מעשי הטבח האחרונים שאירעו אתמול (שישי) והיום (שבת) היו אמנם בירושלים וסביבתה, אבל הכשל הביטחוני עלול להתרחש גם בתל אביב. סגירת רחובות וכבישים בהיקף כל כך נרחב כפי שמתוכנן מסביב לאזורי המחאה היום, מעוררת סימני שאלה סביב שיקולי האבטחה.
המעריכים בתקשורת, שניזונים כנראה ממקורות מודיעין, חשבו שהאינתיפאדה תפרוץ בסביבות אפריל - עוד חודשיים שלושה. כנראה שזה התחיל מוקדם מהצפוי. אומרים שזו מתקפת מחבלים "בודדים", לא משויכים. גם בחודש מארס 2022 חשבו שאלה בודדים ללא ארגון שלוקח אחריות, ואז ישראל עומדת אובדת עצות: במי להכות ונגד מי לבצע פעילות תגמול. במתקפה של השנה שעברה, בשלב מסוים, דאעש היו אלו שלקחו אחריות.
הדבר הנכון יהיה בכל זאת לסמן יעדים לתקיפה. בשנה שעברה צה"ל וזרועות הביטחון עסקו יותר מדי במגננה. מה שברור שבסוג כזה של מלחמת טרור אנטי-יהודית, המגננה לא יכולה להסתמך על גיוסים גדולים ופריסות רחבות, בעיקר לאורך קו התפר.
הנשק צריך להיות זמין במהירות בידי אזרחים או שוטרים הפרוסים במקומות מועדים. יש אי-ודאות לגבי משך הזמן שלקח למשטרה להגיע ולהגיב בליל שבת בנווה יעקב. אזרח נושא נשק באזור בית הכנסת אולי לא היה מונע את הירי הראשוני של הרוצח, אבל יכול היה למנוע את התוצאה הבלתי נסבלת של שבעה אזרחים הרוגים ועוד פצועים רבים כשהיורה מצויד באקדח בלבד. התוצאה החיובית היא שגם בנווה יעקב וגם בעיר דוד המחבלים בסופו של דבר חוסלו במקום.
אירוע הירי בשכונת נווה יעקב בירושלים // השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות היוצרים
טיסתו של שר הביטחון גלנט לברית מילה של נכדו, מיד אחרי הפעולה בג'נין, מעידה על חוסר שיקול דעת. היה ברור שזאת פעולה מאוד רועשת, עם תוצאות קשות לפלשתינים, והיא תיצור גלי הדף בשטח.
בעקבות החזרה לשגרת סבבי הרקטות בעזה, נחשפת מציאות חדשה: לארגוני הטרור יש טילי נ"מ. מה שהקבינט המדיני-ביטחוני צריך להכריע זה האם לאור ההתפתחויות הצפויות יש לנסות להתגונן ולהכיל את האירועים שעוד יסלימו; או להקדים את עקומת הטרור, להחריף את המצב הביטחוני ביוזמתנו, כדי להקדים ולצאת לפעולה רחבה.
מבחינת המחבלים, ישראל, כפי שהם רואים אותה בתקופה האחרונה, מזמינה מהלומות תקיפה. הסכם הגז עם חיזבאללה ביוזמת ראש הממשלה דאז לפיד, תוך תצוגת חששות ביטחוניים מול הכטב"מים של ארגון הטרור האיראני, הייתה בעלת אפקט הרסני דומה לנסיגה החפוזה של אהוד ברק מרצועת הביטחון בשנת 2000. נאום קורי העכביש ממצה את הנושא וההמשך היה פרוץ האינתיפאדה השנייה כארבעה חודשים אחרי הנסיגה.
עכשיו אנחנו כחודש אחרי הקמתה של הממשלה החדשה, לכאורה ניצית ולאומנית, אבל ישראל נראית בעיני המוסלמים כמתפוררת וכזו שעל סף מלחמת אזרחים. כך דיווח במקור ראשון אסף גיבור. ההפגנות הערב בתל אביב מראות שוב כמה רחוקה כיכר הבימה מבחינה חברתית ומנטלית מבית הכנסת בנווה יעקב.
