אמנם רק לפני ימים אחדים צה"ל החל לתחקר את המלחמה באופן רשמי, אך כבר כעת מסמנים בצבא את הצורך המבצעי בהקמת יחידות נוספות שיענו על הצרכים הביטחוניים שיותאמו למצב הביטחוני החדש לאחר טבח 7 באוקטובר.
בין היתר, בצה"ל בוחנים אפשרות להקמת גדוד הנדסה חדש, עיבוי מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים בחיל האוויר, חיזוק חיל השריון באמצעות פלוגות סדירות נוספות שיחליפו את פלוגות המילואים, הקמת מספר גדודי חי"ר קל, פתיחה של שתי סוללות כיפת ברזל סדירות נוספות ועוד.
נדגיש כי בשלב זה מדובר בעבודות מטה וברעיונות, וכי ההחלטות בנוגע להקמת היחידות החדשות טרם התקבלו. ההחלטות בנושא תלויות גם בתוכנית הרב־שנתית שתיגזר בין היתר מהתחקירים שמתבצעים בימים אלה, כמו גם במקורות כוח האדם שיועמדו לרשות הצבא ובתקציב שיאושר לו.
יחד עם זאת, נוכח המצב המבצעי והביטחוני בצפון, עם החלטה אחת לפחות הרמטכ"ל לא המתין. בתקופה האחרונה החליט רא"ל הלוי להקים מחדש את החטיבה המרחבית חרמון (810) שנסגרה לפני כמה שנים משיקולים תקציביים, ואוחדה עם חטמ"ר הגולן (474).
מחזירים עטרה ליושנה
באשר לרצון בצה"ל להקים יחידות נוספות, ניתן לומר כי המלחמה בעזה הוכיחה בין היתר את הצורך בהגדלת חיל השריון - שצומצם באופן משמעותי בשני העשורים האחרונים. בין היתר, לפני כמה שנים הוחלט כי פלוגה אחת בכל גדוד שריון סדיר תהיה מושתתת על אנשי מילואים, וכעת מעוניינים בצבא להשיב את המצב לקדמותו, ובאמצעות חיילי המילואים שמשובצים כעת בחטיבות הסדירות להקים מסגרות שריון חדשות במילואים.
כמו כן, נוכח היקף העבודה המשמעותי על לוחמי ההנדסה, בצבא מעוניינים להקים גדוד הנדסה נוסף, להקים עוד כמה גדודי חי"ר קל - בדומה לגדודים המעורבים (קרקל, ברדלס, אריות הירדן, לביאי הבקעה ופנתר), אך לאו דווקא גדודים מעורבים של נשים וגברים.
על הצורך בהקמת סוללות סדירות נוספות של כיפת ברזל גם כן אין חולק, וכך גם על הצורך בהרחבת מערך כלי הטיס המאוישים מרחוק. כבר כעת בצה"ל הרחיבו את מערך הכטמ"ם, ובין היתר הקימו טייסת חדשה בבסיס חיל האוויר בפלמחים.
מעבר לכך, בצבא מתכננים לשנות גם את מתכונת התעסוקה המבצעית של היחידות השונות ולצמצם את הסבבים ביניהם, כך שגדוד יתפוס גזרה במשך תקופה ארוכה, ויציאות החיילים הביתה תהיינה בסבבים בתוך הגדוד עצמו. כתוצאה מכך, מתכוונים בצבא להעלות את אחוזי האיוש בתוך הגדודים והפלוגות כדי לאפשר יציאת החיילים הביתה, כמו גם להפניות ועוד.
ואם לא די בכך, ישנם גם לא מעט גופים נוספים בצה"ל שיצטרכו לגדול לאור לקחי המלחמה, לרבות עיבוי יחידות באגף המודיעין והקמת התארגנויות חדשות באמ"ן, חיזוק מערך תומכי הלחימה ואפילו הרחבת גופי מטה, כמו מערך הנפגעים שיצטרך מעתה לטפל בהרבה יותר נפגעים ומשפחות שכולות.
ממתינים לחקיקה
לפיכך, בצה"ל מציינים כי הם זקוקים לעוד אלפי חיילי חובה, כמו גם לאלפי תקנים למשרתים נוספים בקבע. נכון לרגע זה, מתוך כ־7,000 תקני קבע שביקש הצבא, אישר האוצר לצה"ל כ־2,500 תקנים נוספים, ועוד 1,500 בקונסטלציה קצת שונה.
באשר לחיילי הסדיר המצב מעט מורכב יותר, שכן במערכת הביטחון כבר הודיעו כי הם מעוניינים להאריך את שירות הסדיר של הגברים מ־32 ל־36 חודשים. אך כידוע, חרף הצורך המבצעי שאותו מגדירים בצה"ל "דחוף", החקיקה מתעכבת נוכח חילוקי דעות במערכת הפוליטית וניסיונות של גורמים שונים לתקן את העוול שבאי־גיוס חרדים דווקא עכשיו, בזמן המלחמה.
פתרון הביניים של הצבא הוא הוצאת צו 8 אוטומטי ללוחמים שמסיימים 32 חודשי שירות והארכת שירותם בפועל ל־36 חודשים באמצעות הצווים הללו. כך נעשה לחיילים שהיו אמורים להשתחרר במחזור נובמבר, וכך קורה בימים אלה עם החיילים שאמורים להשתחרר במארס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו