מה זה פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה?

ארגון הטרור השיעי יחד עם איראן משקיעים מאמצעים בשדרוג יכולות הירי יותר מעשור • תקיפות שונות גרמו לשותפות בציר הרשע לשנות כיוון, ובמקום הברחות לנסות לבנות את אותם טילים גם בלבנון • גם נתניהו הזכיר את הסוגיה בשני נאומים שונים באו"ם • זו המשמעות של אותה תוכנית - והמכות שהיא ספגה בדרך

פרויקט דיוק הטילים וזירת תקיפה בדאחייה שעל פי הדיווחים כוונה נגד הפרויקט. צילום: רויטרס, דובר צה"ל

לחיזבאללה ארסנל טילים יחסית מגוון, אך "בחוד החנית" של אותן יכולות נמצאים הטילים המדויקים. אחרי המטחים של ארגון הטרור השיעי ב-22 בספטמבר, מקורות מסרו לערוץ אל-מיאדין, המקורב לחיזבאללה כי מדובר ב"תגובה ראשונית, שבה לא השתמשו בטילים מדויקים".

אז מהו בכלל אותו פרויקט, מיהם אנשי המפתח (שחלקם חוסלו) ומדוע חשוב כל כך לישראל לסכל אותו? עושים סדר. 

כך איראן וחיזבאללה שיתפו פעולה בפרויקט דיוק הטילים, 2019

מהו פרויקט דיוק הטילים?

הפרויקט כולל הסבת רקטות קיימות לטילים מדויקים לצד תהליך ייצור שלם של הטילים המדויקים באמצעות הקמת אתרי ייצור בשטח לבנון.

כפי שחשף צה"ל ב-2019, פרויקט דיוק הטילים החל ב-2013. בחסות מלחמת האזרחים בסוריה איראן החלה להעביר טילים מדויקים לסוריה כדי להעביר אותם לחיזבאללה תוך ניצול המלחמה. הרוב המוחלט סוכל ברצף תקיפות שיוחסו לחיל האוויר הישראלי.

ב-2016 האיראנים והחיזבאללה שינו כיוון אסטרטגי בעקבות אותם סיכולים ופנו לקו חדש של חשיבה. בטהרן הוחלט לפתוח בתהליך שבמסגרתו טילים המיוצרים בסוריה יעברו שדרוג דיוק, בין היתר ב"סרס", מפעל התעשייה הצבאית הסורית. אך תקיפות אוויריות שבוצעו על מתקני ייצור הטילים בסוריה סיכלו את המהלך הזה.

בצה"ל העריכו בשנת 2019, כי לחיזבאללה יש כמה עשרות רקטות מדויקות ברמה מבצעית משתנה. 

אתרים לייצור טילים מדויקים בלבנון כפי שחשף צה"ל ב-2019, צילום: דובר צה"ל

מדוע משקיעה ישראל מאמצים ניכרים לסיכול “פרויקט הדיוק” של חיזבאללה? ד"ר עוזי רובין, לשעבר ראש פרוייקט "החץ" להגנה מפני טילים במשרד הביטחון כתב ביוני 2020 מאמר מטעם מכון בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן: "פרויקט זה מעמיד את הארגון במקום חדש: אם וכאשר יושלם למעשה יהיה בידי חיזבאללה חיל אוויר משלו עם עליונות אווירת התקפית – אך ללא מטוסים. טילי הדיוק של חיזבאללה יוכלו לפגוע נקודתית במתקנים חיוניים ברחבי ישראל ולשחוק את יכולותיהם".

הוא הוסיף: "סביר להניח שבמלחמה עתידית עם חיזבאללה ינסה הארגון לבצע 'מבצע מוקד' משלו באמצעות מטחים של טילי דיוק לשיתוק בסיסי האוויר של ישראל מיד בפתיחת המערכה. הגנה אקטיבית – 'כיפת ברזל', 'קלע דוד' או לייזר רב עוצמה עתידי – אינה מבטיחה סגירה הרמטית של השמים. ניתן ליירט טילי דיוק ולפגוע במרביתם, אך לא ניתן למנוע פגיעות ספורות של טילים אלה במתקנים קריטיים.

