"כוחנו באחדותנו": ראש המוסד דוד (דד) ברנע נאם באירוע לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים בפני פורום הפיקוד הבכיר ועובדי הארגון ואמר: "כוחנו באחדותנו הפנימית, בערכים הבסיסיים עליהם מושתתת המדינה - ערכי היהדות והדמוקרטיה, כוחנו בשיתופי הפעולה בתוך המערכת ובשילוביות על בסיס יתרונות יחסיים".
בפתח דבריו אמר ראש המוסד בציון יובל למלחמת יום הכיפורים: "אי אפשר שלא לזכור את תחושת האופוריה ששלטה בארץ לאחר מלחמת ששת הימים - ניצחון מופלא שלא היה כדוגמתו. כל זה השתנה ברגע אחד ב-6 באוקטובר 1973 כשהתעוררה המדינה למציאות חדשה ולהפתעה אסטרטגית שעלתה לנו במחיר דמים יקר מאוד- 'נפילת בית שלישי', במילותיו של שר הביטחון דאז משה דיין. סופוקלוס היטיב לתאר זאת: 'אדם טוב מכיר בכך שהוא סטה מהנתיב כאשר הוא יודע שהוא טועה, ומתקן את הרע. הפשע היחידי הוא היוהרה'".
בהמשך דבריו ביקש ראש המוסד להעביר שלושה מסרים מרכזיים בהם האיום הקיומי של מדינת ישראל, השאננות והיוהרה ושכנוע לפעולה.
"אל לנו לחדול מטיפול באיום הקיומי של מדינת ישראל, אל לנו לזלזל באויב וביכולותיו, אל לנו לשכוח שסביבנו מדינות וארגונים שממשיכים להתחזק כדי לאיים על שלומנו כאן, אל לנו להפריז בתמיכת בני בריתנו בשעת משבר או מבחן- נבנה את כוחנו ויכולותינו, אל לנו להמעיט בחשיבות האחדות כדי לשרוד".
בדבריו התריע ראש המוסד מפני חזרה על טעויות העבר ונפילה לקונספציה ושמירה על ענווה מודיעינית וספקנות. להמשיך ולהנכיח את כוח ההרתעה של מדינת ישראל ולגבות מחירים מאויבנו ללא מורא ובנוסף להמשיך לחתור לנורמליזציה כדי שלא להחמיץ שוב הזדמנויות לשלום בעתיד.
ברנע בחר להעביר ביקורת, ספק ישירה או ספק סמויה על הדרג המדיני ונבחרי הציבורי כאשר אמר לבאי הכנס: "מקומנו על שולחן הדרג המדיני ניתן לנו לא כדי להשמיע הערכות מודיעין אלא כדי להשמיע את עמדתנו בסוגיות הביטחון המבוססות על מודיעין" בהתייחסו להתרעות ולהזהרות שמעניק הארגון לנבחרי הציבור היושבים בקבינטים ובוועדות המקצועיות.
"פעם כאשר מותר יהיה לספר..."
לראשונה, מוציא לאור המוסד באופן רשמי ספר ובו הוא מציג מחקר היסטורי מעמיק אודות תפקידו של הארגון בימים שלפני פרוץ המלחמה וסוקר את פעילות במהלך ימי הקרב. בספר נחשפים לראשונה מסמכים שנשמרו עד היום בארכיון המוסד, שברובם לא הוצגו לעיני הציבור. שם הספר "פעם כאשר מותר יהיה לספר..." הינה אמירה של ראשת הממשלה דאז גולדה מאיר ז"ל לראש המוסד צבי זמיר שנאמרה בסתיו 1971.
בספר מגלה המוסד בפעם הראשונה בפומבי מידע אודות השינוי שחל בתפיסה המצרית לגבי התנאים הנדרשים מבחינתם ליציאה למלחמה – השגת מטוסי תקיפה מתקדמים וטילי ק"ק ארוכי טווח. החל מסוף 72' מעביר מקור המוסד 'המלאך' מידע רגיש וייחודי אודות השינוי האסטרטגי מבחינת המצרים ונכונותם לפתוח במלחמה גם ללא האמל"ח שעד אז היווה תנאי ליציאה למלחמה.
בסיום דבריו בחר ראש המוסד ברנע להקדיש לראש המוסד בתקופת מלחמת יום הכיפור צבי זמיר, האיש שניהל את השיחות החשאיות והקרובות ביותר עם "המלאך" הלא הוא אשרף מרואן המצרי ואמר עליו: " זמיר הנהיג את המוסד במלחמה ההיא כאסטרטג מודיעיני. הוא מילא לאורכה תפקיד מרכזי על שולחנה של ראש הממשלה גולדה מאיר והביא מודיעין איכותי שסייע במהלכים מערכתיים מרכזיים ובמשא ומתן לסיומה. תפקודו התניע שינוי שנמשך לאורך שנים במעמדו של המוסד בקהילת המודיעין: מאחריות לאיסוף בלבד, המוסד הפך לשחקן מרכזי האחראי על המעגל המודיעיני השלם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו