״אני נורא מתרגשת״: תיעוד החילוץ של נועה ארגמני מדירת המסתור בנוסיראת

תחת אש בלב עזה: המשטרה מפרסמת הערב (שבת) תיעוד עוצר נשימה מרגעי החילוץ הדרמטיים של נועה ארגמני מדירת המסתור שבה הוחזקה במהלך מבצע ארנון.

בסרטון נראים לוחמי הימ״מ והשב״כ מאתרים את ארגמני בדירה, אחרי שחיסלו את שלושת המחבלים החמושים ששמרו עליה.

״נועה הכל בסדר, לוקחים אותך הביתה, לוקחים אותך הביתה״, אומר אחד הלוחמים לארגמני שהוחזקה 246 ימים בשבי חמאס. ״שו״ן בידינו, שו״ן בידינו״, מעדכן הלוחם את יתר חבריו לצוות.

בשלב זה, לקח אחד הלוחמים את ארגמני על הגב "שק קמח", ושני לוחמים אחרים עמדו מלפניו ומאחוריו, כדי לשמש מגן אנושי לארגמני המופתעת.

״את בטוחה, אנחנו לוקחים אותך לאוטו״, אומר לה הלוחם כשברקע נמשכים קרבות אש עם מחבלים. ״אנחנו חבר׳ה מהימ״מ והשב״כ, לוקחים אותך הביתה, אנחנו מאוד מתרגשים שאת פה. אנחנו גאים בך״.

"אמא שלי בחיים?"
ארגמני נשמעת בסרטון אומרת לגיבורים שבאו לחלץ אותה ״אני נורא מתרגשת, אני פשוט מאוד מפחדת מהדרך״. אחד הלוחמים הרגיע אותה ״הכל בסדר. את איתנו, הכל בסדר״.

פקד ע', מפקד צוות בימ"מ, לא ישכח את הרגע שבו עמד מול דלת דירת המסתור שבה הוחזקה ארגמני. "פרצנו אותה ובתוכה היו שלושה מחבלים חמושים", הוא תיאר את השתלשלות מבצע החילוץ בראיון ל״ישראל היום״.

״נטרלנו אותם מייד וחיפשנו את נועה בחדרים, כי לא ידענו בדיוק באיזה חדר היא מוחזקת. שני הלוחמים שהיו לפניי ראו אותה ראשונים. היא היתה מאוד מבוהלת וישבה מכווצת על מיטה. הלוחם הראשון אמר לה בעברית 'נועה, הכל בסדר. באנו להציל אותך. באנו לקחת אותך הביתה'. אמרנו לה שאנחנו מצה"ל והרגענו אותה שהכל בסדר. אחד הלוחמים לקח אותה על הגב 'שק קמח', ושני לוחמים אחרים עמדו מלפניו ומאחוריו, ושימשו שכפ"צ אנושי לנועה".

"השאלה הראשונה שהיא שאלה זה אם אמא שלה בחיים, אמרתי לה שכן היא הסתכלה על כולם ואז שאלה 'אתם בטוחים?', אמרנו לה, 'נועה - באנו להחזיר אותך לאמא'. היא הייתה יחפה ומאוד מבוהלת ומפוחדת", סיפר פקד ע׳.

מסתערבים ומסתערבות הסתובבו בשוק

על פי תחקיר של ה"ג'ואיש כרוניקל" שפורסם ביום חמישי האחרון, לפני המבצע לחילוץ ארבעת החטופים, שיגרה ישראל לאזור נוסיראת מסתערבים ומסתערבות כדי לאסוף מידע.

לפי הדיווח, ישראל קיבלה מידע על מקום החזקתם של נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו כבר ב-12 במאי. מאותו הרגע ואילך, כל יחידה במודיעין הייתה ממוקדת באזור מסביב לשעון.

כדי לקבל עוד נתונים, צוות של מסתערבים נשלח לגזרה והסתובב בשוק של מחנה הפליטים. מטרתם הייתה לא רק לאסוף מידע מהמקומיים אלא גם לאמת מידע שהתקבל ממחבלים עצורים.

"שיחות בערבית עם מבטא עזתי מושלם"

ימים אחדים אחר כך, כאשר התמקמו בבניין, למדו את האזור והבינו שלא עוררו חשד, המסתערבים החלו במשימתם: אימות המיקומים שבהם הוחזקו החטופים. הם התפצלו לשתי קבוצות. באחת מהן היו גבר ואישה – לוחם ולוחמת קומנדו – שיצאו לצעידה ברחוב לעבר מרכז רפואי, שנמצא רק 200 מטר מהבניין שבו הוחזקה ארגמני.

בדרך, כך לפי הדיווח, הם עצרו ליד החנויות וכביכול התעניינו בסחורה, תוך שהם מתלוננים על המצב החמור ברצועה. "השיחות נעשו כמובן בערבית – ועם מבטא עזתי מושלם", לשון הדיווח. מאחוריהם, צעדו ארבעה מסתערבים נוספים – למקרה שמשהו ישתבש.