"האמירה 'טילים ורקטות לא מנצחים מלחמות' – שמעולם לא הייתה מדויקת – הפכה כיום לאנכרוניסטית, אמונה תפלה ותו לא. לטילים מודרניים יש כיום כוח מחץ שאינו פחות מזה של מטוסים מודרניים, והם קלים יותר לתפעול מכיוון שאינם זקוקים לבסיסי ענק יקרים ופגיעים. רקטות וטילים מודרניים ומדויקים נקודתית יכולים לשתק תשתיות צבאיות ואזרחיות של מדינות שלמות ולגרום לתבוסתן. בימינו, טילים ורקטות כן מנצחים מלחמות. על ישראל לעשות את כל הנדרש כדי שטילי האויב לא ינצחוה וכדי שהטילים שלה ינצחו את האויב".

המאבק המדיני

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לסוגיה פעמיים בנאומיו בעצרת האו"ם לאורך השנים. ב-2018, באותו נאום שבו חשף מתקן גרעין איראני נוסף, אמר ראש הממשלה כי "בסוריה איראן מנסה להקים בסיסים קבועים נגדנו וכבר שלחה רחפנים וטילים לשטחנו. היא ממנת קבוצות טרור ובלבנון איראן מורה לחיזבאללה לבנות מפעלים כדי להפוך טילים בלתי מדויקים לטילים מדויקים, שיוכלו לפגוע בדיוק של 10 מטרים מהיעד.

"תקשיבו לזה, חיזבאללה משתמש באופן מודע בעם התמים של ביירות כמגן אנושי. הם הפכו שלושה מהאתרים האלו ליד נמל התעופה של ביירות לאתרי טילים".

לא האתר הרגיש שחשף באותו נאום. נתניהו באו"ם ב-2018, צילום: רויטרס

כעבור שנתיים, נאם ראש הממשלה שוב בפני העצרת הכללית של האו"ם (התקיימה בצורה מקוונת בשל מגבלות הקורונה העולמיות) וחשף את פרויקט דיוק הטילים בלב ביירות.

"כאן עלול להתרחש הפיצוץ הבא", הזכיר נתניהו את הפיצוץ חודש קודם לכן בנמל ביירות. "זאת שכונת ג'נאח בביירות, היא צמודה לנמל התעופה הבינלאומי, וכאן מחזיק חיזבאללה מחסן נשק סודי. המחסן הזה ממוקם בסמוך לחברת גז, אלה מיכלי גז, בדיוק כאן. זה נמצא במרחק מטרים ספורים מתחנת דלק ו-50 מטרים מחברת גז. כאן יש משאיות גז נוספות. וכל זה נמצא במרכז מגורים אזרחי, ובתים אזרחיים".

אנשי המפתח בפרויקט

עם זאת, עם השנים ספג הפרויקט לא מעט מכות - בין היתר בתקיפות מסתוריות כאלו ואחרות, וכן בסיכול אנשי מפתח שהיו אחראים על הפרויקט. 

מפקד כוח קודס במשמרות של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, לקח חלק חשוב בקידום הפרויקט. הוא כזכור חוסל על ידי ארה"ב בינואר 2020; מוחמד חג'אזי, שמונה לסגן מפקד כוח קודס לאחר חיסול סולמיאני, מת ב-2021 מ"התקף לב"; רמטכ"ל חיזבאללה, פואד שוכר, חוסל על ידי ישראל ביולי 2024 במהלך מלחמות "חרבות ברזל".

עוד מעורבים בפרויקט מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה; המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי; מג'יד נואב (המוביל הטכנולוגי של הפרויקט מטעם איראן) ועלי אצע'ר נורוזי (ראש אגף לוגיסטיקה של משמרות המהפכה). 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר