רק שלא יבלמו אותם באמצע: מתי טוכפלד עם הלוחמים בחאן יונס

45 דקות לוקחת הנסיעה מהגדר ללב חאן יונס, הכוורת הרוחשת של הטרור החמאסי, המהווה את מוקד הלחימה המשמעותי ביותר ברצועת עזה בשבועיים האחרונים. מדובר בזירה חיה, במובן הרע של המילה, עם אינספור היתקלויות ואירועי תופת המאתגרים את חיילינו. מירי צלפים מגגות הבתים, דרך טילי נ"ט של חוליות תת־קרקע הפועלות במחילות, מגיחות, משגרות וצוללות חזרה אל מתחת לאדמה, ועד הסתערויות פנים אל פנים בירי מקלעים וזריקת מטענים.

בניגוד לצפון הרצועה, שם כתש צה"ל את קיני המחבלים בצעדים מדודים ובהתקדמות איטית וקבועה, בחאן יונס, מעונה החדש של אוגדה 98 בפיקודו של תא"ל דן גולדפוס, בחרו הכוחות בשיטה אחרת: כניסה מהירה היישר למרכז העיר, הקמת מגננים צבאיים, שמהם יוצאים מדי יום הכוחות לחרוש את השטח, לאתר מנהרות, אמל"ח, תשתיות טרור ומחבלים. צה"ל אכן הפתיע את חטיבת חאן יונס המונהגת על ידי המח"ט ראפה סלמה, המקורב מאוד למוחמד דף וליחיא סינוואר, אבל מהר מאוד הופתע בעצמו נוכח כמויות האמל"ח ותשתיות הטרור העצומות ברחבי העיר, מקום הולדתם ומגוריהם של ראשי חמאס בעזה. אין כמעט בית בלי פיר מנהרה. אין מבנה בלי ריכוז אדיר של אמצעי לחימה.

בניגוד לאזורים אחרים שנכבשו בידי צה"ל, כניסת העיתונאים לחאן יונס לא נעשית על גב ג'יפים פתוחים, אלא בשיירה ארוכה של טנקים ונגמשי נמ"ר. כבר בתדריך שלפני הכניסה לעזה הבהיר מפקד האוגדה שאין להסתובב או לנסות לפתוח דלתות. יש בגזרה מנהרות שטרם התגלו. ההיתקלויות עם המחבלים הן דבר יום ביומו באזור. גם ירי טילים נגד טנקים על כלי הרכב המשוריינים של צה"ל הוא מחזה די נפוץ פה. רק לפני כמה ימים נורה טיל אר.פי.ג'י על נמ"ר של צה"ל. בנס איש לא נפגע. והכלי, המוקף אמצעי הגנה מתקדמים מכל עבריו, המשיך בנסיעתו.

"הדובי" עבד שעות נוספות

התחנה הראשונה של השיירה בראשות מפקד האוגדה גולדפוס היא המפקדה. לצד מפקדת האוגדה ממוקמת מפקדת חטיבת הקומנדו בפיקודו של אל"מ עומר כהן. הווילונות הערביים, עבים בצבע אדום עז, עוד נותרו בחדר, מפרידים בין חדר המדרגות למה שהיה עד לפני שבועיים סלון. התקרה גבוהה, מעוטרת בקשתות. אפילו חלק מהתמונות עוד על הקירות. בעלי הבית החדשים תלו לידם גם דגל ישראל קטן מבד. לתושבי העיר זו אמורה להיות הבהרה לגבי נוכחות צה"ל ברצועה. הצבא לא הולך לשום מקום. ברוכים הבאים למציאות החדשה שכפה עליכם חמאס.

נוכחות צה"ל בעיר מורגשת היטב. אלה לא רק הדי הפיצוצים הנשמעים כאן בלי הרף. אלה גם הבתים המופצצים ועיי החורבות שהותירה אחריה המכונה הצה"לית שעברה פה. במרכז חאן יונס, אזור שוקק חיים עד לפני חודשיים וחצי, אין אפילו כביש אספלט אחד, הדי־ניינים הצבאיים, "דובי", כפי שהוא מכונה ברשת הצבאית, עבדו פה שעות נוספות.

הפגישה שלנו עם מפקד האוגדה מתקיימת כשבוע אחרי האירוע הנורא שבו נורו חטופים ישראלים מאש כוחותינו. זה לא קרה בגזרה הזאת ולא על ידי האוגדה הזאת, אבל הלקחים הופקו בכל שדרת הפיקוד ודרגי השטח בצה"ל. גולדפוס נזהר שלא לשפוט את החיילים לכף חובה. ההחלטות פה מתקבלות לפעמים בשבריר שנייה, הוא אומר, אזרח תמים יכול להתגלות כמחבל מתאבד. בתים, שאליהם משכו המחבלים את החיילים, התפוצצו על יושביהם. זה אויב אכזר שמשתמש באמות המוסר שלנו נגדנו.

תוקעים דגל

ממפקדת האוגדה עולים שוב לכלים. גולת הכותרת של הביקור: ביתו של יחיא סינוואר. לפחות המקום שבו היה ביתו. היום יש שם מכתש ענק, פרי מעשיהם של טייסינו מחיל האוויר. זה אזור עוין שבו מתקילים המחבלים את חיילינו כמעט מדי יום. האבטחה סביב קבוצת העיתונאים היתה מאסיבית. הדריכות של הכוחות גבוהה. האיום פה יכול להגיע מכל מקום - חורבות בתים שעדיין עומדים על תילם, או מפיר שעוד לא התגלה. יש פה עשרות כאלה, אם לא יותר.

לכוחות בשטח חשוב שהציבור בבית יידע שהמוטיבציה שלהם, למרות היעדרותם הממושכת מהבית, בשיאה. 7 באוקטובר מול עיניהם של החיילים, בלי הסחות דעת, בלי אולפני טלוויזיה או פוליטיקאים מנמיכי ראש וזקיפות קומה. פה אין טלוויזיה. אין קליטה לטלפונים. רק החברים לובשי המדים, והערבים המחבלים שממול. האויב פה ברור. אין מקום למו"מ או לשיח. רק ירי והרג.

הם רוצים זמן. כל דבר לוקח זמן. חצי יום לקח להכניס ולהוציא חבורת עיתונאים, הרבה יותר מזה לוקח לטהר שטח. לאתר מנהרות או תשתיות ולהשמיד אותן. חשוב להם שבבית ידעו שאין שום דשדוש או היסוס. מכונת ההשמדה הצה"לית עובדת. המטרות בהישג יד. רק שלא יבלמו אותם באמצע.

המפקדים פחות מרשים לעצמם לדבר על היום שאחרי - נושא מדיני מובהק. חיילי המילואים משוחררים יותר. כשאנחנו תוקעים דגל בלב חאן יונס, הם אומרים, אנחנו לא מתכוונים שבעוד כמה שבועות או חודשים מישהו יוציא אותו וינפנף במקומו דגל אש"ף או דגל ערבי אחר. את ביטחון מדינת ישראל נוכל לשמור באמת רק כשדגלי ישראל יתנפנפו בכל רחבי הרצועה.