הצוות השני הורכב מארבע חיילות, לבושות כנשים ערביות (שאחת מהן התחזתה להרה), שנשאו שקיות פלסטיק גדושות מוצרי מזון וירקות. הן הלכו בזוגות לעבר בניין מגורים סמוך, שבו, בקומה השלישית, הוחזקו שלומי, אלמוג ואנדריי. גם מאחוריהם צעדו ארבעה מסתערבים, לגיבוי.

שלוש שעות אחר כך, בזמן שנקבע מראש, שני הצוותים חזרו לבית השכור והחלו לטפל במידע שהשיגו. כעת היה ברור: ארבעת החטופים מוחזקים אצל שתי משפחות עזתיות.

לוחמי הימ"מ התאמנו במשך שלושה ימים

עם אישור המודיעין על המיקומים, הקבינט החליט לפעול. 28 לוחמי ימ"מ החלו להתאמן בשני מתחמים שנבנו במיוחד כדי לדמות את הבניינים שאליהם יצטרכו לפרוץ בנוסיראת. בתום שלושה ימי אימונים, הרמטכ"ל הרצי הלוי עדכן את שר הביטחון יואב גלנט שהמבצע מוכן. רה"מ בנימין נתניהו אישר – והמבצע יצא לדרך.

בחמישה ביוני, בשעות הלילה, המסתערבים קיבלו פקודה לעזוב את נוסיראת בלי לעורר חשד. ארבעה מהם נותרו להשגיח על הבניינים כדי לוודא שהחטופים אינם מועברים למיקום אחר.

רק בשלב הזה התבשרו מפקדים בכירים ושרי קבינט אחרים על המבצע שעומד לצאת לדרך. ביום שישי בבוקר, 28 אנשי הימ"מ החלו את דרכם בשני צוותים לעבר שני הבניינים במחנה נוסיראת.

מעט לפני 11:00 בבוקר, הלוחמים הגיעו לשתי המטרות וחיכו לפקודה. מידע מכטב"מים אישר שהשטח נקי, ושאין תנועות חשודות ליד שני הבניינים. בשעה 11:00 בדיוק האות ניתן וההסתערות החלה. המחבלים שהקיפו את ארגמני חוסלו במהירות: בתוך שש דקות היא חולצה ללא פגע מהבית, הובהלה למסוק והוטסה לישראל.

חלק מלוחמי הימ"מ השתמשו בסולם כדי להיכנס לתוך החדר שבו הוחזקו שלושת הישראלים. הם נכנסו באותו הרגע שבו שאר הכוח חדר מחדר המדרגות הראשי של הבניין. ברגע זה, הצוות של ארנון זמורה ז"ל ספג אש מטווח קצר מצד 30 מחבלי חמאס שהיו בדירה. הם ירו ממקלעים, השליכו רימונים ואפילו ירו טילי אר.פי.ג'י לעבר הלוחמים.

ברגעים אלה נפצע זמורה אנושות. רופא ושלושה חובשים ניסו להציל את חייו.

הימצאותם של 30 המחבלים הפתיעה את הלוחמים, וההערכה היא שהם הגיעו אל הדירה רק בלילה שקדם למבצע החילוץ. למרות ההפתעה, לוחמי הימ"מ המשיכו בקרב מטווח אפס, כשאליהם מצטרפים לוחמים שחיכו מחוץ למבנה.

חילוץ תחת אש

בינתיים, עשרות מחבלים הבליחו מהמנהרות מסביב לבניין ותגברו את אנשיהם באש מקלעים ובירי אר.פי.ג'י. צוותי הימ"מ יצאו מהבניין, נושאים על אלונקה את זמורה, רצים דרך סמטאות מלאות עשן ושוק סמוך, שהיה מלא בעזתים. הם ניסו להגיע לרכב חילוץ שחיכה להם – אבל התברר כי נפגע מטיל. בשלב הזה החליטו בפיקוד המבצע להפעיל את תוכנית ב': חילוץ, למרות האש הכבדה של המחבלים, תחת חיפוי מסיבי של חילות האוויר והים והכוחות הקרקעיים שהיו באזור.

בסיוע טנקים, מאות חיילי גולני, צנחנים וגבעתי חדרו למחנה, ניהלו קרבות עם מחבלי חמאס. ספינות חיל הים חיפו ממערב, ומסוקי חיל האוויר – ממזרח. באחד המקרים פגע מסוק בקבוצת מחבלים במרחק של עשרה מטרים מלוחמי צה"ל. כוחות התגבורת והחיפוי האווירי בודדו את זירת הקרב, וסיפקו מסדרון מילוט בטוח לשלושת החטופים. בסופו של קרב מתיש, חיסלו הלוחמים הישראלים את כל המחבלים בזירה.

בחמאס טוענים כי במהלך המבצע נהרגו 274 פלשתינים. בצה"ל אומרים כי נהרגו או נפצעו 104 אנשי חמאס, או אזרחים ששיתפו עמו פעולה בתום הקרב, שלושת החטופים הוטסו במסוק לישראל. מטוסי חיל האוויר הפציצו את הבניין (שבו הוחזקו) והחריבו אותו. לוחמי הימ"מ עלו על שני המסוקים האחרים. המאמצים להחיות את ארנון זמורה נמשכו גם תוך כדי הטיסה, אולם מותו נקבע עם הנחיתה בבית החולים.