נמשיך להתפעל מפעולות והישגים טקטיים, אך אלה לא יזיזו את נסראללה מעמדתו

די לעסוק כל הזמן בהערכות כיצד תגיב איראן וכיצד יבחר נסראללה לפעול • בואו נשאל מה ישראל צריכה לעשות ומה נכון לעשות, שזו תהיה ראשית הצירים של פעולותינו

נתניהו וגלנט בבור בקריה בליל מתקפת המנע על חיזבאללה. צילום: מעיין טואף/לע"מ

בשבוע האחרון היינו עדים לשורה של הצהרות (שר הביטחון על "מרכז הכובד שעובר לצפון" וצה"ל כי "הוכרעה חטיבת רפיח של החמאס"), החלטות ("השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה") ופעולות (מבצעי הזימוניות ומכשירי הקשר בלבנון וחיסול איברהים עקיל בביירות), שמעצבים ומשרטטים מחדש את גבולות המלחמה.

ואחרי שכתבתי את אשר עברנו השבוע, נותר מרחב שלם לדימיונו, הערכתו והבנתו של כל אחד מאיתנו ובעיקר שאלות -

- האם הצהרת העברת מרכז הכובד צפונה היא הודאה כי הסתיימה המלחמה ברצועת עזה? בפועל מאז מאי האחרון עברנו ברצועה לשלב ג' עם היקף כוחות קטן ופחות לחץ צבאי.

- האם הפעולות האחרונות, פיצוץ מכשירי הקשר והביפרים וחיסול המפקד הצבאי הבכיר בחיזבאללה אברהים עיקל, הן "שבירת המשוואות" הבלתי כתובות מול ארגון הטרור, או שמא שוב חזרנו להמתין לתגובת והחלטת נסראללה?

הביפרים שהתפוצצו ביום שלישי, צילום: רויטרס

- האם העברת מרכז הכובד צפונה וסיום הכרעת חטיבות החמאס הם גם הודאה שתם הסיכוי לעסקת חטופים? או שמא ישראל חוזרת לנקודת הפתיחה של עסקת "הכל תמורת כולם"?

התשובות עוברות דרך החלטות ופעולות, ותחילתן דרך הגדרת התכלית והמטרה. "השבת תושבי הצפון בבטחה לבתיהם", איננה מטרה נהירה ומותירה לא מעט שאלות (איך תושג המטרה? שנה של ניסיונות הסדרה על ידי השליח האמריקאי ושנה של אסטרטגיית "הגנה התקפית" לא שינו כל וכלל את דרכי הפעולה של חיזבאללה). ושאלת השאלות, איך המטרה החדשה מתיישבת עם המטרות הקודמות.

בהחלטות הרות גורל, כמו הרחבת המלחמה או סגירת הגולל על סיכוי לשחרור חטופים, ראוי שהמציאות תתווך לאזרחים כהווייתה. מנהיגות זו אחריות ואומץ לעמוד מול הציבור ולא דרך סרטון מוקלט, הדלפות או דוברים מטעם.

סיום המלחמה בעזה היה ונשאר צומת מרכזי, שהוא המפתח (גם אם לא הפתרון המלא) ללא מעט סימני שאלה. הראשון שבהם, החוב המוסרי והמצפן המדינתי והוא השבת החטופים. זה החוזה הבסיסי בין המדינה לאזרחיה והוא מעל כל שיקול, החלטה או תעדוף.

כל זמן שאין לישראל תכלית עם מטרות ברורות לשינוי המציאות בצפון, נמשיך להתפעל מפעולות והישגים טקטיים, אך אלה לא יזיזו את נסראללה מעמדתו. חיזבאללה לא שינה את דרכו אחרי חיסולו של שוכר, רמטכ"ל הארגון, ולראשונה שמענו את נסראללה בקולו מודה בפגיעה הכי קשה בארגון ואנשיו מאז הקמתו, אך באותה נשימה מיהר וחזר לעקרונות המלחמה כפי שהגדיר בראשיתה. ללמדנו, שלמרות פעולות כאלה, ללא תכלית ברורה - נמשיך לשלם מחירים כבדים.

כדי שזה יקרה, ראוי שבין ההצהרות, ההחלטות והפעולות יעבור קו ברור, שיחבר בין ההצלחות הטקטיות המרשימות לתכלית אסטרטגית ברורה. ועוד דבר, די לעסוק כל הזמן בהערכות כיצד תגיב איראן וכיצד יבחר נסראללה לפעול. בואו נשאל מה ישראל צריכה לעשות ומה נכון לעשות, שזו תהיה ראשית הצירים של פעולותינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר