נדחתה תביעת הררי לפיצוי מהמדינה

זוכה מרצח אך לא יהיה זכאי לפיצוי: בית משפט השלום בת"א דחה את תביעתו של העבריין אבנר הררי לפיצוי נזיקי בעקבות זיכויו מאשמת רצח ליאון אזולאי ז"ל. השופטת יעל הניג, שבפניה הובאה התביעה, קבעה כי על הררי להסתפק בהשבת עלויות המשפט, אותם תחזיר לו המדינה, אולם אין מקום לפיצוי נזיקי. בנימוק החלטה פירטה השופטת כי אין התובע יכול לטעון להפסדי-השתכרות בהיותו מנהל קריירה עבריינית זה עשרות שנים, וכי לא עלה בידו להוכיח כושר השתכרות, גובה השתכרות והפסד כלשהו. כמו כן דחתה השופטת את טענת הררי כי יש לפצותו בגין רשלנות של המשטרה והפרקליטות במהלך ההליכים שננקטו נגדו. 

 

בפירוט פסק הדין, קבע ביהמ"ש כי החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד הררי הייתה מצויה במתחם הסבירות, ומשכך אין בהגשת כתב האישום ובניהול המשפט התרשלות של המדינה. עוד הוסיפה השופטת, כי גם במידה והייתה נקבעת רשלנות, לא הייתה מצדיקה פיצוי עונשי. באשר לאובדן חירות, ימי החקירה בהם שהה מאחורי סורג ובריח קוזזו משמונת חודשי המאסר שנגזרו עליו, לאחר שהורשע בשיבוש הליכי משפט ועבירות נוספות ומשראה "להשתמש" בימים אלו, על מנת להפחית שלילת חירות אחרת, לא רואה ביהמ"ש מקום לפיצוי נוסף.

 

ב-14.06.08 זוכה הררי מאישום ברצח ליאון אזולאי ז"ל,  לאחר שלא נמצאו ראיות מספקות הקושרות אותו לרצח. לאחר זיכויו הגיש הררי לביהמ"ש המחוזי בקשה לשיפוי ופיצוי, כיוון שזוכה על פי העילה "לא היה יסוד לאשמה". כמו כן טען שנוהל נגדו "הליך סרק" במשך 6.5 שנים. הפרקליטות הודיעה כי המדינה מוכנה לשלם פיצויים עקב הזיכוי, על פי הדין, אך לא את התוספת שהתבקשה על ידי הררי. כמו כן הבהירה כי אין בכך להוות הסכמה כי כתב האישום הוגש ללא יסוד, הן בשל ההחלטה שקבעה כי יש תשתית בבקשה למעצר עד תום ההליכים, והם משום שהזיכוי בא לעולם בשל שינוי במצב הראייתי לאחר הגשת כתב האישום, בשל פטירת המדובב שנכח בתאו של הררי בזמן המעצר. לאחר דין ודברים התפשרו הצדדים על הפיצוי לו זכאי מי שזוכה מן הדין, ללא שהתקבלה טענת הררי על כי ההליך נוהל שלא כדין וכתב האישום הוגש שלא בצדק.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו