העובד שחייך ללקוחות בסופר הפך למחבל - והתושבים מאבדים אמון: "איך נדע מי אדם תמים?"

בתוך שבועיים בלבד שני מחבלים בעלי אישורי עבודה בהתיישבות ביצעו פיגועים קשים – באזור התעשייה אריאל ובתחנת הדלק כוכב יעקב שבבנימין, והשאלה הגדולה שעומדת כרגע בפני מערכת הביטחון היא אם ניתן היה בדרך כלשהי למנוע את הפיגוע הזה או לזהות מפגעים עתידיים.

נדגיש כי העובדה שהשניים נשאו היתר עבודה היא לא זו שאפשרה להם לבצע את הפיגועים. במקרה של המחבל שעבד באזור התעשייה אריאל, הוא מעולם לא נכנס למקום עבודתו, אלא ביצע את הפיגוע בשער הכניסה. גם בפיגוע שהתחרש היום, המחבל דרס את החיילת במקום שנגיש לכל פלשתיני, ללא שום קשר למקום עבודתו שהיה מספר קילומטרים מהמקום. יחד עם זאת, החשש הוא שיש עוד מפגעים כאלו, שהם בעלי אישור עבודה בהתיישבות או בתוך הקו הירוק, ויש צורך לתפוס אותם לפני שיבצעו פיגוע קשה במקום עבודתם או באזור עם אבטחה נמוכה יותר.

ישנם כיום כ-150 היתרי עבודה לפלשתינים, ומתוכם מעט יותר מ-100 אלף בתוך הקו הירוק ועוד כ-40 אלף בהתיישבות. הקריטריונים רובם מסווגים, אך כן ניתן לומר שפקטור הגיל משמעותי. פלשתיני יכול לעבוד בתוך הקו הירוק מגיל 27, ואילו בהתיישבות מגיל 18. כך לדוגמה, המחבל שביצע את הפיגוע הקטלני באריאל לפני כשבועיים כלל לא יכול היה להיכנס לקו הירוק בשל גילו. עם זאת, בפיגוע היום המחבל היה בגיל מבוגר וללא עבר ביטחוני, כך שקשה לראות כיצד הוא לא היה מקבל אישור לעבודה. ההערכה היא כי המחבל הנוכחי גם הוא הינו מפגע בודד, ומכך מראש קשה מאוד לזהות אותם.

אך למרות כל זאת, יש סימני אזהרה שהיו על השולחן וכעת יצטרכו לטפל בהם. המחבל קיבל אישור לעבודה באזור אריאל, ואכן עד לפני כחצי שנה עבד באזור זה, עד שפוטר. למרות שפוטר מעבודתו אישור העבודה שלו לא בוטל על ידי המעסיק, וייתכן שהמעסיק בסניף רמי לוי בשער בנימין ראה שיש לו אישור עבודה בתוקף והתעלם מכך שהיה זה באזור אחר. כך, נוצר מצב שפלשתיני שפוטר מעבודתו הלך לעבוד באזור אחר לחלוטין ביו"ש תחת אותו אישור העבודה, דבר שמהווה סיכון ביטחוני.

לאחר הפיגוע בדקו במערכת הביטחון את השאלה המתבקשת – אם מדובר במקרה בודד או שיש מעסיקים רבים שמשתמשים בשיטה זו. ההערכה כרגע היא שמדובר במקרים בודדים שיש לטפל בהם אך לא בתופעה כוללת. יחד עם זאת, כעת יצטרכו הגורמים הרלוונטיים לבדוק היכן יש פערים ולפעול נגד פלשתינים ומעסיקים שמנצלים את המערכת כדי לעבוד במקום כזה או אחר.

את הפיגוע הנוכחי לא ניתן ככל הנראה היה למנוע מראש, אך אם לא יטפלו בבעיות שישנן, גם אם הן בודדות, עלול להיות מחבל נוסף שלו אישור תעסוקה בתוך הקו הירוק או בהתיישבות, והוא עלול לצאת לפיגוע, בעוד כל ההגנות שאמורות לפעול נגדו לא פועלות.

השקט חזר, אך המתח באוויר נשאר

שעות ספורות לאחר הפיגוע, אדם שהיה מגיע לתחנת הדלק בסמוך ליישוב כוכב יעקב, לא היה יודע שחיילת נדרסה במקום וכמעט נהרגה. כמה ישראלים תדלקו בתחנה, אחרים עמדו בטרמפיאדה הסמוכה וחיכו שמישהו יאסוף אותם לאחד היישובים הסמוכים, ורק מספר מכוניות שנותרו מיותמות בצד הכביש היוו עדות אילמת לאירוע החריג ביותר שהתרחש לא מזמן.

למרות כל זאת, עדויות קטנות הוכיחו שמשהו השתנה. צעיר שעשה את דרכו לתחנת אוטובוס סמוכה הביט לאחור כל הזמן, חושש שמישהו יתנגש בו מאחור, ובחנייה בסמוך לתחנת הדלק לא היה אפילו רכב פלשתיני אחד.

"לא ראינו כלום, מזל", סיפרו עובדות בחנות הנוחות. שתיהן תושבות האזור וניכר כי האירוע הותיר חותם עליהן. מבעד לחלון הגדול שמאחורי הדלפק ניתן לראות היטב את המקום שבו המחבל פגע בעוצמה בחיילת, גורר אותה איתו לאורך מאות מטרים עד שהותיר אותה על הכביש. "האמת היא שהיה פה פלשתיני בזמן הפיגוע, קנה סיגריות", מספרת אחת העובדות. כשאני שואל אותה האם הפיגוע פגע בדו קיום היא צחקה באירוניה ושאלה: "איזה דו קיום?".

בחוץ, בתחנה, נתקלתי בשני ישראלים שתדלקו את רכבם. אישה קשישה וגבר חרדי צפו יחד בסרטון בעוד המשאבות פועלות. "יש רק סרטון אחד שמישהו צופה בו פה היום. אתם צופים בתיעוד הפיגוע, נכון?", שאלתי וקיבלתי תשובה חד משמעית: "בוודאי. זה נס שהיא בחיים. אם הפגיעה הייתה טיפה לצד היא לא הייתה איתנו". כשאמרתי שזה מדהים שלא נותר סימן מהפיגוע והחיים שבו למסלולם הם השיבו בחיוב. "אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו חוזרים לשגרה רגע אחרי פיגוע. המחבל היה עובד של רמי לוי, אתה יודע? אלו שמחייכים". שוב האירוניה.

קילומטרים סמוכים משם שוכן סניף רמי לוי שער בנימין שבו עבר המחבל. ב-2016 הסניף עלה לכותרות כשמחבלים השתוללו בתוכו. ינאי ויטמן, חייל בחופשה, התנפל עליהם ונטרל אותם, אך נהרג בתוך מעשה הגבורה שלו. שנתיים לאחר מכן נרצח גם ארי פולד בפיגוע במתחם רמי לוי בצומת גוש עציון.

עם זאת, הפעם הפגיעה הייתה בבטן הרכה. לא מדובר במחבל שהגיע לאזור במקרה, אלא מחבל שעבד עד לא מכבר בסניף עצמו. התושבים שהכירו אותו לא הצליחו להבין כיצד הקופאי שחייך אליהם בכל קנייה ביצע פיגוע כל כך זוועתי. "הייתי רואה אותו כל שבוע", סיפר אליהו, תושב אחד היישובים באזור. "בחיים לא הייתי מאמין שהוא מחבל. זו הזיה".

עטרת הסתובבה עם פעוטה ורכשה מוצרים לביתם. "כן, זה מפחיד, אבל בסופו של דבר המציאות מנצחת - הילדה צריכה סימילאק. נכון, מפחיד לקנות במקום שבו עובדים פלשתינים, אבל מתרגלים. הבעיה היא שאי אפשר לתת אמון באף אחד עכשיו. איך נדע אם הוא אדם תמים או מחבל?".