פתרון הדילמות האסטרטגיות של ישראל יפגע בקואליציה, אך יסייע למדינה לגבור על הפוליטיקה

ברקע יומה ה-31 של המלחמה בעזה, ישראל וחמאס מתקרבים לנקודה שבה אחד מהצדדים יצטרך לסגת מהקווים האדומים שקבע לעצמו.

ישראל הגדירה כי המבצע בעזה יימשך עד להכרעת הזרוע הצבאית של חמאס, ועד שיישללו מהארגון יכולותיו השלטוניות ברצועה. היא גם הבהירה שלא תאפשר הפסקת אש הומניטרית עד שלא תהיה התקדמות ממשית בסוגיית החטופים, וכי תמנע הכנסת דלק לרצועה בניסיון לפגוע במערך המבצעי של חמאס, ולחייבו לצאת מהמנהרות התת-קרקעיות.

חמאס הגדיר לעצמו מטרות הפוכות: הישרדות צבאית ושלטונית, ושימוש בשני קלפי המיקוח העיקריים שלו - החטופים והאזרחים הפלשתינים בעזה - כדי להבטיח זאת. לכן הוא מעכב כל התקדמות במו"מ לשחרור חטופים, ולכן הוא גם מנסה לשבש מעבר אזרחים דרומה, וממשיך להסתייע בבתי החולים בעזה כמחסה.

השלמת הכיתור של העיר עזה, בשילוב עם התקיפות האוויריות, מגבירה את הלחץ על חמאס. צה"ל אמנם רחוק עדיין מהשגת היעדים האסטרטגיים של המבצע, אבל הוא נוגס בעקביות בקליפת המגן העבה של עזה ופוגע בשיטתיות במערכים המבצעיים של חמאס. אפשר להניח שההפללה שביצע אתמול דובר צה"ל למערך בתי החולים ברצועה, נועדה להכין את דעת הקהל העולמית לאפשרות של פעילות בתוכם או בסמוך אליהם. במקביל מקיימת ישראל מגעים קדחתניים להקמת בתי חולים מאולתרים בקרבת הגבול המצרי, כדי שניתן יהיה להעביר אליהם פצועים פלשתינים מעזה.

מנגד, הימשכות המבצע מגבירה את הלחץ הבינלאומי על ישראל, ומעצימה את הדרישות - לרבות מארה"ב - להקל את המצור ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה. ישראל עשויה להסכים לפתרונות נקודתיים ולא גורפים (הפוגה ולא הפסקת אש), אבל תנסה לכלול בתוכם פתרון מסוים לסוגיית החטופים. בירושלים יודעים כי מדובר במשחק על זמן, ומקווים שכף ההישגים והלחץ על האוכלוסייה ידחקו את יחיא סינוואר לפינה ויאפשרו לחלץ ממנו הישגים.

ברמה הטקטית-אופרטיבית, ידה של ישראל על העליונה בינתיים. המבצע בעזה מתקדם כמתוכנן, וצפוי לצבור הישגים נוספים ככל שיעמיק. מי שציפה למבצע בזק חי במנותק משדה הקרב הזה. צה"ל מתמודד בו מול אתגרים חסרי תקדים, אבל אם יקבל זמן וגיבוי - הוא יביא תוצאות.

במקביל מצליח צה"ל לשמר את גזרת הצפון על אש נמוכה. אתמול אמנם היה יום רווי אירועי ירי טילי נ"ט ורקטות (לרבות אזרח הרוג), אבל בינתיים נשמר חיזבאללה לא להעמיק את התקיפות, כדי לא להעמיק את הפגיעה בו. אפשר שהדילמה שלו תגבר ככל שצה"ל יתקרב לליבת חמאס בעזה, והוא יידרש להכריע אם שווה לו להחריב את לבנון למען סולידריות עם עזה.

בין המדינה לפוליטיקה

גם יהודה ושומרון נשלטת בינתיים, אם כי במערכת הביטחון מזהירים מפני התפרצות אפשרית על רקע המשבר הכלכלי (140 אלף פועלים שלא יוצאים לעבודה בישראל, ועוד כ-100 אלף פקידי הרשות הפלשתינית שלא מקבלים משכורות בגלל העיכוב בהעברת הכספים), והעלייה באלימות מצד גורמים בימין הקיצוני. הצעתו של ח"כ צבי סוכות - שמונה באופן מופקר לעמוד בראש תת-ועדת החוץ והביטחון שעוסקת ביו"ש - לעצור את מסיק הזיתים עלולה להבעיר את השטח, מה שירתק כוחות נוספים לגדה ויסבך את המבצע בעזה.

אבל גם אם צה"ל יתמיד בהישגים האלה בימים הקרובים ויצליח למנוע התפרצות בזירות האחרות, ישראל תישאר עם הדילמות האסטרטגיות: איך פותרים את סוגיית החטופים ומשיבים את כל 242 הישראלים הביתה, איך משמרים לגיטימציה שתאפשר להמשיך במבצע עד להשגת מלוא יעדיו, ואיזה עתיד מבקשת לעצמה ישראל מול הרצועה.

בכל אלה נדרש לדון ולהחליט כבר היום. כחלק מכך, ישראל נדרשת לנקות מוקשים מיותרים שמפריעים לה בדרך, שבראשם שרים שמפזרים הבלים מסוכנים שפוגעים במאמץ המלחמתי. זה יפגע אולי במרקם הקואליציוני, אבל זה יסייע למערכה החשובה יותר נגד חמאס: בתחרות שבין המדינה לפוליטיקה - המדינה גוברת.