מי יהיה זכאי להיתר עבודה ואיך נמנעים מפרצות בגדר: ישראל ניצבת מול אתגר השב"חים

כ־200 אלף פלשתינים מתפרנסים בימים אלה ממשכורת ישראלית. 119 אלף מהם בעלי אישורי עבודה קבועים בתוך שטחי הקו הירוק, כ־30 אלף נוספים עובדים ביישובים ישראליים ביו"ש, ועל פי ההערכות, עד לגל הטרור הנוכחי עבדו בישראל מדי יום כ־40 אלף שוהים בלתי חוקיים, שנכנסו לקו הירוק באין מפריע דרך הפרצות הרבות בגדר.

בהתאם להנחיות הנוכחיות של שירות הביטחון הכללי, היתרי העבודה בישראל ניתנים רק לפלשתינים צעירים בני 22 ומעלה, נשואים, שאין לגביהם שום אינדיקציה ביטחונית או אחרת. על פי ההנחיות הקיימות כיום, פלשתיני רווק בכל גיל אינו יכול לקבל אישור עבודה בישראל.

היתרי העבודה בישראל מתחלקים לסקטורים, ומרבית האישורים ניתנים לענף הבנייה, אך אישורים ניתנים גם לעבודה בחקלאות, בתחום התעשייה והשירותים, בבתי חולים ועוד. מכסת האישורים לכל אחד מהסקטורים נקבעת בהצעת מחליטים בממשלה.

הסקטור המבוקש ביותר הוא "תעשייה ושירותים", שהוא תחום רחב מאוד, שכולל בין היתר עבודה במאפיות, במפעלים ועוד. במערכת הביטחון היו מעוניינים מאוד להגדיל את המכסה בתחום זה, שגם כך מועסקים בו לא מעט שב"חים ללא היתר, אך על פי גורמים ביטחוניים, משרד הכלכלה מגביל את מספר האישורים, בטענה שגם ישראלים יכולים לעבוד במקצועות אלה. בפועל, כידוע, לא רבים הם הישראלים שמוכנים להגיע למאפייה בשעה 02:00 בלילה ולאפות פיתות, ומי שממלא את השורות הם שוהים בלתי חוקיים.

אין זה סוד כי הביקוש בקרב הפלשתינים להיתרי עבודה בישראל גבוה מאוד, וזאת בין היתר משום שפלשתיני שעובד בישראל משתכר כ־6,000 שקלים בחודש, כמעט פי שלושה מהשכר שהוא מקבל ברשות הפלשתינית. כדי לקבל אישור עבודה קבוע בישראל, נדרש הפלשתיני למצוא לו מעסיק ישראלי שיגיש את הטפסים המתאימים לגביו, ויתחייב להעניק לו משכורת קבועה ותנאים סוציאליים.

היתרון לפועלים בשיטה זו הוא העובדה שזכויותיהם הסוציאליות מובטחות, אך הבעיה היא שלמעסיקים יש כוח רב מאוד בבחירת הפועלים. השיטה הקיימת היום פותחת פתח לספסרות שהתפתחה באישורי העבודה, כאשר מעסיקים "פיקטיביים", שמצליחים להשיג אישורי עבודה לפלשתינים, גוזרים לעצמם עמלה מהמעסיקים או מהפועלים.

90 יום, זוז

הבעיות לא מסתיימות כאן. על פי הערכות גורמי ביטחון, במסגרת השיטה היום כל אחד מהפלשתינים העובדים בישראל באישור היה בעברו שב"ח. כל פלשתיני שעומד בקריטריונים ומעוניין לחפש עבודה בישראל, מקבל היתר לחיפוש עבודה באופן חוקי (בהתאם למכסות כמובן). אך ההיתר שניתן לו מוגבל בזמן, ואם במהלך התקופה המוגדרת הוא לא מוצא לעצמו עבודה, הוא יכול לקבל היתר לחפש עבודה פעם נוספת רק לאחר 90 ימים.

