בצה"ל התכוונו להסתייע בכוח, לו נדרש, על מנת להשיב את גופתו של הצעיר הדרוזי טירן פרו, שנהרג שלשום בתאונת דרכים בג'נין. מסרים ברוח הזאת הועברו לגורמי הביטחון הפלשתיניים: אם לא תפעלו אתם ותחזירו את הגופה, נאמר להם, נפעל אנחנו.
הפלשתינים אכן פעלו, והשיבו אתמול את הגופה. זה היה שיאו של מאמץ תיאום ביטחוני, שסייעו בו גם גורמים בינלאומיים. הטענה שהפלשתינים פעלו משום שחששו מנקמה של הדרוזים בישראל נשמעת רצינית על רקע המחאה הרמה של בני העדה, אך יש לה פחות סימוכין בשטח. אם כבר, סביר יותר שהם פחדו מחרם כלכלי של בני המיעוטים בישראל, שעלול היה לפגוע קשות בכלכלת צפון הגדה. מי שהוביל את המאמצים להחזרת הגופה הוא מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן. בעצמו דרוזי, לשעבר מח"ט גולני וראש המינהל האזרחי בגדה. מעטים הישראלים שמכירים כיום את הזירה הפלשתינית כמותו. לקשרים הענפים שהוא מחזיק בה יש חשיבות ביטחונית רבה.
אין ספק שבשנה האחרונה נחלשה מאוד האחיזה של הרשות הפלשתינית בצפון השומרון. זה מתבטא, בין היתר, בעלייה בהיקף הפיגועים והמחבלים שיוצאים ממנה. כתוצאה מכך, נדרשה ישראל להגביר משמעותית את הפעילות המבצעית בגזרה: בכל לילה כמעט מתבצעים בה מעצרים ופשיטות, לעיתים קרובות באש חיה.
אך לצד זה, מתעקשת ישראל לשמר את שיתוף הפעולה הביטחוני עם המנגנונים הפלשתיניים (או מה שנותר מהם). זה נעשה כדי לא לשחרר את הפלשתינים מהאחריות לנעשה בשטחם, וגם כדי לא לקבל את מלוא האחריות על כתפי ישראל. למהלך כזה, אם יידרש, עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת: מסיכון חיילים בטווח הקצר, ועד לאפשרות שגם העול האזרחי של חיי הפלשתינים יוטל על ישראל.
השבת גופתו של פרו הוכיחה שיש עם מי לדבר בצד השני. שהתיאום הביטחוני עובד (גם אם לא באופן מושלם), ושהוא גם אינטרס ישראלי. זה רלוונטי במיוחד על רקע הדרישות שנשמעו בימים האחרונים, כחלק מהמו"מ הקואליציוני, להוציא את המינהל האזרחי ממשרד הביטחון ולהעבירו לאחריות גורמים אחרים במשרדי ממשלה. זה רעיון מסוכן וחסר אחריות. לעובדה שקציני צבא יהיו כפופים למשרד אזרחי, ויתנתקו מהתיאום המבצעי־מודיעיני מול צה"ל, יהיו השלכות מרחיקות לכת. אף פקיד אוצר לא יוכל לנהל את האקולייזר הרגיש של שיחות ביטחוניות עם הפלשתינים, ובוודאי לא יוכל לשמש צינור להעברת מסרים בעיתות משבר.
פקיד כזה גם לא יתקבל באישון לילה בקטאר או באמירויות כדי לפתור משבר ביטחוני או הומניטרי, והוא גם לא יזכה לאוזן קשבת אצל ארגונים בינלאומיים או בבירות המערב. המינהל האזרחי הוא הזרוע שמאפשרת לצה"ל לממש את ריבונותו כשלוחה של הממשלה, על ידי מתן פתרונות אזרחיים בשטח שבשליטתו. פגיעה בו היא סיפוח דה־פקטו של השטח, על כל המשמעויות שנלוות לכך. מהלך כזה הוא נתיב מהיר למדינה דו־לאומית, או למדינת אפרטהייד. המשמעויות האלה צריכות להיות ברורות לציבור, שעלול להתבלבל ממכבסת המילים הפוליטית. דרג מדיני אחראי חייב להימנע מכך. לישראל יש די בעיות בזירה הפלשתינית, והיא לא צריכה להוסיף עליהן ביוזמתה בעיות נוספות והרות סכנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו