צפירת הרגעה בנאום נסראללה: חיזבאללה מורתע ולא מעוניין בהרחבת הלחימה

מי שחיפש אתמול קצה חוט בדבריו של חסן נסראללה על מה שעתיד לקרות בזירה הצפונית, התאכזב בוודאי. מנהיג חיזבאללה היה זהיר מאוד בדבריו, ונשמר שלא להתחייב כדי שלא לסנדל את עצמו.

ניכר שנסראללה נתון עדיין בדילמה. מחד, התחייבותו הפומבית להגיב על כל חיסול שיתבצע בלבנון, בוודאי בביירות, כולל של אנשי חמאס. מאידך, חוסר רצונו להבעיר כעת את לבנון ולסכן את ארגונו ואת ארצו, ולעשות זאת בעבור ארגון סוני ועבור מערכה שמתנהלת בעזה. הוא הבהיר כי כל ארגון פועל בנפרד ונהנה מעצמאות אסטרטגית בהחלטותיו, רמז לכך שחיזבאללה אינו נשלט או מופעל מטהרן.

במילים אחרות, נסראללה ביקש לומר שחיזבאללה יפעל כשזה ישרת את האינטרס שלו, ולא את זה של מישהו אחר. זאת היתה הכתף הקרה השנייה שהוא מפנה לחמאס מאז 7 באוקטובר, וסטירת לחי מהדהדת לחזון איחוד החזיתות שאותו הוביל סלאח אל־עארורי, שחוסל שלשום בביירות. אז אתמול הבהיר נסראללה שהוא מוכן לשלם מס הזדהות מינימלי בלבד בדמות הלחימה המוגבלת בגבול הצפון, אבל אין לו עניין שמישהו אחר יגרור אותו למלחמה נרחבת.

מבחינת ישראל זאת צפירת הרגעה כפולה. פעם אחת כי היא מורידה את החשש מתגובה אלימה במיוחד, שהיתה מחייבת תגובת נגד ישראלית הולמת, והיתה מסכנת את הצדדים במערכה כוללת. ופעם שנייה כי היא מלמדת שחיזבאללה מורתע, ובניגוד לאזהרותיו המוקדמות מוכן לספוג מכה כואבת במגרש הביתי שלו - בלב שכונת הדאחיה בביירות.

חיזבאללה יגיב במידה

סביר עדיין שחיזבאללה יחפש להגיב, וסביר שהוא ינסה לעשות זאת במידה. אם יוכל, יפגע בבכיר ישראלי בגבול הצפון או בחו"ל, ואולי ינסה לשגר כלי מדויק למתקפה ממוקדת על יעד בצפון הארץ. את עיקר כוחו הוא ישמור להזדמנות אחרת, בתקווה שהיא לא תגיע בעת הקרובה. בין אם זה החשש מהרס לבנון, מפחד שיחוסל, מרצון איראני לשמר את חיזבאללה כהרתעה מפני תקיפה של אתרי הגרעין, או ממכלול הסיבות גם יחד - הנאום אתמול לימד שנסראללה מורתע אפילו יותר מכפי שהעריכו בישראל תחילה.

מצב הדברים הזה מחזיר את הדילמה לישראל. חיסול אל־עארורי המיוחס לישראל לא רק הוציא מהמשחק גורם משמעותי בחמאס, אלא גם הכשיר את חופש הפעולה הישראלי בביירות לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה. זה מאפשר לישראל בוודאי להעמיק את הפגיעות בבכירים ובתשתיות של חמאס (והג'יהאד האסלאמי) בלבנון כפי שחמאס מאשים אותה, ואולי גם באנשי משמרות המהפכה האיראנים, אבל ספק אם זה מאפשר לה להעמיק את הפגיעה בחיזבאללה עצמו.

מאז השבת השחורה התכתשו ישראל וחיזבאללה בעיקר באזור שמדרום לליטני ובאזור שסמוך לגדר בשטח ישראל. שני הצדדים נשמרו שלא להעמיק את הפגיעות ההדדיות, כדי שלא להתדרדר למלחמה כוללת. כעת, בעקבות המורתעות המופגנת של חיזבאללה, ישראל תשקול בוודאי אם לפגוע גם בתשתיות האסטרטגיות של הארגון בעומק לבנון. הדילמה ברורה: מחד, זו הזדמנות להיפרע מאיומים משמעותיים משלל סוגים; מאידך, הסתכנות בתגובה חריפה יותר של חיזבאללה לעבר יעדים בעומק ישראל.

הדילמה הזאת תלווה את הצדדים בשבועות הקרובים, במקביל לניסיונות למצוא פתרון מדיני למשבר בצפון. הסיכויים שפתרון כזה יושג מוערכים עדיין כנמוכים, בעיקר משום שאף גורם לא מסוגל לתת ערבויות לכך שחיזבאללה לא ישוב לפעול בסמוך לגדר (נסראללה לא שיקר כשטען אתמול שארגונו עדיין פועל במרחב הגבול). גם אם יושג פתרון חלקי, הוא יחייב את צה"ל להישאר בכוחות מתוגברים בגבול הצפון לאורך זמן, כדי לאפשר לתושבי הצפון לשוב לבתיהם בבטחה.

נסראללה התייחס בנאומו גם למפקד כוח קודס וידידו הקרוב, קאסם סולימאני, שאתמול צוין יום השנה הרביעי לחיסולו בבגדד בידי ארה"ב. נסראללה אמר שסולימאני מטריד את אויביו גם אחרי מותו, תוך שכיוון לפיגוע אתמול סמוך לקברו. בכך הוא רמז למה שנאמר באיראן מפורשות: שישראל מעורבת בפיגוע הזה, שגבה את חייהם של יותר מ־200 בני אדם.

סביר שאת הפיגוע ביצעה קבוצה שמתנגדת למשטר בטהרן. יש לא מעט כאלה, שזוכות לתמיכה מצד גורמים שונים. המטרה בפעילותן היא לערער את הביטחון באיראן במטרה לפגוע במשטר. ספק אם הפיגוע אכן עשה זאת, אבל הוא היה תזכורת לכך שמי שמשחק באש סופו להיכוות.