יועמד לדין: היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע היום כי יוגש כתב אישום נגד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ בגין עבירת מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות.
על פי החשד, בין השנים 2015-2010, התפתחה בין כץ, אז חבר כנסת, לבין איש שוק ההון מוטי בן ארי מערכת יחסים של "תן וקח", שכללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי היה אז יועץ פיננסי של חברת "אקוויטל", חברת החזקות ציבורית. כתב החשדות מייחס לכץ טובות הנאה בשווי מיליוני שקלים בתמורה לקידום אינטרסים של בן ארי תוך שימוש בתפקידיו הציבוריים.
כתב האישום נגד השר הוגש ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ולשר עצמו. לכץ יש 30 יום להגיש לוועדת הכנסת בקשה לחסינות, ולפי שעה מסתמן שיעשה זאת. אם ישיג את הרוב הדרוש הסוגיה של החסינות תעבור לבג"ץ.
כתב החשדות נגד כץ בפרשת התעשייה האווירית, לעומת זאת, בוטל. בפרשה זו היה חשוד השר, יחד עם בכירים בתעשייה האווירית, כי פעלו בקרב עובדי החברה לתועלתם האישית. בין החשדות שעלו במסגרת כתב זה, סיפק כץ תפקידים נושאי שכר, מחוץ ובתוך התעשייה האווירית, בתמורה לסיוע מצד חברי ועד.
בכתב האישום נרשם: "בעת שכיהן כחבר כנסת במסגרת תפקידו כיושב ראש ועדה מוועדות הכנסת, נהג השר כץ במרמה והפרת אמונים - בכך שבמסגרת תיקון 44 פעל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים המשמעותיים שלו ושל בן-ארי, עימו קיים באותה עת מערכת יחסים חברית וכלכלית הדוקה שהניבה לו תועלת רבה; בכך שהציג מצג שווא מרמתי בפני ועדת הרווחה וועדת האתיקה, שהתבטא בכך שבן-ארי הוצג על ידו כמומחה אובייקטיבי נטול אינטרסים; ובכך שהסתיר את ניגוד העניינים האמור, את טיבם האמיתי של קשריו עם בן-ארי ואת העובדה שבן-ארי הוא שיזם את תיקון 44 מהכנסת, מחברי הכנסת ומהגורמים הרלוונטיים בוועדת הרווחה ובוועדת האתיקה; בכל אלה נהג השר כץ במרמה והפרת אמונים".
עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן-נגב-ניב, באות כוחו של השר חיים כץ, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש: "אנו מברכות על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגנוז את תיק החקירה נגד השר כץ במה שכונה 'פרשת התעשייה האוירית', עניין קלוש מלכתחילה, שהשר אף לא הוזמן לשימוע לגביו".
"במה שכונה "פרשת ניירות הערך", לגביו קיימנו לפני כ- 10 חודשים שימוע מפורט בפני היועץ המשפטי לממשלה, יוחסו לשר כץ בכתב החשדות עבירת שוחד ועבירת קבלת דבר במרמה. לטעמנו לא היה לכך בסיס עובדתי ומשפטי, ואנו מברכות על כך שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל בעניינים אלה את עמדתנו שהוצגה בפניו בשימוע. נזכיר, כי החקירה החלה בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים, וקיבלה תפנית לייחוס עבירת שוחד. כעת, לאחר שהתקבלו טענותינו, מה שנותר הוא הפרת אמונים, שהינה עבירת סל רחבה, אשר הכוונה לייחס אותה לפעולות חבר כנסת בעת מילוי תפקידו בהליכי קידום חקיקה - הינה, לטעמנו, שגיאה יסודית".
בכל פעולותיו כחבר כנסת וכשר פועל השר כץ באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור. החוק המדובר חוקק בשנת 2010 בתקופת ה"תספורות במשק" והוא ונועד לתקן עוול, ולהגן על כלל ציבור המשקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. אין מדובר אפוא בחוק פרסונלי שנועד להיטיב עם בן ארי.
כללי האתיקה של הכנסת קובעים שאין בנסיבות אלה עניין אישי, ולפיכך גם אין ניגוד עניינים או פגם אחר. לא בכדי אין כל תקדים להעמדה לדין של חבר כנסת בטענה כי פעל בניגוד עניינים במסגרת הליכי חקיקה, ובמקרים דומים בעבר לא עלה על הדעת להעמיד חברי כנסת לדין פלילי. ההליכים לקידום החוק היו תקינים, וחיים כץ פעל בעניין זה בהתאם לחובות המוטלות עליו ולנוהג המקובל בכנסת.
בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. נזכיר, כי ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב-2011 מצאה אמנם טעם לפגם בהתנהלותו של כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית.
בנסיבות אלה, ישקול השר חיים כץ לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית".
עוד בנושא:
בשל החשד לפלילים: השר חיים כץ השעה עצמו מהוועדה לבחירת שופטים https://www.israelhayom.co.il/article/586173
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
