גלי ההדף שיצרו שני חיסולי העומק המיוחסים לישראל ביממה האחרונה, האחד בלב הדאחייה, מעוז חיזבאללה בדרום ביירות, האחר בלב טהרן, התפשטו אתמול ברחבי האזור וחוללו מערבולת של הלם וזעזוע לצד מבוכה רבה ותחושת השפלה אצל האיראנים ובני חסותם בארגון הטרור הלבנוני.
שעות על גבי שעות התחבטו אתמול פרשנים ומומחי ביטחון בכל ערוצי הטלוויזיה והרשתות החברתיות בעולם הערבי, בניסיון להבין כיצד הצליחה ישראל לאתר ולפגוע בדיוק כירורגי כזה באחד המפקדים הצבאיים הבכירים ביותר של חיזבאללה, למרות אמצעי הכוננות המרבית שנקט הארגון אחרי הטבח בירי הרקטה למגרש הכדורגל במג'דל שמס.
הוא הדין בחיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס, שפרש לשנת לילה במתחם המעונות הפרטי של ותיקי משמרות המהפכה בטהרן, אחרי שהתחבק עם המנהיג הרוחני, עלי חמינאי. ברור שמה שהגביר את ההלם והמבוכה בטהרן ובביירות הוא ההבנה שמה שאפשר לישראל לחסל את שני הבכירים במיקום ובתזמון מושלם הוא המודיעין האיכותי שהשיגה, לצד רמה גבוהה מאוד של ביצוע.
האיראנים, זה לא סוד, מתהלכים כבר שנים - אחרי חיסולים רבים של מדעני גרעין רבים ופיצוצים מסתוריים על אדמתם - בידיעה שהם חדורים מודיעינית ו"שקופים" לביון הישראלי. גם נסראללה, שנרתם בחדווה לסייע לחמאס, לא העלה על דעתו שיאבד יותר מ־500 פעילי שטח במכוניות, על אופנועים ובמקומות מסתור - כתוצאה מהמודיעין המעולה של ישראל.
כגודל ההשפלה כך גודל המחויבות
על פניו נראה היה אמש שכגודל ההשפלה בדאחייה של ביירות ובטהרן כך גם גודל המחויבות שהושמעה שם לנקום בישראל. חיזבאללה הבהיר מיד אחרי הטבח במג'דל שמס כי תגובה לא מידתית של ישראל תגרור תגובה זהה מצד הארגון, ובמקרה שלפנינו: פגיעה בביירות יכולה לגרור ניסיון להגדיל את טווח הירי לכיוון חיפה, תל אביב ומטרות ממוקדות אחרות.
גם באיראן, למרות שמדובר בבכיר חמאס ולא בבכיר איראני, הכריזו אתמול חמינאי ומפקדי משמרות המהפכה כי "חייבים להעניש בחומרה את ישראל" כיוון ש"דמו של המנהיג הפלשתיני נשפך על אדמה איראנית".
אלא שכעת נאלצים חמינאי ונסראללה להתמודד עם אותה דילמה שעמדה בפני ישראל אחרי הטבח בילדי מג'דל שמס: איך לייצר תגובה משמעותית, כואבת, אבל כזו שתאפשר לישראל "להכיל" את האירוע ולא תגרור את האזור למלחמה כוללת, שציר הרשע - הכולל את איראן ושלוחיה באזור - אינו מעוניין בו כרגע.
הבעיה היחידה עם חיסולי העומק היא שהאפקט הדרמטי שלהם הוא קצר מועד. הם לבדם לא ישקמו את ההרתעה, לא יפתרו את העימות עם חיזבאללה בצפון ולא יסייעו להשיג את הדבר החשוב ביותר שאין דחוף ממנו: להחזיר את החטופים מעזה. עדיין צריך לראות אם חיסולו של הנייה יסייע להאיץ, או דווקא להפך - יעכב את ביצוע העסקה, כפי שטענו אמש הקטארים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו