בניגוד למיתוס: כך נבחרים שמות מבצעי צה"ל

לכל מבצע צבאי יש מטרה, תכלית, אסטרטגיה, תכנית לביצוע, וכמובן גם שם. כולנו זוכרים את "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", "צוק איתן", "חגורה שחורה", "מגן הצפון" ועוד. השם החדש למבצע הנוכחי של צה"ל בצפון הוא "חיצי הצפון".

אז מי בוחר את השמות למבצעים הצבאיים? פעם הייתה סברה כי מחשב הוא זה שבוחר את השמות באופן רנדומלי. אלא שבשנים האחרונות לפחות מי שבוחר את מרבית השמות למבצעים הצבאיים הם אנשי דובר צה"ל, וליתר דיוק, אנשי קריאייטיב שמנסים לדייק את השם בהתאם לצרכי ההסברה.

שם טוב, אומרים המעורים בתהליך, צריך להביא לידי ביטוי את כוונת המשורר, קרי, תכלית המבצע, ולקחת בחשבון את השפעתו הן על הצד האדום, קרי, האויב, והן על הצד הכחול, קרי, הציבור הישראלי. לעיתים השם שנבחר קשור לתקופה בשנה שבה מתרחשת הפעולה (עופרת יצוקה שהחל בסמיכות לחג החנוכה הוא דוגמה בולטת לכך), או שהוא קשור לכוונה ולתכלית המבצע.

אנשי הקריאייטיב מעורבים בתהליך בניית האסטרטגיה התקשורתית למבצע, וגם הפעם הם העלו מספר אפשרויות לבחירה. מי שמקבל את ההחלטה הסופית על שם המבצעים הגדולים הוא הרמטכ"ל, שבחר הפעם את השם "חיצי הצפון".

בצבא מסבירים כי השם נועד להדגיש את העובדה שהמבצע מתמקד כמובן בצפון, והוא גם את העובדה שהמבצע מדויק מאוד וממוקד, כמו חץ, לשם הסרת האיום. החץ, אומרים בצבא, שפוגע במדויק במטרה, מסמל את המודיעין המדויק שאסף צה"ל לאורך השנים בהקשר לזירה הצפונית, ואת התקיפות המדויקות שביצע הצבא במסגרתו.