האיום לפריצת מלחמה עם חיזבאללה בגבול הצפון הולך וגובר, ורוב משרדי הממשלה קיימו דיונים ו"משחקי מלחמה" כדי להיערך לכך ככל הניתן, אך בכירים במערכת הביטחון טוענים כי היחיד שלא קיים משחק מלחמה או הקצה את המשאבים הדרושים כדי להיערך לה הוא שר הפנים משה ארבל. גורמים בכירים המעורים בפרטים אמרו ל"ישראל היום" כי אם משרד הפנים לא יבצע את כל ההכנות המתבקשות יהיה קושי רב לקלוט אזרחים שיימלטו מהאזורים המטווחים, חרף תוכנית "מלון אורחים" שהוכנה בדיוק לתרחיש זה.

בכל חודשי המלחמה עד כה נורו לעבר שטח ישראל כ־17 אלף רקטות, מצפון ומדרום - כ־9,000 מהן שוגרו מעזה וכ־3,000 מלבנון. רק אתמול נורו עשרות רקטות מלבנון לשטח ישראל, וכ־60 מהן כוונו ליחידת הבקרה האווירית במירון, שלפי הצבא ספגה "נזק קל" בלבד. אלא שכידוע, לחימה בחזית הצפונית לא תהיה דומה כלל למציאות שאליה "התרגלנו" בשבעה וחצי החודשים האחרונים.

על פי תרחיש הייחוס המעודכן של מערכת הביטחון, אם תיפתח לחימה בצפון עלול חיזבאללה לשגר לישראל 5,000-3,000 רקטות ביממה. לפי ההערכות, כ־1,000 מתוכן יוגדרו "נפילות אפקטיביות" - כ־90% מהן ישוגרו לכ־40 ק"מ מהגבול, והשאר למרכז. המשמעות היא שהיישובים מקו הגבול ועד מטרופולין חיפה, פחות או יותר, יספגו את רוב האש.

החשש: פגיעה בתשתיות

לאור עדכון תרחיש הייחוס, ביוזמת רשות החירום הלאומית (רח"ל) שבמשרד הביטחון הקצתה המדינה 2 מיליארד שקלים לרכש מלאי אסטרטגי - הכולל תזקיקים, ציוד רפואי, מספוא לבהמות, מוצרי גלם למזון, חיטה, ציוד לינה, שקי שינה, אוהלים ומכלי מים – אך במערכת הביטחון מוטרדים במיוחד מפגיעה אפשרית בתשתיות הלאומיות ובהן משק האנרגיה, בדגש על החשמל, הסלולר, התחבורה ומערכת הבריאות.

לפי בכירים הבקיאים בנושא, רובם המכריע של משרדי הממשלה - התחבורה, החינוך, הכלכלה, התקשורת, האנרגיה ואחרים - הבינו שעליהם להאיץ משמעותית את ההיערכות לאפשרות של מלחמה בזירה הצפונית. גורמי הביטחון מציינים כי רוב השרים לקחו את הדברים ברצינות, וקיימו משחקי מלחמה כדי להעריך ולשפר את מצב מוכנות משרדיהם.

אלא שלפי הגורמים הללו - ובניגוד לדרישות ולבקשות של גורמי הביטחון - משרד הפנים, בראשות השר משה ארבל, לא מקיים "משחק מלחמה" או מקצה את המשאבים הנדרשים להכנת המדינה ללחימה בתרחיש צפוני.

למשרד הפנים תפקיד חשוב מאוד בזמן מלחמה. בין היתר, הוא אחראי להקצאת המשאבים לרשויות המקומיות שאמורות לקלוט את האזרחים המתפנים. אם תיפתח מלחמה, וצפון הארץ עד קו חיפה יהיה תחת מטחים כבדים ובלתי פוסקים, מדינת ישראל לא תפנה באופן יזום את האזרחים עד קו חיפה לבתי מלון או למקומות מוסדרים, בין השאר משום שאין די מקומות שיכילו את כמות האזרחים שיבקשו להימלט מהסכנה.

רק כדי לסבר את האוזן: במטרופולין חיפה מתגוררים כ־600 אלף אזרחים, ולכ־250 אלף מהם אין מיגון כלל. עקב כך, ההערכות הן שחסרי המיגון אשר לא ימצאו מקלט אצל קרובי משפחה או חברים ברחבי הארץ יתפנו באופן עצמאי ויחפשו מקומות לשהות בהם מבלי שיקבלו הוראה לכך.

שם הקוד: "מלון אורחים"

ישראל נערכת זה שנים לתרחיש של פְּלִיטוּת המונית, בתוכנית שקיבלה את שם הקוד "מלון אורחים", שבמסגרתה תידרש כל רשות מקומית בארץ לספק תנאים בסיסיים לפליטים בשיעור של כ־4% ממספר תושביה. לפליטים הללו אמור להיות מוצע פתרון לינה במוסדות ציבוריים ובמוסדות חינוך, הכולל מזרנים ואספקה מתאימה.

את כל האופרציה המורכבת הזו אמור לתכלל משרד הפנים, אך כאמור השר ארבל לא קיים משחק מלחמה וטרם הקצה את המשאבים הנדרשים לה.

גורמים בכירים אמרו ל"ישראל היום" כי מצופה משר הפנים לקיים משחק מלחמה, להבין את היקף הבעיה, לבדוק אם יש פערים וכיצד ניתן לצמצם אותם. באופן כללי, לדבריהם, השר נדרש להיות אקטיבי כדי שאם אכן מדינת ישראל תידרש לכך, היא תוכל לתת מענה יעיל לאזרחים שיחפשו מחסה בזמן המלחמה.

שר הפנים מסר ל"ישראל היום" בתגובה: "מעולם לא פנו אלי ממשרד הביטחון בנושא - לא גורמים רשמיים ולא גורמים עלומים המגדירים עצמם כבכירים במערכת הביטחון".