגובה קטלנית"
אתמול היה זה גם שר הביטחון גלנט שהתייחס בשתי הזדמנויות שונות לתקיפה באיראן, והתחייב גם הוא לכך ש"תהיה תגובה מדויקת וקטלנית שאיראן תזכור" (ראו עמ' 07). באופן דומה אמר חבר הקבינט ושר החוץ ישראל כ"ץ לשר החוץ הסיני כי "איראן מהווה איום, הן באמצעות שלוחיה והן ישירות, על שלום המזרח התיכון ועל שלום העולם כולו. איראן תקפה את ישראל עם יותר מ־180 טילים בליסטיים. אף מדינה לא יכולה לעבור לסדר היום על מתקפה שכזו - הדגשתי כי ישראל תגיב למתקפה האיראנית".
כחלק מההכנות לתקיפה באיראן ואף לתגובה הצפויה בסמוך בירי טילים בליסטיים על ישראל, הודיע אתמול דובר הפנטגון כי חיילים אמריקנים הגיעו השבוע לישראל יחד עם כמה רכיבים הכרחיים לתפעול סוללת מערכת ההגנה מטילים THAAD. עוד נמסר כי בימים הבאים יגיעו לישראל חיילים נוספים ורכיבים נוספים של המערכת, וכי סוללת היירוט תהיה מבצעית בעתיד הקרוב. הסוללה הזו חשובה לאור האיומים המתרבים לירי מלבנון ומאיראן, וכדי לתגבר את המערכות הקיימות. זאת, לצד הכחשת התעשייה האווירית פרסומים אתמול, שלפיהם ישראל מתמודדת עם מחסור בטילים למערכות היירוט וההגנה.
מסגרת הזמנים לביצוע התגובה הישראלית הולכת ומצטמצמת ככל שנוקף הזמן. על פי הערכות בארה"ב, כמו גם בישראל, היא תצא לפועל לפני הבחירות בארה"ב ב־5 בנובמבר. מדובר בטווח של כשבועיים שבהם עשויה ישראל להיגרר לסבב מהלומות מול מדינה שכבר הוכיחה יכולות ירי של טילים בליסטיים וכטב"מים לעומק ישראל. לצורך זה הציבה ארה"ב את מערכת ההגנה שלה באזור, אך תוך דרישות חוזרות ונשנות ממקבלי ההחלטות כאן להימנע מתגובה שתוביל בהכרח להסלמה כוללת במזרח התיכון.
עם זאת, בלשכת ראש הממשלה אמרו אמש: "אנחנו מקשיבים לדעות של הממשל האמריקני, אך נקבל את ההחלטות הסופיות שלנו על בסיס האינטרסים הלאומיים של ישראל".
החות'ים מאיימים
בה בעת, מקורות בצנעא מסרו לעיתון הלבנוני "אל־אחבאר", המקורב לחיזבאללה, כי החות'ים נערכים צבאית לעימות ימי ישיר עם ישראל במסגרת "שלב חדש של הסלמה". לפי הדיווח, החות'ים יסמנו כמטרות את כוחות הצי האמריקני וחיל הים הישראלי. עוד דווח כי חיזבאללה והמיליציות בעיראק עשויים להשתתף בתקיפות מסוג זה. לפי הפרסום, החות'ים רואים בהכנות של ישראל וארה"ב למתקפה באיראן "הסלמה חדשה", ונערכים להגיב.
בתוך כך, מדינות המפרץ מפעילות לחץ על ארה"ב כדי למנוע תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן. בסעודיה, בקטאר ובמדינות נוספות קיים חשש שמתקני הנפט שלהן יהפכו ליעד במקרה של הסלמה. על פי פרסום בסוכנות הידיעות "רויטרס" סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר מסרבות לאפשר לישראל לטוס מעל המרחב האווירי שלהן לצורך תקיפה באיראן. מסרים אלה הועברו כבר לממשל ביידן בוושינגטון.
שחר קליימן השתתף בהכנת הידיעה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו