הפצתם את הסרטונים שדלפו ממועדון הכושר ביבנה? אתם שותפים לעבירה פלילית

פרשת הדלפת ההקלטות של מאמן הכושר והנשים הנשואות, שהתרחשה בשבוע שעבר בעיר יבנה ושהרעידה את כל המדינה, הפכה לשיחת היום במשך זמן רב. במקביל הסרטונים המיניים שהוצאו באופן לא חוקי ממצלמות האבטחה במקום הופצו ברחבי הארץ ברשתות החברתיות השונות. השמועות עושות נזק, אבל רכילות אינה עבירה פלילית. הפצת הסרטונים, לעומת זאת, דווקא כן.

האם מבחינת החוק, כל מי שמפיץ את הסרטון דינו כמו מי שהדליף אותם? מה דינו של מי שצפה בסרטונים והאם הוא גם עבר עבירה פלילית - ואם כן, מה חומרתה? האם יש הבדל בין מי שהעביר את הסרטונים באופן חד פעמי לבין משפחה לבין מי שהפיץ אותם בקבוצה נרחבת יותר? את השאלות הללו הפננו לעורך הדין דורון רדעי, העוסק בתחום ומתמחה גם בתחומי שמירת הפרטיות ברשת.

בתחילת דבריו מציין עו"ד רדעי כי על פי החוק בארץ נקבע עונש מקסימלי משמעותי למי שמפיץ סרטונים מסוג זה.

לדבריו, החוק קובע כי "הפצת תמונות, סרטונים או הקלטות בעלי אופי מיני של אדם ללא הסכמתו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, מהווה עבירה פלילית, לפי סעיף 2 (4) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולפי סעיף 3 (5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1988. העונש המקסימאלי על עבירה כזו הוא עד 5 שנות מאסר".

עו"ד רדעי הוסיף כי "האיסור הזה חל הן על המפיץ הראשוני והן על כל מי שממשיך להפיץ את התוכן לאחר מכן. כל הפצה נוספת נחשבת לעבירה בפני עצמה".

אולם המומחה מציין כי צפייה לבד, מבלי להפיץ, דינה שונה והיא אינה עבירה. לדבריו, "החוק מתמקד בהפצה של תכנים מיניים ללא הסכמה. צפייה בלבד, ללא הפצה נוספת, אינה נחשבת לעבירה פלילית לפי החוק הנוכחי".

האם בתי המשפט עסקו בסוגיות אלו בשנים האחרונות? ואם כן אילו עונשים נקבעו?

"בשנים האחרונות הוגשו לבתי המשפט מספר כתבי אישום בנושא פגיעה בפרטיות והעונשים שנגזרו נעו בין שנה וחצי לשלוש וחצי שנים".

האם קיימת גם אחריות על הרשתות החברתיות בהן עוברים סרטונים אלו? אם בעלי האפליקציות לא יפעלו אטיבית להסרתם, האם ניתן יהיה לתבוע אותם?

"חברות להעברת מסרים כמו וואטסאפ או טלגרם אינן מחויבות לבדוק באופן יזום את התכנים המועברים בהן. עם זאת, כאשר מדווח להן על תוכן פוגעני או בלתי חוקי, עלולה לקום להם חובה משפטית להסיר אותו".

האם יש הבדל בין הפצה לאדם או לקבוצה? והאם יש חובה לדווח על מי שהפיץ סרטונים כאלו למשטרה?

"החוק אינו מבחין במפורש בין הפצה לאדם אחד להפצה לקבוצה גדולה. עם זאת, היקף ההפצה עשוי להשפיע על חומרת העבירה ועל העונש שיוטל. בכל הנוגע לחובת דיווח - אין חובה חוקית מפורשת לדווח על עבירה מסוג זה, הגם שהדבר רצוי מבחינה חברתית כדי למנוע הישנות של מקרים כאלו".

אחריותו של בעל מועדון הכושר

מעבר לעצם העברת הסרטונים, ציין עו"ד רדעי כי ייתכן וקיימת גם אחריות נוספת על בעל המקום בנוגע לאחסנת הסרטונים כך שלא יהיה ניתן לשים עליהם יד ולהפיצם, כפי שכך קרה בפרשה.

לדבריו, "המקרה הזה מעלה סוגייה נוספת והיא חובתו של בעל עסק לאבטח את המידע שנשמר אצלו במצלמות או במערכות המחשוב מפני פריצה. חובה כזו מוטלת על בעל עסק לפי סעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות ותקנות הפרטיות (אבטחת מידע)".

"למרבה הצער, נראה כי קיימת חוסר מודעות ציבורית לעניין, במיוחד בקרב עסקים קטנים. כמו כן, חשוב לציין כי בחודש אוגוסט הקרוב ייכנס לתוקפו תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות אשר כולל הרחבה משמעותיות של החובות המוטלות על בעלי עסקים בכל הנוגע לאבטחת המידע שנשמר אצלם ושמירה על פרטיות לקוחותיהם. גופים וחברות גדולות אף יידרשו למנות אדם בעל הכשרה בתחום לתפקיד ממונה על הגנת הפרטיות במטרה לוודא עמידה בהוראות החוק ושמירה על הפרטיות בארגון".