בפועל, סביר להניח שמי שלא מצליח לאתר לעצמו מעסיק - לא ממתין תקופה כה ארוכה, אלא עובר לישראל באופן בלתי חוקי כדי למצוא לעצמו מקור פרנסה בהקדם האפשרי. כמו כן, גם פועל שמצא לעצמו מעסיק מתאים צריך להמתין לסיום ההליכים הביורוקרטיים עד לקבלת האישור הרשמי.

לנוכח כל הבעיות הללו, ומתוך רצון לצמצם את תופעת השב"חים, ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) סבורים כבר תקופה ארוכה כי נדרשת רפורמה בעולם התעסוקה של הפועלים הפלשתינים בישראל. בימים אלה מתקיימת במתפ"ש ובשב"כ עבודת מטה לבחינת סוגיית היתרי העבודה לפלשתינים, כאשר מלבד הרחבת מספר ההיתרים, נבחנת האפשרות להעניק אישורי עבודה גם לפלשתינים רווקים אך מבוגרים יותר. 

פריסת כוחות רחבה

על פי ההערכות במערכת הביטחון, לפני גל הטרור הנוכחי והניסיון הישראלי לסגור את התפר עד כמה שניתן, עבדו בישראל מדי יום כ־40 אלף שב"חים, שחדרו לישראל כמעט באין מפריע דרך פרצות רבות בגדר.

האמת היא שגם פלשתינים בעלי אישורי עבודה מוסדרים היו מעדיפים לעיתים לעבור לישראל דרך הפרצות, בין היתר מכיוון שהפרצות קרובות יותר לביתם. נוסף על כך, פלשתינים רבים בעלי היתר עבודה חוקי מעדיפים לעבור לישראל דרך הפרצות ולא במעברים הרשמיים בשל הצפיפות והדוחק במעברים הרשמיים, ונוכח הצורך לעמוד דקות ארוכות בתורים שאין לצידם תשתית נאותה של מי שתייה או שירותים.

בישראל מנסים אמנם למצוא דרך לשפר את התנאים במעברים ולהרחיב אותם, אך עם זאת, כבר בתקופה הקרובה יודיע המתפ"ש לפועלים הפלשתינים כי פועל שלא יתועד עובר דרך המעברים מספר פעמים שיוגדר בפרק זמן של כחצי שנה - לא יוכל להמשיך ולהחזיק עוד בהיתר העבודה שניתן לו.

כך או אחרת, לנוכח העובדה שדרך הפרצות שבהן עוברים שב"חים לישראל הצליחו לחדור גם מחבלים, החליטה ישראל בתקופה האחרונה להילחם בתופעת השב"חים. נכון לעת הזו, צה"ל מחזיק ביהודה ושומרון מספר חסר תקדים של 26 גדודים, שרבים מהם מבצעים פעילות ביטחון שוטף במרחב התפר במטרה למנוע את כניסת השב"חים לישראל.

כתוצאה מהמאמץ, הצליחה ישראל לצמצם בכ־90% את התופעה, ועל פי ההערכות, בימים אלה נכנסים לישראל כמה מאות שב"חים בלבד. אך הבעיה היא שברור לכולם שצה"ל לא יוכל להחזיק כמות כזו של גדודים ביהודה ושומרון, כיוון שהדבר יפגע בהכשרת הלוחמים ובמוכנותם למלחמה.

במערכת הביטחון מעוניינים למצוא פתרון מערכתי וארוך טווח לתופעה, אך מדגישים כי מלבד בניית מרחב התפר וסתימת הפרצות, נדרשת גם פעילות של המשטרה ומערכת המשפט. לגורמים ביטחוניים יש בטן מלאה על המשטרה, שבימים כתיקונם לא שמה דגש גדול מספיק על לכידת שב"חים, וגם על מערכת המשפט, שבהתאם להנחיות מסתפקת באזהרה בלבד לכל שב"ח בפעמיים הראשונות שבהן הוא נתפס, ורק בפעם השלישית עוצרת אותו. עד שהסוגיות הללו לא ייפתרו, אומרים במערכת הביטחון, ועד אשר לא יתקיים טיפול שורש גם במי שמעסיק, מסיע ומלין את השב"חים - לא ניתן יהיה למצוא פתרון של ממש לתופעה המטרידה.