סרטון הפיגוע במחסום שועפט מכה בך פעמיים: בבטן ובראש. הוא מכה בבטן, כי קשה לראות חיילים נורים כך, מטווח אפס, בידיעת התוצאה הקשה של חיילת שנהרגה. והוא מכה בראש, כי מתסכל לראות את חוסר המקצועיות והתפקוד הלקוי של הלוחמים במחסום.
תחקיר האירוע הזה צפוי להיות נוקב במיוחד, והוא חייב להיות כזה. כמות הליקויים בו היא כמעט בלתי נתפסת. את רובם מראה הסרטון: את ההתגודדות של החיילים והמאבטחים במחסום, שמספקת ריכוז של מטרות קלות לפגיעה (אלמלא היה למחבל מעצור באקדח, אפשר שמספר הנפגעים באירוע היה גדול יותר); את היציאה של המחבל מרכבו וההתקרבות לעברם, מבלי שמישהו מהם חושד או אפילו מפנה לעברו מבט; את שליפת האקדח והירי, ללא תגובה מצידם; וגרוע מכל – את הסתלקות הרכב ובריחת המחבל, מבלי שהם נורים ונעצרים.
בזמן הפיגוע היו במחסום לא מעט חיילים ומאבטחים, שחלקם נראים בסרטון. כולם היו חמושים בנשקים אוטומטיים, ואמורים להיות מיומנים בתגובה מהירה. אף לא אחד מהם מגיב כפי שהיה מצופה ממנו. לא ברור אם זה נובע מהיעדר תרגול והנחיות מתאימות, או מצבר מקרי של לוחמים שכשלו במשימתם. כך או אחרת, זה אירוע שהוא ההיפך מהאתוס הצה"לי: אין בו מבצעיות, אין בו חתירה למגע, אין בו קטלניות, ובוודאי שאין בו ניצחון.
צה"ל צריך לשאול את עצמו ביושר איך זה קרה לו. אמנם החיילים והמאבטחים במחסומים הם לא לוחמי חי"ר, אבל הם מוכשרים למשימה הספציפית הזאת ואמורים להיות מיומנים בדיוק בה. נכון גם שהם סטטיים רוב הזמן, ועוסקים בעבודה שוחקת שבה 99.9 אחוז מהעוברים במחסום הם אזרחים תמימים, אבל הפעילות הזאת – כמו כל פעילות מבצעית אחרת – מתבצעת בדיוק בשביל מאית האחוז שנותר.
מי שיסכם את התחקיר יהיה הרמטכ"ל, אביב כוכבי. ביום שישי הפיץ דובר צה"ל תמונות שלו במקום הפיגוע. הרמטכ"ל נראה בהן משוחח עם מפקדים ולוחמים, כשראש אכ"א לצידו. כולם (לרבות ראש אכ"א), לובשים אפודי מגן, כנדרש מהפקודות. היחיד שלא לובש אפוד הוא הרמטכ"ל. תחקיר הפיגוע יציף בוודאי בעיות של נהלים והקפדה על הנחיות. כדאי לזכור שאלה מחייבות לא רק את החייל האחרון בשרשרת, אלא גם את החייל מספר 1 בצה"ל.
עלול לעודד ניסיונות חקיינות
ברשתות החברתיות נמתחה במהלך החג לא מעט ביקורת על כך שסרטון האירוע הופץ. אפשר להבין זאת, מנקודת מבטה של משפחת החיילת שנהרגה, אבל מבחינה ציבורית יש בכך לא מעט תועלת: זה סרטון ההדרכה הטוב ביותר לאיך אסור להתנהל במהלך פעילות מבצעית. אם צה"ל יסתייע בו כדי לסיים אחרת את ניסיון הפיגוע הבא, דיינו. וממילא הציפיה שבשמת 2022 סרטונים יישארו חסויים היא לא ריאלית.
גם הטענה (שנשמעה אפילו מצד פוליטיקאים) כי סגר על השטחים היה מונע את הפיגוע היא נטולת בסיס. המחסום נמצא שם כדי לפקח על מעבר פלשתינים, וגם סגר לא היה מונע הגעה אליו מצידו הפלשתיני. יתרה מזאת, הפלשתינים תושבי מזרח ירושלים מחזיקים בתעודות זהות ישראליות, שמאפשרות להם מעבר חופשי גם במחסומים (המחבלים הגיעו מהצד הישראלי של המחסום). מי שרוצה לשלול זאת מהם, מחלק הלכה למעשה את ירושלים: ספק אם זה מה שדורשי הסגר מבקשים לעשות.
הפיגוע הזה עלול לעודד ניסיונות חקיינות, בעיקר מצד פלשתינים שיטעו לחשוב שקל לפגוע בחיילים. מערכת הביטחון עמדה (בהצלחה) באתגר דומה ב-2016 בגל פיגועי הבודדים, וצריכה למצוא דרכים לעשות זאת שוב כעת. התנאים לכך מורכבים מבעבר: היחלשותה של הרשות הפלשתינית ושל מנגנוני הביטחון שלה, והצטרפותו האיטית אך המטרידה של התנזים למעגל הטרור, מבשרים עליה צפויה בהתרעות וברמת האיום.
המגמה הזאת צפויה להימשך גם בימי החג הקרובים, וכנראה שעד לאחר הבחירות. זה ימתח את צה"ל, המשטרה והשב"כ לקצה, ומחייב את כולם – אזרחים ונבחרי ציבור – לשיקול דעת ולרוגע. ישראל ידעה תקופות ופיגועים קשים מאלה, ויכלה להם. היא לא נזקקה לשם כך לסיסמאות, אלא לפעילות נחושה ומחושבת – שמתבצעת כבר כעת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו